בס"ד

"ענין הסליחות של בני ספרד באשמורת הבוקר ליל חודש אלול עד יום הכיפורים. העיד כבוד הרב יוסף סאגי"ש ז"ל שהיה אומר מלה במלה עם הציבור". (דרושי ראש השנה הקדמה) הכוונה של רבי חיים ויטל היא כמובן לרבינו האר"י ז"ל שמצד אביו היה אשכנזי ומצד אימו ספרדי, והיה מתפלל לפעמים אצל האשכנזים ולפעמים אצל הספרדים. ובמי הסליחות היה מתפלל עם הספרדים.

דברים אלו הם תוכחת נסתרת של רבי חיים ויטאל זיע"א לכמה אנשים שעסקים ביותר בלימוד תורה או בעיסוקים אחרים לומר להם כי בואדי היה לרבנו האר"י ז"ל הרבה דברים אחרים חשובים מאוד לעשות. ללמוד או ללמד. שהרי היה בצפת פחות משנתיים וזמנו דחוק ביותר, אף על פי כן היה קם בכל חודש אלול באשמורת עם הספרדים לסליחות. כי הן חשובות ביותר. ואם לא יכול לקום מוקדם כפי שנהגו הספרדים מדורי דורות - יתפלל סליחות בשעה מאוחרת יותר, אבל אם לא קם לסליחות במשך חודש אלול, אך יגיע לראש השנה בתשובה? אך יתעורר ליבו?.

גם מורים ומלמדים צריכים להתאמץ לומר סליחות עם הציבור, וראוי להם לישון מוקדם על מנת שיוכלו לעשות מלאכת ה' נאמנה. ולא יבוא לעבודתם כשהם עייפים. וכתב החיד"א "וראיתי כמה ת"ח בימים האלה מפסיקים ללמוד שאלות ותשובות, לפלפל, ואומרים סליחות תפילות ותחנונים. ועוסקים בספרי מוסר.

מילה במילה. עוד יש ללמוד ממה שהביא שהיה האר"י ז"ל "אומר מילה במילה עם הציבור". ובפרי עץ חיים כותב "יאמר מילה במילה עם הציבור". ודבר זה מנוסה ביותר למי שקם לסליחות ורוצה להרגיש התעוררות גדולה, שיאמר את המילים יחד עם השליח ציבור בשקט שלא יפריע לאחרים. וינסה בכל כוחו לכוון את ליבו למילים שאומר, לרצות אותם בכל לב.

"קמתי באשמורת, לבקש על עוני.

ונפשי שחרחורת מפני רוב זדוני.

רחם על עדתך, צאן מרעיתך.

אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה:"