השבוע, מצאתי עצמי בעוד רגע של שקט עמוס מחשבות יושב מול הים בשעת בין ערביים ופותח את החדש של פול אוסטר, שאת כל ספריו קראתי בשקיקה ובהנאה צרופה במהלך השנים. אי שם באמצעו של הספר, מן המקום בו עזבתיו ערב קודם נחה עיני על הפסקה הזו שלאחר קריאה ראשונה בה הייתי צריך לאסוף את עצמי, לעצור לרגע ולחזור ולקרוא אותה עוד פעם ואולי אף פעמיים...
האיש הטוב המסרב להאמין שהוא טוב, שהרי רק הטובים מטילים ספק בטובם, ועל כן הם טובים מלכתחילה. הרעים יודעים שהם טובים, אבל הטובים אינם יודעים דבר. כל חייהם הם סולחים לאחרים ואינם מסוגלים לסלוח לעצמם.
מתוך "איש בחושך" מאת פול אוסטר
אני לא יודע להסביר אם זו קארמה, או אולי צירוף מקרי בהחלט ?! אבל הפסקה הזאת מתארת שאלות ומחשבות המעסיקות אותי עד מאוד בימים אלו....
את הספר עוד לא סיימתי, אבל אני כבר מרשה לעצמי להמליץ עליו בחום. |