נכתב בעקבות שאלה שעלתה בקהילת וול סטריט .

כדי להפוך לסוחר מצליח ( כלומר רווחי , ולא משנה כמה רווחי שכן זה תלוי בטווח הזמן בו פועלים ובסגנון ) יש צורך לעבור מספר שלבים: 
 

 "שלב ההתרגשות" – השלב בו לומדים ניתוח טכני באופן אינטנסיבי , מנתחים מאות גרפים ועוקבים אחר הדינאמיקה של השוק בהתלהבות יתרה כשהלימוד היעיל ביותר הוא לימוד עצמי הנובע מתוך סקרנות גדולה ורצון לדעת כמה שיותר. בשלב זה נכנס הבט המסחר הווירטואלי. מסחר "על הנייר" ולא בכסף אמיתי.

מטרת התהליך הוירטואלי - אותו היסודיים והרציניים מבין הסוחרים הפוטנציאליים מחליטים לעבור- היא לבדוק האם לאחר שלב הלימוד הראשוני של ניתוח טכני , יש לסוחר מספיק כלים כדי לבנות שיטה שתעבוד במציאות ותניב רווחים עקביים. המסחר הווירטואלי חשוב ביותר ולא מומלץ לדלג עליו . הוא אמנם לא ימנע הפסדים בהתחלה אך עשוי לחסוך חלק ניכר מהם.  

"שלב ההתפכחות" – השלב בו מתחילים לסחור בכסף אמיתי.

 בנקודה זו רובם של הסוחרים המתחילים מבינים מהר מאד שהעסק לא כל כך פשוט כפי שנראה בתחילה. בגלל שמדובר בכסף אמיתי, חסכונות  או הון עצמי , אלמנט הפחד והרגשות הבלתי נשלטים ( ולא חסרים מחסומים פסיכולוגיים בהקשר הזה ) מכה במלא עוצמתו.  זו תגובה טבעית ולוקח זמן להתגבר עליה , מי יותר ומי פחות ,אך כולם כמעט ללא יוצא מן הכלל נחשפים לפחד ברמה כזו או אחרת.

 בשלב זה בדרך כלל מתחילים להפסיד בשל חוסר יכולת מנטאלית מספקת לבצע את המסחר כמו שצריך וזאת למרות שהסוחר כבר "משופשף" מהתקופה הוירטואלית.

 "שלב ההתגבשות" – השלב שמעטים מגיעים אליו.  הרציניים יותר הפסידו רק חלק מהונם "ושכר הלימוד" שהשוק גבה מהם היה נסבל. כלכלית יש ביכולתם להמשיך הלאה והם דבקים במטרה. אלו הם בעלי הסיכוי הרב ביותר להצליח וכמובן שאבא עשיר מאד עוזר. 

בשלב זה הסוחר לוקח את כל המטענים שצבר עד עתה ,ומפתח לו שיטת עבודה , רצוי פשוטה וברורה ככל האפשר , שתשלב אלמנטים נוספים מחוץ לעולם הניתוח הטכני ושתאפשר  להתגבר על המחסומים הפסיכולוגיים אם ישנם."שבירת המחסום" הזה תעביר את הסוחר מהפסד עקבי לאיזון ומשם לרווחיות.

 בהערת אגב אומר כי כדאי להיות ער לעובדה כי בכל הקשור לניתוח טכני , ישנם מעט מאד סוחרים מצליחים שעובדים באופן טכני לחלוטין ( מתבססים אך ורק על גרפים בשיטה שלהם ) וללא כל שיקול דעת נוסף המתבסס על נתונים אחרים. ( למשל נתוני שוק ).

אם אנסה לסכם את העניין אומר כי בהנחה שהסוחר עבר את שלושת השלבים והגיע לרווחיות יש באמתחתו שני כלים עיקריים:

 שיטה – שיטת עבודה שמבוססת בחלקה על ניתוח טכני ושאומרת מתי להיכנס לפוזיציה , בכמה להיכנס ( ניהול סיכונים , אלמנט חשוב ביותר וראוי למאמר נפרד ) מתי לממש והחשוב מכל, מתי לחתוך הפסד. מסחר הוא למעשה רצף של פעולות שחלקם מרוויחות וחלקן מפסידות. "אחוז הפגיעה" שונה בין סוחר לסוחר שכן לכל אחד טווח זמן ואסטרטגיה שונה ולמעשה אין הוא אומר דבר.מה שקובע את השורה התחתונה הוא היחס בין הרווחים להפסדים והיחס בין שיעור הרווח לשיעור ההפסד הממוצעים. בהרבה מקרים פוזיציות שנראות מבטיחות בגרף ומצליחות במבט לאחר מעשה, אינם באמת כאלו שכן לעיתים קשה מאד ליישם אותן ( המחיר ברח רחוק ומהר מדי מכדי להיכנס ) או שהסטופ לא מוקם טוב כפי שהתברר בדיעבד ( והפוזיציה נחתכה מבעוד מועד )  ואלמנטים רבים נוספים שצצים ולעולים תוך כדי התהליך. 

שליטה – היכולת לעבוד באופן "קר" ולנטרל את הרגשות המפריעים לביצוע תהליך המסחר.

 מהבחינה המעשית כשהסוחר נמצא בשלב הרווחיות הוא מתעסק הרבה פחות בניתוח טכני והרבה יותר באסטרטגיה ובדרכים לשפר את תהליך העבודה. 

כך לדוגמא ניתן למנות  דרך קבלת החלטות מהירה יותר או יעילה יותר שתאפשר להיכנס ליותר פוזיציות ולפספס פחות הזדמנויות.  מערכת מסחר יעילה יותר , ניהול סיכונים מתוחכם יותר ,ניתוח מעמיק של הפעולות כדי לבצע פחות טעויות וכהנה וכהנה נושאים שאינם קשורים באופן ישיר לניתוח טכני.

לסיכום , לדעתי אם ננסה לכמת את העניין בצורה גסה ,מומחיות בניתוח טכני ברמה כזו או אחרת  מהווה כ 20 אחוז "מהעוגה". עוד 30 הולכים לעניין "שיטת העבודה" והשאר , 50 אחוז או יותר מתמקדים ביכולת מנטאלית או שליטה עצמית. 

בעוד שניתוח טכני אפשר ללמוד באינטנסיביות תוך מספר חדשים , כדי להפוך לסוחר מקצועי ורווחי יש צורך לפתח יכולות ואינסטינקטים העשוים להתפרס על מספר שנים וכמו כל מקצוע או עיסוק אחר לנסיון אין תחליף ואת זה בונים לאט לאט במרוצת הזמן. 

וכל זאת ממש על קצה המזלג