מי שמכיר אותי יודע שהשולחן שלי הוא ישות בפני עצמה, מבט חטוף מגלה ניירות, דיסקים, מחשבון, מצלמה דיגטלית, סט של ביטים למברגה, דיסק און קי, ועוד מגוון הפתעות.

במהלך החיפושים שלי אחרי כלי כתיבה מצאתי פריט שאינו אופייני לאורגניזם של הבית שלי - טבעת, שהשאירה כאן הבחורה האחרונה שיצאתי איתה, היות שלא החלפנו מילים מאז הקשר ביננו הסתיים, ובמיוחד שהיא מחזיקה בעותק שלי של The Long Halloween, השאלתי לה אותו כשהתחלנו לצאת, כדי שתקרא משהו שאני אוהב, כשנפרדנו לא דיברנו על זה, וכבר די השלמתי אם זה שאני אצטרך לקנות עותק נוסף, ואז מצאתי את הטבעת שלה בערמות השולחן שלי.

תהיתי האם עלי לעשות את המעשה הנכון ולהתקשר אליה, או שמה זה יראה כמו הפרק ההוא בסיינפלד שג'ורג משאיר משהו אצל מישהי שכבר הוא לא יוצא איתה, או שמא כמו בחורה אחרת שנפרדה ממני אחרי שכבר השאירה אצלי דברים בדירה אמרה לי "זרוק אותם".

בכל מקרה החלטתי להיות בוגר, והתקשרתי.

היתה שיחה מוזרה, עניינית שכזו. מוזר אחרי שפעם אתה חברותי וחם עם בנאדם אתה הופך להיות דיסטנסיונר, בכל מקרה היא אכן חיפשה את הטבעת כמו ששיערתי, ואם כבר דיברנו אז

ביקשתי את הקומיקס שלי בחזרה.

מוסר השכל : לעולם לא לתת קומיקס לבנות שאתה יוצא איתן. במיוחד אלו היקרים לליבך.