היום חשבתי למצוא לי עבודה קבועה: בעל דוכן קלפי טארוט בקניון. חוץ מזה שנותרתי מובטל בעוד כל המיסטיקניות לידי שפעו בלקוחות,גם ראיתי בברור את חוסר ההבנה של הלקוחות כמו גם כל המיסטיקניות במקום, שחלקן מהמובילות בתחומן בארץ. על הדוכנים היה כתוב בוא ודע את עצמך, מצא את ייעודך בחיים,עזרה במציאת בן זוג,בעיות רגשיות, חסימות והכוונה לקריירה.אז נכון אחת המיסטיקניות באמת בעלת מיינד חזק ויכולת התכוונות חזקה, והאמונה שלה בקריאות שלה יוצרת מציאות שבה אם הלקוח גם כן מאמין הרי הוא יכול למקד את רצונותיו, להתכוונן ולזכות במתנה המוצעת, ג'וב כלשהו, בת זוג, פרידה או הבנה כלשהי.

אז אם כך איפה נמצאת הבעיה ולמה אני סתם נטפל למיסטיקניות חמודות שמתפרנסות למחייתן. העניין הוא שאדם שלא שבוי בתפיסות הרווחות לא יכול שלא להזדעזע מהשפה שהפכה לנחלת כל.לפני כמה שנים שהמיסטיקה הייתה פחות פופולרית משפטים כמו: "הזוגיות שלך תגיע","תשחרר את גרושתך מליבך ותפנה מקום לאישה חדשה בלב","אתה צריך לעבור את השיעור הזה כדי לתקן", היו נתקלים בתמיהה רבתית על ידי כל ילד ומבוגר,כיום איש לא מניד אפעף למשמע משפטים כאלה. כל עוד אדם מסתקרן מרוחניות ורוצה למצוא את האושר זה בסדר להאמין במשפטים אלה לתקופה מסויימת, אבל צריך להגיע השלב בו אדם מבין שכל העצות האלה מיותרות, בסופו של דבר החיים של האדם נשארים אותו דבר, עם זוגיות או בלי זוגיות,עם עבודה טובה או עבודה רעה, עם אישה טובה או אישה רעה, מי שאנחנו נשאר תמיד אותו דבר, הבעייה היחידה היא ההתמקדות בעולם הפיזי בהאם יש לי עבודה? האם יש לי זוגיות?  אם אתה עובד או מובטל זה לא הבעייה , הבעייה היא כאשר אתה חושב על זה וכאשר אתה נותן לזה חשיבות. עצם ההתמקדות בזוגיות ועבודה יוצרת את הבעייה, ההתמקדות האינסופית בלתאר את הבעייה, הניסיון לפתור את הבעייה, ההתייעצות על הבעייה כל זה יוצר בעייה. החופש נמצא באי מתן תשומת לב לעולם הפיזי בחוסר התיאור של העולם הפיזי , גם אם זה בת זוג ועבודה. אנחנו לא הגוף הזה שהולך לעבודה,אנחנו לא הגוף הזה שחי בזוגיות,אנחנו לא הגוף הזה ומי שאנחנו אין לו ייעוד הוא פשוט הווה רגע אחרי רגע ללא מטרה אלא רק בהוויה.