על מלאכת האנימציה והפוסט בסרט "שיטת השקשוקה"

יום אחד, לפני כשנה, התיישבו על הספה מולנו במאי, מפיקה ועורכת. הם ערכו "אודישנים" לסטודיו לאנימציה ופוסט, שיוכל להגשים את החזון של הבמאי עבור סרט דוקומנטרי, שכבר היה בשלבים מתקדמים. תוך זמן קצר מצאנו את עצמנו מתחילים בעבודה.

העבודה על "שיטת השקשוקה" הכילה שלושה סוגי אנימציה עיקריים:
הראשון - סצינות מונופול בתלת מימד, בהן מוצגים גיבורי הסרט כחיילי מונופול הצועדים על גבי הלוח.
השני - סצינות שנועדו בעיקר למירקור וסימון משפטים חשובים על גבי סריקות וצילומים של עיתונים ומסמכים. תוך כדי עבודה, פיתחנו את השפה של הסצינות הללו, ויצרנו תיקים שלמים  ובתוכם קטעי וידאו, מסמכים וכד'.
השלישי - אנימציות קאט-אאוט פשוטות שנועדו בעיקר לשחזור ארועים הרלוונטיים לסרט.

בסופו של דבר יצרנו כ-40 דקות אנימציה בטכניקות שונות. העבודה נעשתה בצמוד לבמאי, אילן עבודי, על-פי סטוריבורד וסקיצות שהכנו יחדיו. כולם מדברים היום על מיקי רוזנטל כעל מייקל מור הישראלי. בעקבות השימוש הרב בתנועות מצלמה, אני מהמרת על אילן עבודי כעל הגרסה הישראלית של דיוויד פינצ'ר.

סמי ויולי קוראים עיתון. פריים מהסרט.

עיצובים

תלת מימד

כמעט עשר דקות של אנימציה בתלת מימד בוצעו עבור הסרט. על המלאכה ניצח אנימטור התלת-מימד הראשי, כפיר רם. לאחר שהדמויות היו מוכנות, יצרנו טסטים לסגנונות ההליכה של הדמויות על גבי הלוח. למיקי למשל, השתדלנו להוסיף צליעה. המדינה זזה בקפיצות כבדות, שהרעידו את כל הלוח. סמי ויולי קפצו כמכונה. אילן, מעוצב כמצלמה, התרוצץ אחרי מיקי, כשהוא מדדה על רגלי החצובה שלו.

הסצינה הראשונה שיצרנו היא סצינת הפתיחה, המציגה את הנפשות הפועלות בסרט. מדובר בסצינת התלת-מימד המורכבת והארוכה ביותר בסרט, כשתי דקות אורכה. היא עשויה כ-Oneshot, שוט רציף ללא הפסקה, בו המצלמה משייטת על גבי הלוח, ואלמנטים כמו קלפים, שטרות עם קרדיטים וכמובן הדמויות הראשיות - צריכים להכנס בתזמון הנכון. העבודה על סצינה זו נמשכה כמעט עד לרגע האחרון, הן בגלל מורכבותה והן בגלל הרגישות שלה. השינוי האחרון שביצענו בסצינה כלל מחיקת שמות של מספר משתתפים בסרט, שהעדיפו לא להסתבך עם העופרים וביקשו שלא להופיע בשמם.
אחרי שגיבשנו שפה, הצטרפו אלינו אנימטורים נוספים, וגם אני ביצעתי מספר סצינות, כדוגמת סצינת הסיום.

כותרת מתוך הסרט. 

דו מימד

"סצינות העיתונים", כך קראנו להן, לא כללו רק עיתונים, ולמעשה לטיפול בעיתונים עצמם הגענו רק לקראת הסוף. התחלנו עם סצינה נפלאה וקצבית, שלבסוף לא נכנסה לסרט. רק חלקים מעטים ממנה שרדו, כמו הקאט-אאוט של הנציב הבריטי במשרדו ב-1933.
את הטון בקטעי הדו-מימד והפוסט נתן האנימטור הראשי ערן מושקטל. הקטעים הכי יפים שערן יצר הם בעיניי הקטעים שנוגעים לעבר של משפחות רוזנטל ועופר: אבא של העופרים משחק שחמט עם הסוס שלו וקטעים משעשעים אחרים. השקענו בקטעים הללו טיפה יותר ממה שהיה מדובר בהתחלה, כך שזה עבר את רמת האנימציה הסכמטית, שאמורה לתאר מה שאנחנו שומעים.

הנציב הבריטי.

המון עבודה נגעה לסצינות שקשורות בטקסטים של מסמכים. השתדלנו למצוא פתרונות יפים יותר מאשר למרקר טקסט, כמו למשל העלמה של טקסט לא רלוונטי או החלשה שלו, כך שהצופה יוכל להתרכז בשורות החשובות, בלי להתבלבל. ניסינו להיות יצירתיים בכל הנוגע למעברים בין מסמכים ווידאו, וכך עלה רעיון התיקים - לכל אחת מהדמויות המרכזיות בסרט יש תיק, בדיוק כשם שלמיקי רוזנטל יש במשרדו תיקים על כל נושא ונושא. בתוך התיק שיצרנו מופיעים החומרים הרלוונטיים: תמונות, קטעי וידאו וכמובן חוזים, מסמכים וגזרי עיתונים. החומרים מחוברים לתיק בעזרת אטבים משרדיים או דבק. הכל דיגיטלי כמובן. בנוסף יצרנו סצינות המחקות את לוח-השעם שמוצב במשרדו של מיקי. יצרנו גירסה של הלוח במחשב, כולל נעצים, והדבקנו עליו את הפריטים הרלוונטיים. במקומות מסויימים בסרט, הלוח הממוחשב וזה האמיתי מתחברים באופן שנראה בלתי-מורגש.

משחקים שח.

קומיקס

> משמאל: קטע מתוך הסטוריבורד לקומיקס, אשר מראה את המהלך, לפני ביצוע החלטות לגבי תנועת המצלמה.

פריים מתוך הקומיקס הסופי.

אנימציה בדוקו

חששות

בשלב מסויים היה נדמה שאולי עבודה של חודשים ארוכים תזרק לפח. לרגע היה נדמה שבאמת אף אחד לא ישדר את הסרט ואף אחד לא ישוש להקרין אותו. ההכרזה של YES על ביטול השידור של הסרט, היתה רגע קשה לכולנו. לא קל לראות עבודה שעמלת עליה מיועדת, אולי, לגניזה.
זה היה שלב בו הסרט עדיין לא היה גמור, היו בו קטעים שעוד לא נערכו סופית או היו חסרים, האנימציה הייתה רחוקה מסיום, וחלק מקטעי האנימציה היו ברמה של סקיצה להנחייה. אבל אז נערכה הקרנת-מבחן בסינמטק תל-אביב, בפניו של מנהל הסינמטק אלון גרבוז. זאת הייתה גם הפעם הראשונה שראיתי איך האנימציה משתלבת בסרט המלא, ולא רק בקטעים מתוכו. גרבוז היה איש הבשורות הטובות, והוא הודיע כבר אז שהסינמטק יקרין את הסרט. האמת היא שעדיין היו חששות, כי הייתה סבירות גבוהה שיופעלו לחצים, שכבר החלו בכיוונים אחרים, אבל הסינמטק לא נכנע, והחודש "שיטת השקשוקה" מוקרן שם וממלא אולמות. במקביל הוא מציג גם בחיפה, ירושלים ושדרות.

ערימת הכסף גדלה. משפחת עופר מחזיקה בצים.

הפרימיירה

הגיע יום הפרימיירה. חששתי מפניה. ראיתי את הסרט חודש לפני הבכורה, אבל מאז הוא עוד עבר שינויים, עריכת און-ליין, תיקוני צבע, טיפול בסאונד ועוד. אחרי שצפיתי בסרט נרגעתי. הוא עובד. הוא מעניין. הוא ברור. העניין שלי בסרט הוא לא רק ברמת החשיבות שלו. זאת העבודה שלי, וכשאתה רואה דברים שלך אתה נוטה לשפוט בדקדקנות ולראות את הבעיות. היתרון בליצור 40 דקות הוא שאתה לא יכול להטפל לקטנות. בסופו של דבר אני מרוצה. אבל שקשוקה, מאז סיום הסרט, עדיין לא אכלתי.

=O=O=O= 

קרדיטים
עיצוב ואנימציה: סטודיו פוליגון.
אנימטור תלת מימד ראשי: כפיר רם.
ארט דיירקטור: טל לוטן.
אנימטור דו מימד ראשי: ערן מושקטל.
אנימטורים נוספים: איתי מנגשה, ניר חרמוני, איל רם שצ'ופק, ניר מנאל.

=O=O=O= 

לינקים
מבקר הקולנוע יאיר רוה כתב על הסרט:
http://cinemascope.co.il/?p=1417#comment-293098

ולווט כתבה עליו כאן:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=602230

וכאן אפשר להתעדכן במועדי ההקרנה של הסרט:
http://www.shakshuka-movie.com/showtimes.html

אילן עבודי צונח מהשמיים.