דברים שלא גילו לי

את הבחירה בבנזוג שלנו אנחנו צריכות להצדיק לעצמנו כל יום מחדש. זה לא כמו הילדים שלנו, הילדים הם כמו שלוחה, הם בשר מבשרנו. את הבנזוג אנחנו בוחרות, אנחנו אומרות: עם זה אני רוצה לחיות את החיים שלי. הוא זה שילווה אותי, הוא זה שלעולם לא יזרע לי מלח על הפצעים. המפגש איתו צריך לגרום לי להרגיש יותר. מה עושה ילדה שלעולם לא ראתה את ההורים בליטוף? מה עושה ילדה שכל יום צריכה לבחור צד. מה עושה ילדה שהסביבה שלה היא דור שלישי של צעקות? בסוף הם התגרשו, חבל שהסוף לא היה קרוב יותר להתחלה.  

הגיהינום הפרטי שלי

יושבת עם אחי הקטן על המדרגות, שוב אמא מאיימת ללכת לרבנות. מי התחיל, על מה הם רבו ומתי זה ייגמר? אחי בוכה, הוא בן כמעט שלוש, אני כמעט שש. השכנים נועלים את הדלתות, אני רוצה שזה ייגמר, אחי רוצה לישון, הוא נירדם לי על הכתף, יותר אני לא זוכרת.
כל מריבה איתי מסתיימת בשחור או לבן או שאני מקבלת או שאני הולכת. זה קורה עם חברים, עם חברות, עם בני משפחה, עם בני זוג. מגיל שש עד גיל 28 אני לא מדברת, אני לוחשת. כל דבר יכול לעורר ריב, ריב איתי הוא סופני. לחתוך בבשר החי, לדעת שאין בסיס, הכל כל כך שברירי כמו הקול שלי, רק שלא יתעמתו איתי, רק לא להגיע למקום הזה, על המדרגות כשאין יותר לאן ללכת.
 

אנחנו על המרפסת בבניין הרבנות, יוצאים לסיגריה, הוא רוצה לדעת אם אני עוד אוהבת, אם אהבתי או שרק הייתי צריכה. אני לא יודעת מה לומר, האוטומטיות של מנגנוני ההגנה מקדימים אותי. כן, בטח, אני עונה, עונה ולא יודעת מה אני אומרת. הסיגריה נגמרת, הוא מנסה להחזיק לי את היד. רק שתדעי שאת לא היית צריכה לדעת מזה, אם היא לא הייתה מתעקשת לשמור את ההיריון זה היה ניגמר ואת לא היית יודעת מזה.
מה ככה זה עובד? אני שואלת את עצמי, שואלת אותו, אין משמעות לביחד שלנו? ככה בקלות אתה מכניס ליחסים שלנו אנרגיה זרה, אינטימיות עם אישה אחרת. זה לא היא הוא אומר, אני כבר בגדתי בה. אותך אני אוהב, בשבילך הייתי משתנה, משתנה למה? אחרי שש שנים אתה נזכר שאולי כדאי שתשתנה. את לא ראית אותי הוא עונה לי. אני מסתכלת עליו, מנסה שזה יהיה כמו בפעם הראשונה, צבע העור, המרקם, הגבות, איך הן מגוננות על העיניים.

דמעות זולגות לי על הלחיים, נזלת מבצבצת מהאף, אני לא מראה יפה עכשיו. אני אעשה מה שאת רוצה הוא אומר, את רוצה להתגרש, נתגרש, את רוצה שננסה שוב אז ננסה. הקול שלי נעלם, אני על המדרגות, מלטפת את הפנים של אחי הישן, מי ליטף אותי, מי יבוא ויגיד לי שיהיה בסדר? עכשיו אני קטנה.

אמא שלי באה לקרוא לנו להיכנס לחדר, הרבנים גמרו לכתוב את הגט. בפנים, הם שלושה, בזקנים ארוכים ולבוש שחור, אני מעמידה פנים שאנחנו משחקים בים יבשה, כל פעם אחד מאיתנו זז קדימה וחוזר חלילה. שילמתי הרבה ולא שואלים על שלום בית, הטקס קצר. הוא מסתכל עלי ואומר הרי את מגורשת לי ועכשיו הוא לא יכול לדבר. אין לו מילים, אין לו צלילים ואני מחפשת יבשה.