בעוד מספר ימים ייערכו הפריימריס לקדימה. למען הגילוי הנאות: בעבר, הייתי חבר במועצת קדימה והיום אין מצב שאצביע עבורם. הבעיה שבגינה החלטתי לכתוב את הבלוג היא להעלות בפניכם את הרהוריי הנוגים על מצבה של מדינת ישראל ועל דרכי הפתרון האפשריים.

כולנו יודעים שמרבית הבוגרים במדינת ישראל אדישים למערכת הפוליטית. כנראה בבחירות הקרובות נרד מ- 50% הצבעה. כלומר מכל שני אנשים אקראיים שיעברו לידכם ברחוב אחד לא יבצע את חובתו האזרחית החשובה ביותר וינסה להשפיע על המנהיגות שתוביל אותנו בשנים הבאות.

מדוע?

אין עבור מי לבחור. כולנו לא מאמינים לכל המועמדים. אלו מימין ואלו משמאל. החדשים והוותיקים. הגברים והנשים.

אבל, יותר חמור מכך, אנחנו יודעים שבכל המועמדים כולם אין את המנהיגות שהפגינו בן גוריון או בגין בשנתם. באופן לא ברור, הפוליטיקה הישראלית "הצליחה" במשימה שאף מדינה בעולם לא עמדה בה: אנחנו מבצעים אלימינציה הפוכה. רק מי שהוא מושחת/תחמן/מניפולטור/... מצליח להגיע לתפקיד הראשי בפוליטיקה הישראלית. וכך נראים כל המועמדים כולם.

אגב, אם נראה לך שאני פסימי, התשובה היא שלילית!!!!

אני מאמין שישראל תצליח להוביל את המנהיג החדש שלה לצאת מהאפילה ולהופיע בפנינו.

בפוסטים הבאים נדון בנושאים השונים שיידרש המנהיג לטפל ואילו עמדות הוא נדרש להציג בפני הציבור  

שיהיה לנו יום נפלא