הרהורי כפירה לכפרה
פוסטים פופולאריים
-
הגולם מפראג
18/2/10 | 1213 צפיות
-
היהפוך כושי עורו
19/10/10 | 2662 צפיות
-
לתשומת לב המתעניינים
26/5/13 | 934 צפיות
-
אין אמהות רוצחות!
21/9/12 | 1906 צפיות
-
מטאטא ישן מטאטא טוב!
29/3/11 | 1309 צפיות
-
האם השופטים מושפעים מהאווירה הציבורית?
22/8/09 | 1269 צפיות
פוסטים אחרונים
- סמרטעתונאית 19/4/14
- נקמת ילד קטן 15/4/14
- הערה קטנה על אישה קטנה שזכתה בפרס קטן 1/3/14
- לתשומת לב המתעניינים 26/5/13
- ד"ר פיני יחזקאלי מרחיב את היריעה 1/5/13
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בגרסת זהבה גלאון 15/2/13
0
השפל בתדמית השופטים
את הכתבה שלהלן פרסמתי לפני כחצי שנה באתר החדשות של יואב יצחק (NFC). היא עדיין אקטואלית. טרם נתקבלו תגובות "הגיבורים":
תדמית השופטים היא תדמית שאתם, השופטים, יצרתם במו-ידיכם. וכראוי לאנשים בוגרים ואחראים למעשיהם, עליכם לקחת אחריות על התדמית הנפסדת ולתת עליה את הדין בדיחה ישנה מספרת כי שוטרים הולכים רק בזוגות - הראשון יודע לקרוא והשני - לכתוב. נזכרתי בבדיחה הזקנה כאשר קראתי את הראיון "אלשיך: השפל בתדמית השופטים ימוטט את המערכת" שפורסם באתר Ynet (ידיעות אחרונות) ב-8 לאפריל 2008. בראיון, טענה כב' השופטת (ויו"ר נציגות השופטים) ורדה אלשיך, כי "יש עליהום על השופטים בתקשורת. אנחנו מתחילים לראות את התוצאות שלו באולמות, וזה מאוד מטריד אותי". מכל מקום, בלי להיות השוטר הראשון מהבדיחה, קל יותר, כנראה, ליושבת-ראש נציגות השופטים לכתוב, ולא לקרוא. כי אילו קראה כבודה כמה ראיונות שניתנו בידי עמיתיה, הייתה זהירה יותר בדבריה. אם היתה הגברת אלשיך מכינה את שיעורי הבית שלה, הייתה מפשפשת בנבכי הארכיונים של העיתונות הכתובה והמשודרת ומוצאת (לפחות) את המקבץ הבא:
"... גם אם עוזרת הבית שלי הייתה מתפטרת, הייתי נפרדת ממנה לשלום. אבל בקנשטיין לא התקשרה להיפרד, ולו רק כדי לומר לי 'ברוך שפטרנו מעונשה של זו'. זה מעשה מכוער. נשיאת בית משפט לא יכולה להרשות לעצמה לנהוג כך... לצערי, בימיה של בקנשטיין האווירה בקרב השופטים הייתה יותר מסויגת וחשדנית..."
"... בית המשפט כמרקחה: נשיאת בתי משפט השלום בתל אביב, השופטת עדנה בקנשטיין, מאשימה את נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, כי היא "זורה חול בעיני הציבור". זאת לאחר שבניגוד לעמדתה של בקנשטיין, השופטת חיותה כוחן, ששימשה ראש הרכב השופטים במשפטו של חיים רמון, לא קודמה לבית המשפט המחוזי...."
"... יש שופטים שלא מכירים את המלה זיכוי. ברגע שהם רואים כתב אישום הם יכולים כבר לכתוב את גזר הדין..." "... הרקע לפרישתי הוא בעיקר אווירה עכורה וחוסר גיבוי..." "... עם זאת, אני חושש מתלונות כזב. שים לב שלא מעמידים לדין את מי שהגישה תלונת כזב, בנימוק שצריך לעודד מתלוננות..." "... כי יש כאלה שעל זה הם מרצים, כאלה שמתפרנסים מלדבר על סחר בנשים..." "... כשלמדתי דין פלילי, למדתי על קדושת זכויות הנאשם. היום לנאשם בעבירות מין אין זכויות... אדם שנאשם בעבירות מין כמעט בוודאות ייכנס לכלא, תוך הרס משפחתו. ואם יש חלילה תלונת שווא, זה לא יעזור לו. זאת האווירה היום. יש התנפלות על כל זיכוי..."
"... קצת עצוב וקצת משעשע היה לשמוע אנשים חכמים ובהירי הבעה, בדרך כלל, כפרופסור מרדכי קרמניצר, המנסים להסביר מדוע הם מתנגדים בכל תוקף להצעות הגיוניות ומתבקשות לשקיפות ולהגינות במינויים במערכת המשפט..." "... כל כולה החלת כללי מינהל תקין על דרך עבודת הרשות השופטת, כללים שהרשות השופטת עצמה אוכפת בכל מרחב ציבורי אחר..." "... הפרקטיקה שהשתרשה היא שבפועל נשיא בית המשפט העליון הוא הבוחר את הנשיאים ואת סגניהם כראות עיניו, ושר המשפטים משמש לו חותמת גומי... קשה לטעון כי ההצעה הנזכרת מעודדת שחיתות, או מפילה את מערכת המשפט לידיהם של פוליטיקאים. הדבר היחיד לו תגרום ההצעה הוא שהנשיאה ביניש והנשיאים שיבואו בעקבותיה לא יוכלו לעשות במערכת ככל העולה על רוחם..." "... כמו בהרבה נושאים פליליים אחרים, ההערכה היא כי העלייה התלולה במספר השופטות המועמדות לדין פלילי אינו דווקא בגלל שמערכת המשפט הולכת ונשחתת, אלא דווקא כי האכיפה, או לפחות האכיפה הפומבית, הולכת ועולה..."
"... הדברים, שיוצגו להלן, אינם חדשים לבכירי משרד המשפטים. הם גם אינם חדשים לנציבת תלונות השופטים, גם לא להנהלת בתי המשפט ולשופטי בית המשפט המחוזי. גם על שולחנה של הנשיאה דורית ביניש הונחה לא אחת תלונה חמורה בעניין. שמה הוא רבקה מקייס, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא. היא מונתה לכס השיפוט בשנת 2001, ומאז צברה צרור של תלונות חסרות תקדים על אופן התנהלותה..." "... השופטת רבקה מקייס... מפלה גברים לרעה באופן קיצוני, עוברת על סדרי דין ברורים, מונעת זכות טיעון, חוטאת בייעוץ שופטת לבא-כוח האישה בעת משפט, באי מסירת פרטים מדויקים בקורות חייה, בשימוש בלתי סביר בשמירה על תנועות הגברים בעת דיונים. היא הציגה, לכאורה, פרוטוקולים בעייתיים, צווי הגנה מגמתיים, הרחקת אבות מילדיהם באופן חסר תקדים בישראל, וכן עשתה שימוש מופרז ובלתי אחראי בתשתית "מרכז קשר " כתנאי לפגישה בין אב לילדיו..." "... ממסמכים שהגיעו לידי מערכת (NFC נ.ע.) נמנעה מלציין את עברה המקצועי המלא. בקורות החיים, כפי שמופיעים באתר הרשמי של בית המשפט, חסרות למעשה 19 שנים מעברה המקצועי. באתר בתי המשפט נכתב, כי: "במרץ 1982 היא הוסמכה כעורכת דין, ומאז עסקה במסגרת אקדמית וציבורית הנושקת לתחום התמחותה בדיני המשפחה". מה עשתה אפוא מאז ועד לשנת 2001, עת מינויה? - תוהים האבות - הרי דבר לא נכתב... לידינו הגיע הטופס המקורי, בכתב-ידה של השופטת, אותו הטופס שהגישה לבית המשפט, עת הציגה את מועמדותה לתפקיד (10.03.2000). גם שם, לא נכתב דבר על-אודות 19 השנים החסרות. למעשה, אתר בית המשפט, ציטט מילה במילה את קורות חייה, כפי שהיא עצמה כתבה בטופס מועמדותה..." "... במערכת NFC הצטברו עדויות רבות, לפיהן מרבה השופטת מקייס, לכאורה, להצמיד לגברים רבים, ללא עבר אלים או התפרצות מוקדמת בבתי המשפט - שומר צמוד לגבם... מיותר לציין שהאישה מעולם לא זכתה לשומר כזה..." "... אחת העדויות החמורות ביותר בדבר התנהלותה של השופטת מקייס, טמונה בטענה כי היא ממליצה, לכאורה, על דרכי פעולה משפטיים לבא-כוחה של האישה במהלך הדיון... בידינו עדויות רבות הטוענות לייעוץ פסול לכאורה בעת משפט. מאחד המקרים, המתועד גם בפרוטוקולים שבידינו, עולה כי השופטת מקייס המליצה לאישה להגיש תלונה פלילית נגד בעלה, תוך שהיא מורה לה כי עליה לעיין בחוק הגנת הפרטיות, אשר עתיד לסייע לה בתלונתה. האישה, יש להבהיר, לא העלתה קודם לכן טענה זו..." "... ראוי לציין: למתלונן לא נמסר זימון רשמי לבית המשפט. לשופטת מקייס הייתה אף הוכחה, לכאורה, כי המתלונן לא הוזמן כדין. בית המשפט ידע כי כתובתו של המתלונן אינה הכתובת הרשומה לזימון, ואכן, בידי מערכת NFC נמצא המסמך הרשמי מטעם בית המשפט, בו מסומן כי הזימון לא הגיע לבעליו. למרות אלה, השופטת מקייס, כך על-פי הנתונים שבידינו, הסתפקה בעדותה של האישה, עדות שבעל-פה, "ויצרה תקדים מסוכן", כך לדעת גורמים משפטיים, לפיו "מסתמכים על עדות בעל דין לעניין מסירה של מכתב זימון מטעם בית המשפט..." "... הטענות על עיכוב דיונים למשך חודשים ושנים, נשמעו יותר מכל טענה אחרת. גורם משפטי בכיר חשף בפנינו כי נשיאת בית המשפט העליון בדקה בעצמה את טענת העיכובים, וכי גורמים משפטיים אחרים הורו לשופטת, בכמה מקרים שונים , להגיב מיידית לבקשות רבות שטרם נענו, בהם הם זיהו עינוי דין חמור..." "... גורמים משפטיים רבים סירבו להתייחס לפרשה. חלקם חוששים למעמדם, חלקם לתפקידם כבאי-כוח בפני השופטת, אבל לכולם היה מכנה משותף: ביקורת נוקבת על שיטת התנהלות של השופטת רבקה מקייס. במשרד המשפטים אמרו שלא לייחוס, כי "מדובר במקרה ידוע ומוכר"..." ומקבץ זה מהווה רק קוצו של יוד, גברתי השופטת אלשיך! על מקבץ זה אפשר להוסיף כתבות רבות נוספות:
ועוד כהנה וכהנה. ואחרי כל האמור מעלה, מדוע את מתפלאת כב' השופטת, אם אומר אדם לשופט "למה מי אתה בכלל?" (כאמור בכתבה), באמת מי הוא? האם הוא נישא מעם, כפי שהיה אמור להיות, לאור כל האמור מעלה? האם לא חוזרים השופטים ומוכיחים לעם כי הם סך הכל בני אנוש רגילים בעלי חסרונות כמו כולנו? כאן המקום להזכיר את המילים המיוחסות לכב' נשיא ביהמ"ש העליון השופט (בדימ.) אהרן ברק: "הכל שפיט" - אם הכל שפיט גברתי, גם השופטים שפיטים! אדרבא ואדרבא, אם כולכם זכים וטהורים עמדו נא חשופים לבחינת העם והצדק - אל תנפנפו בעלה התאנה בדמות נציבת תלונות הציבור נגד שופטים; כבר מזמן ברור לכל שהיא חלק מהמערכת ונועדה רק כדי להקל את ההשלכה לאשפה של מכתבי האזרחים המעטים המעיזים להתלונן נגד שופטים. צאו נא ממגדל השן שבניתם לעצמכם ועמדו חשופים לביקורת אובייקטיבית של גורמים שאינם תלויים בכם ובחסדיכם! "רמה ירודה של עורכי-דין" את אומרת? ואולי רמה נמוכה של שופטים? בבתי המשפט לענייני משפחה יושבים ועוסקים בדיני נפשות כמה שופטים שמונו לתפקידם בנסיבות מוזרות - שופטים שפעמים רבות לא רק שאין בהחלטותיהם לב ורגש, אלא שלא פעם יוצאות משם החלטות אומללות שאינן משקפות הכשרה מקצועית מינימאלית בפסיכולוגיה של המשפחה, במתן פתרונות חכמים לבעיות מסובכות ובהפעלת הגיון פשוט. בבתי המשפט לענייני משפחה יושבות שופטות-מטעם ארגוני הנשים (או שופטים הנתונים ללחץ של כאלו) אשר קבלו מינוי שלא כראוי והגיעו לביהמ"ש עם אג'נדה ברורה של אפליה מגדרית, כביכול מתקנת (להזכירך: אפליה היא אפליה ואין לה פירושים או הצדקות). שופטים אלה הורסים אנשים ומשפחות ומקעקעים את מוסדות המשפחה והצדק. שופטים אלה, עליהם את מתאמצת להגן, עתידים להימצא אשמים בהריסת דור העתיד של המדינה והחרבת העם היהודי! פאוץ', עגיל, שיער אסוף בקוקו, משקפי שמש וכיו"ב מטרידים אותך? ומה עם הצדק? ומה עם החוק? ומה עם סדרי הדין שאת כולם מפרים אותם שופטים שלהגנתם כביכול יצאת? את "דואגת" מריבוי עורכי-הדין? מאי התערבות לשכת עורכי-הדין? מדוע לא מטרידה אותך העובדה הבסיסית ששופטים בישראל מתמנים לתפקידם לאחר הכשרה של קורס בן שבוע בלבד? האם נראה לך שזה מספיק להכרעה בדיני נפשות? מדוע אינך דואגת להכשרתם? מדוע אינך מעמידה אותם למבחנים פסיכוטכניים לבדיקת התאמתם לתפקיד? מדוע אינך חוקרת את עברם לפני שאת מאפשרת להם לקבוע גורלות? הרי לא מזמן התפרסם ששופטת בעייתית מסוימת בבית המשפט לענייני משפחה מסתירה חלק מקורות חייה? "דברים נוראים עוברים על הילדים שלנו" את אומרת!? ומה עם הדברים הנוראיים שכבודכם גורמים לאזרחי המדינה וילדיהם הנשפטים בפניכם וסובלים מכם? על כך את מוכנה אפילו להרהר, או שהצדק חד-כיווני מבחינתך? לשלוח אצבע מאשימה בסגנון "אכלו לי, שתו לי" מתאים אולי לז'אנר הזמר המזרחי אבל לא לשופטת במשרה כה רמה כמוך. האם עשית בדק בית בבתי המשפט לפני ששלפת את האצבע המאשימה? "... שהכול יחד ימוטט את המערכת הזו..." את אומרת - אם משהו עתיד למוטט את המערכת זו תהיה זו חולשתה המובנית וחובבנותם של חלק משופטיה - לא תוצאה של פעולה מצד דורשי רעת המערכת. "... היא על הקרשים... אין לה תקומה..." כפי שאמרת. "... אנחנו יורקים למקום הכי נקי..." אנחנו גברתי? לדעתי, עבודתם המוזרה ומעוררת הרחמים של מספר חצאי שופטים במערכת היא היריקה האמיתית לבאר העתיקה של המשפט העברי. לא "אנחנו" כבודך - אלא אתם! "... אצלנו הכול שקוף וחשוף..." - על איזו שקיפות את מדברת? מה שקוף אצלכם? לאיזו ביקורת אתם מוכנים לעמוד? "תדמית השופטים" ככותרת הראיון שנערך עמך, היא תדמית שאתם, השופטים, יצרתם במו-ידיכם. וכראוי לאנשים בוגרים ואחראים למעשיהם, עליכם לקחת אחריות על התדמית הנפסדת ולתת עליה את הדין. אם, לדעתך, נעשה לכם עוול ותדמיתכם אינה תואמת את המציאות - חזרי וקראי את כל האמור לעיל ואת כל המאמרים והכתבות המצוטטים, ואולי תביני היכן מסתתרים הלגיונות שיפילו את בית המקדש של הצדק העברי. לא ברור לי גם, כיצד את מרשה לעצמך להשתמש בביטויים כמו "... על אמא שלו ועל האם־אמא שלו..." בראיון לציבור. אנא כבודך, האם שכחת לרגע מי משלם את משכורתך? ומילת סיום - אם דבר אחד מכל מה שאמרתי/כתבתי מעלה אינו נכון, הרימי בבקשה את הכפפה ובואי נא להתמודד מולי במדיה הציבורית (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט) בוויכוח פתוח וגלוי בלי שריון הקשקשים של "כבודך" ומשמר בית המשפט. לדברים שאמרת בראיון הנ"ל יהיה תוקף רק אם תהיי מוכנה לבוא ולאמת אותם מול כלל ציבור אזרחי המדינה. אני משוכנע שכל ערוץ טלוויזיה, תחנת רדיו, עיתון או אתר אינטרנט ישמח לארח אותנו ולספק לנו במה. |
מכתב גלוי לכבוד השופטת ורדה אלשיךתגובות אחרונות
-
אלעדחיים
בתגובה על בני הגדול בר מצווה
-
* חיוש *
בתגובה על עדכון 2 ספטמבר 2016
-
נעם דימנט
בתגובה על מסיבת הפתעה ליום הולדת 63
-
הקשתית
בתגובה על בכנס בוגרי כיתת הנדסאי אלקטרוניקה סינגלובסקי 73
-
ארזיעקב0
בתגובה על מטאטא ישן מטאטא טוב!
-
ofer309
בתגובה על נקמת ילד קטן
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
... בהמשך לראיון של שלמה לוין...
כאילו ולא הספיקה הנלעגות האינהרנטית שלהם ...
האם צודק המשפט הנ"ל?
"וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ;
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב....
הרב יואל בן נון ממליץ על לימודי משפטים http://www.youtube.com/watch?v=JTBwgFd_GBA&feature=player_embedded
אלט מצא, שכמחצית החוקים בספר הברית מנוסחים בצורה זו (שמ', כא:2-כב:10). יש לשער על-כן, שחלק זה מספר הברית היה במקורו יצירה ספרותית עצמאית. חוקים בניסוח קזואיסטי מצויים אף מחוץ לחלק זה של ספר הברית, בייחוד בספר דברים, בין כאלה, שיש להם מקבילות בספר הברית (כגון: דב', טו:12-18) ובין כאלה שאין להם מקבילות (כגון: דב', כב:13-29).על מקומם ומעמדם של החוקים הקזואיסטיים בחיי ישראל לומד אלט מן הניתוח הצורני של חוקים אלה, המגלה:
א. משפטי תנאי שעשויים היו לשמש הנחיות לחקירה;
ב. מסקנות משפטיות שעשויות היו לשמש כלים לפסיקה בידי השופטים.
לדעתו, חוקים אלה שייכים לתחום השיפוט התקין, ונועדו לספק צרכים מעשיים של שפיטה מקומית לא על-ידי שופטים מומחים, אלא על-ידי זקני המקומות וראשי בתי-האב. אלט רואה במשפט הפותח את פרשת משפטים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמ', כא:1) פתיחה של מערכת חוקים לשפיטה מקומית על-ידי דיינים הדיוטות, היושבים בשעת הצורך בשער, לדון בעניינים שבין אדם לחברו, בדיני נפשות, אישות ורכוש.
מערכת כזאת הולמת חברה יישובית ומשקפת, ללא ספק, את השלב שלאחר התנחלות בני ישראל בכנען. אולם, אין פירושו של דבר, שהיא מהווה יצירה ישראלית מקורית בתחום החוק. השוואתה למערכות חוקים, שקדמו לה בזמן (הבבליים, האשוריים והחתיים), מגלה נקודות מגע לא מעטות ביניהן, בתוכן ובצורה. מתברר שדווקא הניסוח הקזואיסטי שולט שליטה כמעט בלעדיה בחוקים הלא-ישראליים. החוקים הקזואיסטיים הינם חילוניים לפי טבעם ועוסקים ביחסים שבין אדם לחברו, ולכן אין מתבלטים בהם האופי הדתי-לאומי המיוחד של ישראל ביחס לעמים אחרים, ותפיסתו הייחודית בתחום המשפט, הכופפת את החוקים לצו האלוהי המוחלט. מכאן הסיק אלט, שהישראלים קלטו את החוקים הקזואיסטיים מעמי כנען בסמוך לחדירתם לכנען וסיגלו אותם לצורכיהם המשפטיים. את מקורותיו של החוק האפודיקטי מחפש אלט בישראל הקדומה. שלא כחוק הקזואיסטי, שאומץ על-ידי הישראלים בהשפעת תרבות שכניהם בכנען, מהווה החוק האפודיקטי יצירה ישראלית מקורית וייחודית. מאחזו החברתי-תרבותי במעמד פולחני של העדה, שבו מטיל העם עם היחיד איסורים מוחלטים בשם אלוהיו, איסורים הגוררים קללה ומיתה. אלט מוצא מעמד כזה בתורה בכל מקום, שבו משובצת סדרה אפודיקטית בהמשך הסיפורי, כמו בדב', כז. מן הכתוב בדב', לא:10-13 הוא לומד, כי בישראל היה קיים טקס דתי-פולחני קבוע, שחזר כל שבע שנים, ואשר במרכזו עמדה השמעת התורה באוזני העם. אף שמדובר במקרה זה באחת ההוספות המשניות בספר דברים, הרי עצם המנהג של השמעת חוקים במעמד פולחני של העדה הוא קדום. לדעתו של אלט מעמד זה היה מלווה בהשמעת חוקים אפודיקטיים לפני הקהל, ונערך בטקס פולחני בחג הסוכות של שנת השמיטה. עיקרו של טקס זה היה חידוש הברית בין ה' לבין ישראל.
קשר זה, בין החוק לבין המאחז הדתי-פולחני שלו, בולט במיוחד במעמדם של עשרת הדיברות, שהזיקה ביניהם לבין מעמד כריתת הברית שבין ה' לישראל, שורשית יותר מאשר בסדרות האפודיקטיות האחרות. כך מתאשרת במידת מה המסורת המקראית, לפחות לגבי סוג משפטי מסוים – החוק האפודיקטי; שהרי מסורת זו רואה את מקור החוקים בכריתת הברית בסיני באמצעות משה במעמד, הנחשב כמאורע היוצר9בהתלכדות שבטי ישראל לעם ה'. מוצאו של החוק האפודיקטי במדבר, מסביר חלקית את חומרת דיניו ואת חריגותו באורח החיים הכנעני. הניגוד הפנימי והצורני בין החוקים האפודיקטיים לבין אלה הקזואיסטיים מתאים אפוא לניגוד שבין שני אורחות חיים, אורח החיים המדברי ואורח החיים היישובי בכנען, על התפישות הגלומות בהם ביחס לחוק ולמשפט. המפגש בין ניגודים אלה הביאם לידי התמודדות, וההתמודדות יצרה, בין השאר, פשרות. פשרה משמעותית ביותר מתגלית בשילוב מערכות החוקים המנוגדות הללו לחוקה אחת, תהליך בו קיפחה כל אחת מהן חלק מסמכויותיה המקוריות.
ניב, מה לא שמעת? הכל באשמת הטוקבקסטים...אנחנו אשמים במצב, אנחנו מסיתים נגד ביהמ"ש. הכל שם תקין, , פשוט 100%, בבית המשפט לענייני משפחה עושים עבודה מצויינת, ערכאות הערעור מתפקדות להפליא, נציבות השופטים מטפלת בכל בעיה...
מה רוצים ממנה, למה אנחנו מסיתים את הציבור?
תוקם וועדת חקירה לחקור את פשעי בית המשפט לענייני משפחה וערכאות הערעור לאלתר!!
ניגוד עניינים מובנה
עו"ד יוסף פנדריך |גם אני נהנתי מאוד כששמעתי שהנעל המסריחה פגעה באפה האלטיסטי של הכוהנת הגדולה הצבועה והחסדנית שאינה מסוגלת לעלות בדעתה שמא הגיע הזמן שהיא תסתכל במראה
וההוכחה בוא תבוא במשפטו של פני כהן "הנעל יסט" ונראה איזה שופט יהיו לו ביצים ולשפוט אותו לקולה שהרי מה ההבדל בין אם זרק על בייניש או על שופט כדורגל ואו על סתם אזרח ברחוב(שבכול אחד מהמקרים האחרים היה יוצא בנו נו נו ואפילו במשטרה היו שולחים לו את הטופס הנדוש "אין עניין לציבור" אבל שוב גם וכמו ברצח רבין שם נשפט על שתיים או שלוש ואולי יותר רציחות,מה שונה רצח רבין מרצח של ילד או ילדה חסר הגנה ?אפיךו ובעצם אותם הייתי שופט לחומרה!אבל זה מה יש פיני כהן קנה (אם אפשר לכנות זאת כך)ורס את עולמו באותו שניה(שיא גינס!
כבר מזמן אמרתי שלצערי השופטים (והשופטות - לשון זכר לצורך הנוחות) בארץ כאחד העם הם.
יתכן ואני טועה, אבל כזכור לי משיעורי התנ"ך בעבר המאד רחוק, את העם שפטו הזקנים היושבים בשער - אנשים בוגרים ומנוסים שלא קיבלו תמורה על מעשיהם, מה שהבטיח שרק אנשים שבאמת היה להם עניין ויכולת עסקו בכך. מה שניסה להבטיח שרק אנשים משכמם ומעלה יעסקו בכך.
אתה טוען ששופטים בבית המשפט למשפחה לא עוברים הכשרה מתאימה לפני מינויים. עם זה אני עוד יכולה איכשהו לחיות, אבל אני לא ממש מצליחה להבין איך הם לא מחפשים ואוספים את הידע במשך שנות כהונתם... (לפחות זה הרושם שהם משאירים)
ואת כל זה אני כותבת דווקא מתוך הידיעה וההבנה שתפקידם קשה, וגם זאת בלשון המעטה...בוקר טוב ניבו'ש יקירי.
חייבת למהר יש לי נסיעה ארוכה.
היום החינה של אחותי.
לכן מצטרפת למילות חברתנו היקרה.
יום נפלא וקסום...
זה המאמר הכי טוב שקראתי בקפה. נקודה.
ניב היקר - אל תתפלא כ'כ שזה המצב משום שזהו רצונו של ה' והכל מכוון מלמעלה. ולמה ???? כיוון שהוא מסיר לאט לאט או מהר מהר [ תלוי בעיני המתבונן ] את כל העמודים - עמודי הביטחון שהיינו נשענים עליהם במשך שנים מאז שאנו ילדים - היינו מאוד מאממינים במוסדות השונים כגון : משטרה, חוק וסדר, בית המשפט, בתי רפואה רופאים וכו' מבין ??????? ולפתע פתאום ה'עמודי פיל' הענקים האלה, רועדים לנו מתחת לרגלינו מזדעזעים עד כדי נשמטים מתחת לרגלינו - ואנו מרגישים אובדי עצות 'אנה נלך ואנה נפנה' ???????????? על מי נסמוך ? הרי הצדק עימנו ואין מי שיקשיב ========= כל המאורעות הללו בכדי להביא אותנו להכרה חד משמעית - שאין לנו על מי להישען א ל א על אבינו שבשמיים ורק הו א יכול ובאמת יכול לסדר לנו את העניינים ===== ברגע שנקבל עול מלכות שמיים שלו --------- הוא יעיף מאיתנו את כל הבלבולים וההסתרים שמעיקים על חיינו ---- וזה בדוק !!!!!!!!!!! מוזמן לקרוא את סיפורי האישי ב- www.hamaor.biz
שופטים מן הסתם היו קודם כל עורכי דין , וכידוע ולמרבה הצער חלק ניכבד מעורכי הדין הם חלאות , אז סטטיסטית מה הסיכוי שהשופט יהיה בנאדם ?
השופט הניכבד - עו"ד משה גילעד עסק עשרות שנים בהגנה מקצוענית על חלאות, והצליח בכישוריו המרובים לשחרר פושעים רבים לרחוב , פושעים שלו היו מיוצגים על ידי עורכי דין רגילים , היו ניקברים מזמן בכלא לשנים ארוכות . אדון גילעד ידע לנצל עד תום את מערכת המשפט כדי שהצדק לא ייצא לאור ולקוחותיו ישוחררו , לכן זה מגוחך עד כדי גיחגוך שבנאדם כזה היום אחראי להוציא תחת פטישו פסקי דין עם זיקה לצדק ...
לא צדק, ולא מקצוענות...
לא כולם, אבל מספיק כאלה שמביישים את המערכת.
הגיע הזמן שיפתחו בתי ספר לשופטים
שופט יתמנה אך ורק לאחר שנבדק מזגו השיפוטי
( מבחנים פסיכולוגיים)
הגיונו הבריא
וכמובן, בלי פרוטקצייה
בשיטה הנכחית
כל פשפש קופץ למעלה
פשפש עוקץ ומרעיל
והעם סובל
ניב שלום
לא יודע עד כמה דעתי משקפת את הלך הרוח הציבורי.
אבל כששופטת לענייני משפחה החליטה לאחד דיונים
בנושא הפחתת מזונות יחד עם דיון על אכיפת ציות בשל
הפרת סדרי ראיה.
מצד אחד היא ריצתה את נשיאת בית המשפט העליון
שקבעה אין לפצל דיונים אקט בשם יעילות.ה"מערכת"
ומצד שני תתפנה לדון בנושא תוך משהו כמו 6 חודשים
עד אז תרומתה המקוללת לניתוק הקשר תונצח
מה שלא פחות חמור היא הוכיחה באקט הזה ניתוק מוחלט
מטובת הילד .
הבדיחה הממסדית שמכונית המועצה לשלום הילד (עליק) היתה
מנועה מלהתערב בצדקנות מנציחה ניתוק מודיע נציגו של ד"ר
יצחק קדמן שהוא מנוע מלהתערב ככל שמדובר בהליך מתקיים
בפני בית משפט היינו עקרון סוב יודיצה גובר על טובת ילד
למציאות הזו נקלענו גם הבחור שזרק חזיזים בכנסיה כאקט מחאה
(הוא חטף על כך 3 שנות מאסר) וגם אני, שפניתי ליוניצ'ף והשתלחתי
בועדה למינוי שופטות ובשופטי ישראל בטענה רובן דומות לירח לכולן
צד אפל כיון שכאשר כל אחת ואחד מהם מסיים את יום עבודתו הוא
נוסע לביתו ונפגש עם ילדיו מהעם הנשפט בפניהם נמנע הדבר. הוספתי
לשאול את מזכ"ל יוניצ'ף מתי לאחרונה הוא ראה את ילדיו
שורה תחתונה התערבותו הקדימה את הדיון בשני הנושאים
נראה שבמצב הקיים זו הדרך הראויה לקדם נושא בישראל.
י
מסכים עם כל מילה.
זה קרוב ל 20 שנה שאני מנסה לעניין שרי משפטים בהקמה בית ספר לשופטים בישראל, לפי הדגם האנגלי והצרפתי.
רמון אף שלח לי נציג אישי שפגשתי בבית.
הסקר האחרון שהרוב המוחלט אינו סומך על השופטים.
תופעת השופטים מאפשרת תופעת ליברמן.
יעקב
אני סובר שהמרה של המערכת היא הנהלת בתי המשפט - בהדרכת שופטי, או נשיא ביהמ"ש העליון, שהמדד המדיד היחיד שיכלו למצוא לעצמם לבדיקת תפקודם של שופטים - לאחר שהורידו את המשאל מעל סדר היום - הוא המהירות והקצב בהם הוא סוגר תיקים.
האלוהים החדש של המערכת הוא אפוא הסטטיסטיקה.
וגם איכות השופטים המתמנים....
על פרוטקציה ושוחד בבחירת שופטים לא מתבטא מאחר ולא מכיר מידיעה אישית
כמו במערכת החינוך - מינוי רבים לצורך שיפוט טוב יותר???????
ניב,
איזה איש אתה , לוחם בכל רמ"ח אבריך וש"ס גידיך....
כוכב על ההשקעה ,
כוכב על התוכן ,
כוכב על הרלוונטיות ,
כוכב על הלוחמה הבלתי מתפשרת לאורך
כל הדרך .
בית משפט לא אומר לי כלום בטח שהוא אינו מייצג בעבורי את המילה צדק!
לתומי לפני שנתקלתי במערת המשפט בארץ
חשבתי כי זהו בית צדק.
היום.....
:)) כמו שאר המדינה. השתקפות מביישת.
על הריקבון במערכת המשפט נאמר
אוי לי מיצרי ואוי מיוצרי.
השופטים איבדו את הצפון ומהוים היום סכנה מוחשית לדמוקרטיה.
השנאה לשופטים בקרב בקרב הציבור הוא חסר תקדים בחומרתו.
כפי שתיאר השופט שלי טימן ורצח שופט הוא עניין של זמן.
אין לנבלות האלה אלוהים. הם הופכים עשרות אלפי אזרחים לגיס
חמישי למדינה.
חבל
דוקא שופטת (מאד חכמה אם כי מושמצת פה ושם) שיצאתי איתה, כשאמרתי לה: "חלקכם חושבים שהם הסגן של אלוהים" ענתה לי: "הצרה היא שיש רבים שחושבים שאלוהים הוא הסגן שלהם..."
בד בבד עם מינויים לשופטים,
עולה מפלס השתן בראשם ביחס ישיר.
הכוח האדיר הניתן בידיהם,
נותן להם להרגיש אלוהים קטנים,
מורמים מעם ומאדם.
הכבוד משחית כל חלקה טובה,
אם אי פעם הייתה בתוכם.
החסינות להם הם זוכים,
והכוח לחרוץ גורלות,
לשבט או לחסד שנתון בידיהם.
גורם להם לצפצף ולהתעלם מכל אדם ומבקר.
הם לא חוששים מביקורת ציבורית
או תביעות, הקליקה בה הם נמצאים,
כבר תגן ותכסה ותחפה עליהם.
"...הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשוֹנָה..."