כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זו לא אני זו היא

    כל הכתוב בבלוג זה הינו פרי מוחה הדמיוני של הכותבת ואין ליחס לו כל משמעות. כל קשר בין הכתוב למציאות הינו מקרי בהחלט. הכל מומצא, גם הסיפורים האמיתיים.

    0

    "לשבור במקרה חירום"

    64 תגובות   יום רביעי, 3/9/08, 11:27

     

    כשהכנסת את ידך אל תוך בית החזה ותלשת מבין צלעותיי את לבי, הייתי מופתעת שלא חשתי דבר. מזה זמן רב הופכת אני להיות דומה לך. בכל יום שעובר אני נהיית שיכפול אדיש ואטום רגשית ממש כמוך. מיום ליום התקרבנו בריחוק שלנו והתרחקנו שנות אור.

      

    כשהטחת את לבי על הקיר צחקתי בקול גדול, ממש כמו האיש הרע בסרטים. אז כבר לא הייתי מופתעת. הכתם האדום שעל הקיר החל מתייבש, מתקלף ומתפזר באוויר כחלקיקי אבק שאותם הסנפתי בחזרה לתוך ראותיי.

     

    בכל פעם שהייתי מתבלבלת, ככה קראת לזה כשהייתי מרגישה, היית פותח את הקופסה השחורה שבמרכז ראשי ומחליף סוללות, ככה היית ממשיך לשלוט בי גם מרחוק באמצעות השלט מבלי לקום מהטלויזיה.

      

    אפסנת אותי עם המטאטא והשואב בארון הצר והחשוך שבכניסה לדירה. כולנו עומדים דום וממתינים שתשתמש בנו. מידי פעם היית פותח את הדלת ובאמצעות השלט מכוון אותי למיטה, גוהר מעלי וקולות חייתים בוקעים ממך. בכל פעם שהיית גומר היית צועק צעקה מחרידה, כזאת שמרעידה את כל השכונה.

     

    בהתחלה כשעוד רציתי שתאהב אותי הייתי מתיישבת מול המחשב ומביאה לך בכל פעם מישהי אחרת שתגרום לך להתרגש. היית מכריח אותי להסתכל איך אתה גוהר מעל שירה, מירב או רחלי, כבר לא טרחתי לזכור את שמן. הן היו מגיעות לדירה הקטנה תמיד מלוות בגבר שבקושי הכירו. מלווה דקורטיבי, בד"כ זה שזיין אותן בפעם שעברה. שנאתי שהסכמת לחלוק אותי עם גברים אחרים. הכי היית אוהב אותי אחרי שגבר זר היה קורע את נשמתי. ברגע שהייתי מתעצבת היית מאפסן אותי בתוך הארון כדי לא לראות את כיעורי.  

       

    כשהתלוננתי שחנוק לי בארון הצר ואני רוצה לקום ולעזוב, משכת אותי בשערותיי ודחסת אותי לתוך שלט זכוכית עם מסגרת ברזל אדומה, כזאת שיש עליה מדבקה "לשבור במקרה חירום". עד היום אני שם בתוכה על הקיר, מחכה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (64)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/6/12 02:33:
      פוסט לא קל.... באנטומיה למדתי שהדרך ללב נערה עוברת דרך האפידרמיס, שכבת השומן התת עורי, שריר החזה הגדול....
        30/10/08 08:53:

      צטט: atreyu 2008-10-27 16:35:59


      אולי תשברי לו את היד?

      או שבעצם די לאלימות

      גם זן שבשתיקה שבהתעלמות מרגשותייך ממך מצרכייך

      יאללה לך הביתה מוטי.

      יבואו עוד מלאןןןןןןןןןןןןןןןןן.

      יש הרבה דגים בים אני זורמת. מצד שני רק דגים מתים זורמים אז כנראה שאני לא!

        27/10/08 16:35:


      אולי תשברי לו את היד?

      או שבעצם די לאלימות

      גם זן שבשתיקה שבהתעלמות מרגשותייך ממך מצרכייך

      יאללה לך הביתה מוטי.

      יבואו עוד מלאןןןןןןןןןןןןןןןןן.

        27/10/08 15:23:

      צטט: יפעת פלד 2008-10-26 11:32:14

      בסוף תבוא רוח חזקה מהחלון ותפיל את התמונה.

      כל זכוכית סובה להישבר.

       

      אם בניפוץ עדין או בקול התרסקות מרעיש.

      אישה חכמה :)

        26/10/08 11:32:

      בסוף תבוא רוח חזקה מהחלון ותפיל את התמונה.

      כל זכוכית סובה להישבר.

       

      אם בניפוץ עדין או בקול התרסקות מרעיש.

        24/10/08 22:30:

      צטט: fsk 2008-10-24 20:46:34


      חזק.

       

      אתה מתמיד :)

        24/10/08 20:46:


      חזק.

       

        5/10/08 14:33:

      צטט: behind blue eyes 2008-10-05 10:02:20

      מעולה שאת...

      אני מתחילה להתמכר... חיוך

      לא כדאי לך, אני הורגת בסוף!

        5/10/08 10:02:

      מעולה שאת...

      אני מתחילה להתמכר... חיוך

        8/9/08 18:52:

      צטט: חסידה 2008-09-08 07:52:02

      מדהים מדהים יפה ממש נהנתי מהכל וגם כיכבתי יום קסום

      לעונג הוא לי :)

        8/9/08 07:52:
      מדהים מדהים יפה ממש נהנתי מהכל וגם כיכבתי יום קסום
        4/9/08 13:27:

      צטט: t u r q u o i s e 2008-09-04 12:58:56


      אויש..גרמת לי לקרוא אותך פעמיים לפחות..

      מדהים!  כמה רב-גוניות שיש בך. אהבתי. דמיון פורה....מענין מהיכן...קריצה

       

       

      מתוקתי, היפה בנשים - ההיית או חלמתי חלום? קריצה

        4/9/08 12:58:


      אויש..גרמת לי לקרוא אותך פעמיים לפחות..

      מדהים!  כמה רב-גוניות שיש בך. אהבתי. דמיון פורה....מענין מהיכן...קריצה

       

       

        4/9/08 09:10:

      צטט: ווינס 2008-09-04 07:32:27


      שיילך להזדיין במובן השלילי..

      ואת..את יודעת שאם רק תרצי, את יכולה באצבע לשבור את המסגרת מבפנים..

      לשבור אותה, לברוח לו וללכת להזדיין במובן החיובי עם מי שתרצי חיוך

      אוהב אותך |נשיקה|

      כמה להזדיין בתוך הודעה אחת מופתע למזלי הפרדת בין המובן השלילי לחיובי.

      איתך בכל מילה שכתבת נשיקה

        4/9/08 09:08:

      צטט: t o t a l 2008-09-04 02:06:38


      ושוב

      אני מאוד אוהב את הפנטזיה הזאת שלך.

      לקח לי יום שלם להבין אותה

      זה מקסים

      שששששש.... אל תגלה.

      תודה על שאתה מבין :) 

        4/9/08 09:06:

      צטט: טינגי 2008-09-03 23:46:33

      כתיבה חזקה ...

       

      מלאה בתאורים שממחישים כל רגע.. כל מצב..

      עד כדי פעימות ליבי נחלשות כצב,

       

        "לשבור במקרה חירום"

       

      לרגע חשבתי לשבור ...ומהר .

      אך הלב לחש עם זה צריך להזהר..

      להסיר בעדינות המסגרת ..

      ולשחרר את הזכוכית ,

       

      המבט תקוע לי בפנים

      עצוב כמה שבר יש בפנים :(

       

       

      כבר לא משנה מה יקרה בעתיד,

      (לא משנה לה)

       

      העבר תקע לה "תפקיד"

       

       

      פצועה/כאובה

       


       

       

       

       

      נכון, יש מקרים שמחייבים טיפול עדין ולאו דווקא הצלה מיידית הירואית. פצועה וכאובה היא תישאר לנצח, מקווה שבעזרת הכוחות הפנימיים שבה היא תצליח לבנות לה עתיד אחר ולרפא את הפצעים.

        4/9/08 09:02:

      צטט: מיקי ש 2008-09-03 23:46:07

      חזק ביותר, ומעורר מחשבות רבות.

      יפה כתבת, שרון .

      *

      תודה מיקי, כיף לראות אותך כאן :)

        4/9/08 09:01:

      צטט: hagitilevy 2008-09-03 18:45:35


      מקווה בשבילה שיגיע המושיע שלה מהר

      וינפץ את הזכוכית.

      אני לא חושבת שהמושיע יגיע מבחוץ, זו היא שצריכה לעשות את זה בכוחות עצמה.

      תודה חגית :)

        4/9/08 09:00:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-09-03 17:09:19


      אמא'לה!

       

      איך מוציאים אותך משם?

       

       

      רגוע

      את לא רואה את הפטיש האדום הקטן שצמוד למסגרת?

        4/9/08 08:58:

      צטט: איציק-דור 2008-09-03 17:01:24

      מעניין מרתק וכתוב נפלא - אהבתי

      שמחה שאהבת, תודה איציק :)

        4/9/08 08:58:

      צטט: veredn10 2008-09-03 15:25:08

      מעניין ומיוחד

      באהבה ורד נוטמו

      תודה לך ורד :)

        4/9/08 07:32:


      שיילך להזדיין במובן השלילי..

      ואת..את יודעת שאם רק תרצי, את יכולה באצבע לשבור את המסגרת מבפנים..

      לשבור אותה, לברוח לו וללכת להזדיין במובן החיובי עם מי שתרצי חיוך

      אוהב אותך |נשיקה|

        4/9/08 02:06:


      ושוב

      אני מאוד אוהב את הפנטזיה הזאת שלך.

      לקח לי יום שלם להבין אותה

      זה מקסים

        3/9/08 23:46:

      כתיבה חזקה ...

       

      מלאה בתאורים שממחישים כל רגע.. כל מצב..

      עד כדי פעימות ליבי נחלשות כצב,

       

        "לשבור במקרה חירום"

       

      לרגע חשבתי לשבור ...ומהר .

      אך הלב לחש עם זה צריך להזהר..

      להסיר בעדינות המסגרת ..

      ולשחרר את הזכוכית ,

       

      המבט תקוע לי בפנים

      עצוב כמה שבר יש בפנים :(

       

       

      כבר לא משנה מה יקרה בעתיד,

      (לא משנה לה)

       

      העבר תקע לה "תפקיד"

       

       

      פצועה/כאובה

       


       

       

       

       

        3/9/08 23:46:

      חזק ביותר, ומעורר מחשבות רבות.

      יפה כתבת, שרון .

      *

        3/9/08 18:45:


      מקווה בשבילה שיגיע המושיע שלה מהר

      וינפץ את הזכוכית.

        3/9/08 17:09:


      אמא'לה!

       

      איך מוציאים אותך משם?

       

       

      רגוע

        3/9/08 17:01:
      מעניין מרתק וכתוב נפלא - אהבתי
        3/9/08 15:25:

      מעניין ומיוחד

      באהבה ורד נוטמו

        3/9/08 15:19:

      צטט: suzana.pb 2008-09-03 15:02:41


      "אפסנת אותי עם המטאטא והשואב בארון הצר והחשוך שבכניסה לדירה. כולנו עומדים דום וממתינים שתשתמש בנו."יואו כמה חזק המשפט הזה, לפעמים נדמה במציאות ימינו שזה כל ייעודינו....אבל לא, לא ניתן לזה אה???

      אהבתי את עוצמת המילים המועברות בכתיבה יצירתית ומדהימה, כל הכבוד!!

      אהבתי

      לא זה ממש לא ייעודינו בחיים, אפילו לא במחשבה.

      אוהבת בחזרה

        3/9/08 15:17:

      צטט: m.v 2008-09-03 15:02:13

      צטט: מגדל השן 2008-09-03 14:53:26


      כתיבה חזקה ביותר יקירתי, הפכת לי את הבטן,

      אפלים מידי המקומות האלו שתיארת, מקווה שיצאת מהארון.........

       

      היא כבר לא בארון....

      היא על הקיר מאחורי זכוכית :-)

      יופי מותק, אני רואה שהבנת את הנקרא  צוחק

       

        3/9/08 15:16:

      צטט: מגדל השן 2008-09-03 14:53:26


      כתיבה חזקה ביותר יקירתי, הפכת לי את הבטן,

      אפלים מידי המקומות האלו שתיארת, מקווה שיצאת מהארון.........

      לשמחתי לא הייתי בארון אף פעם, לא מסתדר לי בין המטאטא לשואב. אני צריכה את החופש שלי. תודה יקירה.

        3/9/08 15:14:

      צטט: mafalda! 2008-09-03 14:38:41


      כואב.

      מאוד.

        3/9/08 15:13:

      צטט: m.v 2008-09-03 14:26:54

      לתת את הנשמה ואת הלב....

      לתתתתתת

       

      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות

       

      הזכרת לי סרט קומיקס מדהים שראיתי לאחרונה וגרף יותר מ 500 מליון

      האביר האופל ( באטמן)

      חלק מלקיחת הלב הוא תקופות שאנו עוברים

      ואף פעם באמת לא לוקחים את הלב

      אם כבר לוקחים את הנשמה :-)

      ותגידי ... זה מגיע עם שלט??

      בטח שזה מגיע עם שלט - אלחוטי, וזה עושה סיבוב של 360 מעלות.

        3/9/08 15:12:

      צטט: art1 2008-09-03 14:19:12


      נושא מאד מורכב

      ויש כאלה שזאת להן דרך חיים.

      לצערי כן, לא מבינה איך הן מחשיבות את זה כחיים.

        3/9/08 15:11:

      צטט: יקי 32 2008-09-03 14:18:17


      שיייואוווווו כמה חזקה היא כתיבתך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

      אהבתי!

      אהבתי!!

      אהבתי!!!

      נשיקה

      תודה רבה חבר יקר נשיקה

        3/9/08 15:10:

      צטט: .a.m. מזל 2008-09-03 14:01:18

      נפלא כתבת ,

      ולחשוב שיש נשים שחיות כך.....

      עצוב

      בהחלט נושא כאוב

       

        3/9/08 15:02:


      "אפסנת אותי עם המטאטא והשואב בארון הצר והחשוך שבכניסה לדירה. כולנו עומדים דום וממתינים שתשתמש בנו."יואו כמה חזק המשפט הזה, לפעמים נדמה במציאות ימינו שזה כל ייעודינו....אבל לא, לא ניתן לזה אה???

      אהבתי את עוצמת המילים המועברות בכתיבה יצירתית ומדהימה, כל הכבוד!!

      אהבתי

        3/9/08 15:02:

      צטט: מגדל השן 2008-09-03 14:53:26


      כתיבה חזקה ביותר יקירתי, הפכת לי את הבטן,

      אפלים מידי המקומות האלו שתיארת, מקווה שיצאת מהארון.........

       

      היא כבר לא בארון....

      היא על הקיר מאחורי זכוכית :-)

        3/9/08 14:53:


      כתיבה חזקה ביותר יקירתי, הפכת לי את הבטן,

      אפלים מידי המקומות האלו שתיארת, מקווה שיצאת מהארון.........

        3/9/08 14:38:

      כואב.
        3/9/08 14:26:

      לתת את הנשמה ואת הלב....

      לתתתתתת

       

      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות

       

      הזכרת לי סרט קומיקס מדהים שראיתי לאחרונה וגרף יותר מ 500 מליון

      האביר האופל ( באטמן)

      חלק מלקיחת הלב הוא תקופות שאנו עוברים

      ואף פעם באמת לא לוקחים את הלב

      אם כבר לוקחים את הנשמה :-)

      ותגידי ... זה מגיע עם שלט??

        3/9/08 14:19:


      נושא מאד מורכב

      ויש כאלה שזאת להן דרך חיים.

        3/9/08 14:18:


      שיייואוווווו כמה חזקה היא כתיבתך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

      אהבתי!

      אהבתי!!

      אהבתי!!!

      נשיקה

        3/9/08 14:01:

      נפלא כתבת ,

      ולחשוב שיש נשים שחיות כך.....

      עצוב

        3/9/08 13:37:

      צטט: שרשירית 2008-09-03 13:33:06

      צטט: james woods 2008-09-03 13:21:17


      די, נו, תלשת לי את החצוצרות...
      והכנסת מאחור! מה זו ההתעללות הזו?? ואני חשבתי שאני "רע"...

      מוכנה להלוות לך דבק דו צדדי כדי להדביק את החצוצורות. את שלי משאירה לעצמי בקול תרועה מופתע

       

      ה"קול תרועה" הזה טיפה מטריד...

      את מנוחתי ואף את מנוחת השכנים.

        3/9/08 13:36:

      צטט: רואה באור 2008-09-03 13:29:49


      כתיבה מעולה

      אחזור לקוראך

      אסתרחיוך

      תודה אסתר חיוך 

        3/9/08 13:35:

      צטט: leffe blond 2008-09-03 13:21:20

      איך קורה שבנאדם כותב משהו ואוטומטית משייכים את הכתיבה לחיים האישיים שלו?

      שרוני, מהיכרות איתך כבר מהשורות הראשונות היה ברור שאת לא כותבת עליך, אלא

      על תחושות כלליות שיש בחיים.

       

      ללא ספק, השתמשת בקצת ניסיון שצברת אבל עדיין, לפעמים מילה היא לא רק מילה

      וצריך לקרוא בין השורות ולהתחבר למילים כדי לתת לדמיון לרוץ חופשי.

      התחברתי מאוד לתיאורים שלך, נתתי לעצמי להיסחף עם המילים שלך ועם החוזקה

      שבהן.

       

       

      את צריכה לכתוב יותר.

      נשיקה

       

        3/9/08 13:33:

      צטט: james woods 2008-09-03 13:21:17


      די, נו, תלשת לי את החצוצרות...
      והכנסת מאחור! מה זו ההתעללות הזו?? ואני חשבתי שאני "רע"...

      מוכנה להלוות לך דבק דו צדדי כדי להדביק את החצוצורות. את שלי משאירה לעצמי בקול תרועה מופתע

        3/9/08 13:30:

      צטט: בר בור 2008-09-03 13:18:28


      ענק!

      כתיבה מלאת עוצמה.

      לא "ריגשת אותי מאד" אבל מה זה נהניתי לקרוא :)

      חבל שלא ריגשתי אותך מאוד קריצה
      ותודה שהחזקת לי את היד לפני.
        3/9/08 13:29:


      כתיבה מעולה

      אחזור לקוראך

      אסתרחיוך

        3/9/08 13:21:

      איך קורה שבנאדם כותב משהו ואוטומטית משייכים את הכתיבה לחיים האישיים שלו?

      שרוני, מהיכרות איתך כבר מהשורות הראשונות היה ברור שאת לא כותבת עליך, אלא

      על תחושות כלליות שיש בחיים.

       

      ללא ספק, השתמשת בקצת ניסיון שצברת אבל עדיין, לפעמים מילה היא לא רק מילה

      וצריך לקרוא בין השורות ולהתחבר למילים כדי לתת לדמיון לרוץ חופשי.

      התחברתי מאוד לתיאורים שלך, נתתי לעצמי להיסחף עם המילים שלך ועם החוזקה

      שבהן.

       

       

      את צריכה לכתוב יותר.

        3/9/08 13:21:

      די, נו, תלשת לי את החצוצרות...
      והכנסת מאחור! מה זו ההתעללות הזו?? ואני חשבתי שאני "רע"...
        3/9/08 13:18:


      ענק!

      כתיבה מלאת עוצמה.

      לא "ריגשת אותי מאד" אבל מה זה נהניתי לקרוא :)

        3/9/08 12:45:

      צטט: rrredshay 2008-09-03 12:37:57


      וווואאאאוווו,
      שרשר, איזה יכולת ביטוי!!!!!
      שולח לך מפה המון נשיקות וחיבוקים ושתמצאי את האחד שיוציא אותך מהמסגרת לתמיד!!!
      אוהב אותך

      חחחחחח, הצלחת להצחיק אותי. כן, אתה יודע שמסגרות ואני זה לא משו.

      אוהבת בחזרה

        3/9/08 12:40:

      צטט: ליאבנר 2008-09-03 12:32:02


      מרגש

      כואב

      על פי כתיבתך - את במקום גבוה הרבה יותר היום.

      אהבתי את המודעותו את הכתיבה והדרך בה נכנסו המילים שלך אלי.

      תודה

      אבנר

       

      תודה אבנר

      שמחה שהתרגשת ואהבת, רק תעשה הפרדה בבקשה בין מה שכתבתי לביני. אין שום קשר אלי ולמציאות שאני חוויתי.

        3/9/08 12:37:

      וווואאאאוווו,
      שרשר, איזה יכולת ביטוי!!!!!
      שולח לך מפה המון נשיקות וחיבוקים ושתמצאי את האחד שיוציא אותך מהמסגרת לתמיד!!!
      אוהב אותך
        3/9/08 12:37:

      צטט: leffe blond 2008-09-03 12:23:00


      כשאת כותבת מהבטן!

       

      את מכאיבה, את סוחפת, נותנת להרגיש בדיוק מה שאת מרגישה!

       

      אוהבת את הכתיבה שלך וגם אותך.

      הרבה נשיקות בחזרה יפה שלי }{

        3/9/08 12:36:

      צטט: *shade* 2008-09-03 12:10:33

      נשמע שההחלטה כבר התקבלה.

      סוג של המתנה - אני לא בטוחה אם זה לרגע הנכון או בשביל לצבור כוחות.

      ברגע שהוחלט, זה הופך ל"קל" יותר. ברגע שתהיה מוכנה - זה כבר יקרה.


       

      (אשוב)

      כן, גם אני אופטימית לגביה :)

        3/9/08 12:35:

      צטט: jud67 2008-09-03 11:55:30


      איפה הפטיש?

      זה הזמן לשבור יקירתי, זה הזמן. לא דקה אחת מאוחר מידי.

      חוסי על נשמתך.

      שברי ותלכי משם.

      אל, אל תרעי עם עצמך.

      זה לא מגיע לך.

      הפטיש תלוי על הקיר ממש לידה אבל היא לא מצליחה להגיע אליו. אני גם מקווה שהיא תוציא את עצמה משם.

        3/9/08 12:32:


      מרגש

      כואב

      על פי כתיבתך - את במקום גבוה הרבה יותר היום.

      אהבתי את המודעותו את הכתיבה והדרך בה נכנסו המילים שלך אלי.

      תודה

      אבנר

       

        3/9/08 12:23:


      כשאת כותבת מהבטן!

       

      את מכאיבה, את סוחפת, נותנת להרגיש בדיוק מה שאת מרגישה!

       

      אוהבת את הכתיבה שלך וגם אותך.

        3/9/08 12:10:

      נשמע שההחלטה כבר התקבלה.

      סוג של המתנה - אני לא בטוחה אם זה לרגע הנכון או בשביל לצבור כוחות.

      ברגע שהוחלט, זה הופך ל"קל" יותר. ברגע שתהיה מוכנה - זה כבר יקרה.


       

      (אשוב)

        3/9/08 11:55:


      איפה הפטיש?

      זה הזמן לשבור יקירתי, זה הזמן. לא דקה אחת מאוחר מידי.

      חוסי על נשמתך.

      שברי ותלכי משם.

      אל, אל תרעי עם עצמך.

      זה לא מגיע לך.

      פרופיל

      שרשירית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין