אי שם באמצעו של הספר, מן המקום בו עזבתיו ערב קודם נחה עיני על הפסקה הזו שלאחר קריאה ראשונה בה הייתי צריך לאסוף את עצמי, לעצור לרגע ולחזור ולקרוא אותה עוד פעם ואולי אף פעמיים...

האיש הטוב המסרב להאמין שהוא טוב, שהרי רק הטובים מטילים ספק בטובם,

 ועל כן הם טובים מלכתחילה.

הרעים יודעים שהם טובים, אבל הטובים אינם יודעים דבר.

כל חייהם הם סולחים לאחרים ואינם מסוגלים לסלוח לעצמם.

מתוך "איש בחושך" מאת פול אוסטר