מעבר לקשת בענן
שירה נאו-קוביסטית...
ארכיון
0
מראות נסתרות
גופים בזרם הנהר נפוחי חידלון וכאב משתני המציאות נמסים למולי הרוח הזאת צורבת בבשר.
מרקם העלים על צל האבן הלבנה שוזר בלבי רוחות סוואנה פראית עדרי סוסי בר מפוספסים בשחור התדר הזה צורם בעיניי.
קורים כסופים על פני חלל הארץ פותחים לפני את דלתות העולם הצירים נמסים עם בו הלילה לעיסה זוהרת של כוכבים.
עיניי אדמה חומות מנשבות אהבה בלבי אני נמס אל קו המים לאורך נהרות חסרי שם. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
ניחוח- תודה על המשוב...