הרהור
פוסטים אחרונים
- אם לא היו מספרים לך לא היית יודעת 16/9/09
- בהירות 1/3/09
- שלב ראשון בדרך אל האור 5/1/09
- לא לגעת בריק 4/1/09
- איפה אני 25/12/08
- את 30/11/08
ארכיון
תסמונת לפני היומולדת
ותמיד הוא מגיע במוקדם או במאוחר כמו שאומרים
הדיכאון של היומולדת
בתור ילדה, היו לי שני אירועים בשנה, בהם חשתי משהו דומה לו. פורים ויום העצמאות
היו אלה אירועים, בהם חייבים להיות שמחים. חגים עליזים והמוניים, שהרבה פעמים לא מצאתי את עצמי בתוכם. אולי זה מרוב הציפיות אולי זה כי באמת היו גם אכזבות אולי כי אני נוטה לראות את חצי הכוס הריקה בכל אופן, תמיד הייתי נתקפת אי נוחות, כשאחד משניהם היה מתקרב. וכמו בנבואה המגשימה את עצמה, לא פעם גם צדקתי. באמת היה פורים/ יומצמאות לא מוצלח.
אותה תחושה, פחות או יותר, שמורה לי בעשור האחרון, לימים שלפני היומולדת שלי. הנה, עוד שנה חלפה, ולא הגשמתי את עצמי.
יש לי טכניקה אותה אימצתי לפני גיל שלושים. אני משתמשת בגיל החדש, כבר לפני המועד הנקוב. למשל השנה, מי ששאל לגילי החל מפסח, קיבל את התשובה 39, למרות שהיו לי כמה חודשים להתענג על התשובה 38. רק שהשנה לא נתתי את התשובה בצורה קולחת, הוספתי, אני אהיה בת 39... וגם הנמכתי את הטון, או הגברתי אותו או ליוויתי את התשובה בפלבול ריסי העיניים, ללמדך שעשיתי הצגה.
ניסיתי להיות שוות נפש, אבל לא הייתי.
אז זהו זה, עכשיו אני והדיכאון יומולדת שלי, כבר מבלים בצוותא כמה ימים, לא הגענו למצבים קיצוניים, לא בכי היסטרי ולא רחמים עצמיים. לא הסתגרות ולא החלטות מרחיקות לכת, בכל זאת, יש לנו היסטוריה ממושכת.
כנראה שהתרגלנו זה לזו
הוא יודע שאני כר נוח להתפתח בו...אישה על סף שינוי קידומת.... ואני יודעת שהוא ימשיך לבוא, שהוא לא באמת מזיק, אפשר לומר עונתי. הוא מזיק רק במובן העצוב, שהוא מצליח לחרב את חגיגות היומולדת בכל שנה. כי הוא כאן, והנוכחות שלו מעיבה.
אבל השנה, אני לוקחת אותי לקיסריה, לראות את יודית רביץ, בדיוק בתאריך הלועזי
אני מקווה שהבדיקה הביטחונית לא תאפשר לו להיכנס איתי....
אז שיהיה במזל טוב.
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חכם בלילה,
תודה על הברכות והאיחולים איזה כיף לי
רחלי תודה, כמו שכתבתי בפוסט הבא... מתקרב והכל משתפר...
בונה בדיוק על זה, אני , יודית, רוח ים, שמחה ואהבה
איפה את לומדת דרמה תרפיה?
בסופו של פוסט צחקתי,
ולך מזל טוב הרבה משמעות אושר וכייף !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היי תמר, מזדהה עם הקושי והמועקה דווקא לקראת יום ההולדת.
אולי השנה תוותרי לעצמך, בלי חשבון נפש?
רק את ויודית רביץ ובאה מאהבה?
יומולדת שמח שיהיה,
רחלי
הי איילת
מאד יפה מה שכתבת וגם ההגדרה בלוז היומולדת...
אני אישית דוקא לא ממתינה לאישור מבחוץ...
אבל מודה לך מאד על איחולי השמחה!! צריכה אותם והלואי שייתגשמו
בסה"כ באופן מפתיע ככל שהוא מתקרב זה נהיה פחות קשה...
לילה טוב
הי לך....הזדהיתי... מצרפת משהו שכתבתי לעצמי לקראת יום הולדתי ה30. גם אני חולה ב"פרה-יומולדת בלוז"... מאחלת לך להיות בשמחה... רק טוב, איילת
ערב יום הולדתי ה-30... מספר עגול, מספר של "גדולים".אני מגיעה ליום הזה בשלמות עם עצמי, עם מקומי ומדרגתי. שמחה בדרך שעשיתי עד היום ומצפה בשמחה להמשכה. שמחה במשפחתי ובחיי ומרגישה איך הכל מדוייק ונכון. ובכל זאת יש משהו ביום הזה, בתאריך עצמו שמקפיץ לי כל שנה מחדש את החלק החלש שבתוכי. כל שנה ביום ההולדת שלי, נופלת עלי עצבות בשלב כל שהוא במהלך היממה ובימים שסביבה. העומס הקבוע של בחינת ערכי וקיומי בעולם מקבל במה חזקה ביום הזה. יום הולדת הוא יום של חשבון נפש, כך הרגשתי תמיד, אבל במקום לעסוק בהתבוננות ובתיקון הנפש פנימה, פניתי החוצה. מסרתי את ערכי בידי סובבי, בחנתי בסתר ליבי את ידידי וקרובי... האם זכרו להתקשר? לברך? האם אני חשובה, אהובה? האם אני שווה? המאבק הפנימי לאחוז בפיצוי המסכנות, הרגשת הדחייה, יצר הרע שמושך אותך להתעסק בטפל מול הרצון האמיתי הפנימי להיות בשמחה. והרי נאמר "מצווה גדולה להיות בשמחה", וכמה שזו הרגשה חמקמקה. הבחירה בטוב נראית מתבקשת, ועם זאת כל כך לא מובנת מאליה. והנה רגע אחד של דיוק, של רצון להיטיב עם עצמי וסביבתי, צעד אחד של התקרבות לעצמי והחלון נפתח. אור, כמה אור יש פתאום, כמה "יש" יש פתאום. זה קורה ברגע, וב"ה שזכיתי לחזור למקומי בזמן.כשהפסקתי להתרשם מהעומס והנמכתי את הקולות הדמיוניים והמשכנעים, שמתי לב לקול דק ויפה, הקול הפנימי שלי. בחרתי להעניק לעצמי משמעות ליום הזה ולא להמתין לקבל אותה מהסביבה. לא להמתין לאישור ה"אני", ולהתנות את אושרי, ערכי וקיומי. הרגשתי שאני רוצה לציין את היום הזה, שזה משמעותי עבורי....
מופע מול המראה למשל........
מופע בעולם הנפש שלך ???.
ליבשי לך את אחת ממסכותייך הצבעוניות
עטי על גופך משלל בגדי התחפושות המרהיבות שלך
וערכי לכבודך הופעה מההמת.
היי את המופע, היי את קהל צופייך
תהני את עצמך עד עונג עד צחוק.
עד אובדן החושים
עד אובדן הדכאון הזה.
תודה על התגובה, קרן אור
איך חברה שלי הגיבה?
הבאסה שתמיד היומולדת מגיע ביומולדת... ככה אי אפשר אף פעם להינות מהיומולדת...
שיהיה המון מזל טוב.
מזדהה עם ההרגשה.
גם אצלי זה ככה, עוד מגיל 12.
אינ נולדתי בראש השנה ותמיד תחושת המועקה ליוותה אותי.
נראה מה יהיה השנה.