כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרצוף טקסט

    ענין של השקפה

    פרופיל

    בלמסון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    ספר שירה חדש של מתי שמואלוף

    13 תגובות   יום ראשון, 7/9/08, 09:21

    יצא לאור ספרו השני של מתי שמואלוף, משורר מזרחי פוליטי- מומלץ

    להלן אחד השירים שפורסמו בספר. 

    קישורים נוספים לשירים - כאן

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/9/08 08:26:

      צטט: robi~ 2008-09-14 00:29:10

      תודה על ההכרות שעשית.

      מקווה שכוכבי לא עמעם זהרו של הכוכב שהאיר כאן לפני ולא החסיר מדובשו :)

      ~~~

      השימוש שעושה כאן שמואלוף במושג השואה לא שונה בעיני מהשימוש שעושים בו אחרים להצדקת מעשיהם או להנמקת טיעוניהם.  שמואלוף, כמו מושאי טענותיו, הופכים את השואה קרדום לחפור בו, מגייסים את גדודי ההרוגים לצידם להצדיק מעשים או טיעונים שעדיף היו מוצאים להם נימוקים ראוים יותר. 

       

      רוצה להוסיף שאני מסכימה איתך - שימושם של שני הצדדים בשואה מגעיל אותי ואני מנסה להמנע ממנו - אלא שאני מסתייגת מהשכלתנות שלך. אירופה בימי מלחמת העולם השנייה מפעילה אותנו רגשית בעוצמה רבה. שמואלוף מדבר מנקודת מבטו של ילד מזרחי ששמע על השואה ללא הרף בבית הספר. מבחינתו השואה כבר גויסה. בשיר הוא לא מגייס, הוא משיב.

       

        14/9/08 09:07:

      צטט: robi~ 2008-09-14 00:29:10

      תודה על ההכרות שעשית.

      מקווה שכוכבי לא עמעם זהרו של הכוכב שהאיר כאן לפני ולא החסיר מדובשו :)


       

       

       אה, ותודה על הכוכב. טובים השניים מין האחד:)

        14/9/08 09:05:

      צטט: robi~ 2008-09-14 00:29:10

      תודה על ההכרות שעשית.

      מקווה שכוכבי לא עמעם זהרו של הכוכב שהאיר כאן לפני ולא החסיר מדובשו :)

      ~~~

      השימוש שעושה כאן שמואלוף במושג השואה לא שונה בעיני מהשימוש שעושים בו אחרים להצדקת מעשיהם או להנמקת טיעוניהם.  שמואלוף, כמו מושאי טענותיו, הופכים את השואה קרדום לחפור בו, מגייסים את גדודי ההרוגים לצידם להצדיק מעשים או טיעונים שעדיף היו מוצאים להם נימוקים ראוים יותר. 

       

       רובי, תודה על תגובתך. 

      זה נכון. גם שמואלוף עושה בשואה שימוש. אבל בכך הוא מפקיע מידי הדוברים בשם המדינה את הבילעדיות של השימוש בה שממילא הוא צדקני וצבוע.
      אני חושב שהזיהוי של הערבים עם האיום של השמדה טוטלית תוך שימוש ברטוריקה של השואה ע"מ להצדיק מדיניות גזענית וכוחנית הוא פסול כי הוא מאפשר לשלטון להמשיך במדיניות של אי שוויון חברתי כלפי יהודים וערבים כאחד ולסמן כמעט כל מי שנאבק בסדר החברתי כבוגד ומשת"פ עם הגרועים שבאנטישמיים.
      ועוד, מצד אחד דורש השלטון להכיל את "לקחי השואה" על כולם כפי שהוא מעצב אותם דרך החוק (יום השואה) ודרך החינוך (כאילו היתה חווית השכנות של יהודים עם גויים זהה בכל מקום) ומצד שני כאשר מדובר בפיצוי כספי, מגיע הפיצוי הזה רק ליהודים אירופים (למרות שגם בלוב ותוניס ישבו יהודים במחנות). אפילו ניצולי השואה בעצמם הבינו שאם לא ישתמשו בשואה כטענה כנגד חוסר הצדק שבמצבם העגום כזקנים בישראל, לא יקבלו כלום. אבל מה עם שאר הזקנים- המרוקאים והאתיופים. רוב ניצולי השואה דווקא שיקמו את חייהם טוב למדי מבחינה כלכלית בזכות קרבתם האתנית לממסד אבל חלקים אחרים בציבור מושפלים בזקנתם מבלי שיוכלו לזמן את הקלף החזק של השואה.

      בקיצור, אני לא חושב שאפשר להמנע מלדבר על השואה או לקבע אותה בזיכרון באופן חד ממדי. השאלה: למי מותר לטפל בשואה ולמי מותר להשתמש בה ? היא בסופו של דבר שאלה פוליטית.

      אם השואה היא אכן סוג של נכס הסטורי של כל האנושות כפי שאוהבים לומר, כל אחד זכאי לומר עליה משהו. חוץ מלהכחיש את עצם קיומה.

        14/9/08 00:29:

      תודה על ההכרות שעשית.

      מקווה שכוכבי לא עמעם זהרו של הכוכב שהאיר כאן לפני ולא החסיר מדובשו :)

      ~~~

      השימוש שעושה כאן שמואלוף במושג השואה לא שונה בעיני מהשימוש שעושים בו אחרים להצדקת מעשיהם או להנמקת טיעוניהם.  שמואלוף, כמו מושאי טענותיו, הופכים את השואה קרדום לחפור בו, מגייסים את גדודי ההרוגים לצידם להצדיק מעשים או טיעונים שעדיף היו מוצאים להם נימוקים ראוים יותר. 

       

        9/9/08 08:24:

      צטט: יערת דבש 2008-09-08 20:04:58


      לא הכרתי את שמואלוף. תודה, בלמסון.

       

       בשמחה,

      תודה על הכוכב הזוהר בבדידותו:)

        8/9/08 20:04:

      לא הכרתי את שמואלוף. תודה, בלמסון.
        8/9/08 08:38:

      צטט: בלמסון 2008-09-07 17:34:34

      כשאני אומר פריויליגיות אני מתכוון לקלות הבסיסית לקבל שרות בכל מקום כאזרחית ישראלית לבנה . ההרגשה שבעיריה- זה שלך, במשרד הפנים- זה שלך וכו'. לצערי, לא כולם מרגישים כך בארצנו. להיות אתיופי בראיון עבודה זה לא פיקניק, להיות ערבי- גם לא מאחורי מחסום, זה גם לא פקניק.  בלי לשים לב חלק מאתנו נמצאים על העוקף וחלק צריכים לעמוד בפקקים מאחורי כל מיני מחסומים נראים ובלתי נראים. זה לא אומר שאשכנזים אקדמיים לא צריכים להתאמץ כדי להצליח, אבל את השטחים שבהם הם צריכים להתאמץ קבוצות פחות חזקות לא יכולות אפילו לדמיין כשדות פעולה אפשריים בשבילם.

      תשמעי אני ממש לא בטוח שצריך להסתיר מבני נוער שירים מהסוג הזה.  האם עדיף להמשיך ולחנך אותם על ברכי השיטה להיות:

      "החייל במוצב (ש) מגן על הנושכים שיעקלו את דירתו כשיפוטר מהמיפעל המופרט ויפגר בתשלומי המשכנתא"  ? אהרון שבתאי

      בעיני עדיף למנוע את הטראומה וגם את ההתפכחות. 

      לא קראתי את ספרו של תום שגב אבל נראה לי שהוא אכן עוסק באופן שבו הובנתה השואה בשיח הלאומי ואני מניח שיש בו רעיונות דומים לאלה שביטאתי. הדברים אינם חדשים אך עדיין קשה לרבים לקבל את הניתוחים מהסוג הזה ולהתיחס בספקנות מסויימת למיתוסים של הציונות, אחרי הכל הם חלק משמעותי מזהותם של רבים שמעדיפים במקרה הזה שלא יגעו להם בשואה. ראי מערכון של החמשיה הקאמרית

      בוקר טוב

      כשאני אומרת שעדיף שהשיר לא ייפול לידי נוער וילדים, כוונתי שקריאת שיר כזה ללא הכוונה והסברים יכולה להוביל להבנה שבאמת אין מה להתעסק בשואה , בעבר, כל עוד עלינו להתמודד עם דברים בוערים יותר כמו מדיניות הכיבוש....

      וכן, אני בעד קריאה חופשית

      וכן, אני מכירה בזכויות הקורא

      ועדיין

        7/9/08 17:34:

      כשאני אומר פריויליגיות אני מתכוון לקלות הבסיסית לקבל שרות בכל מקום כאזרחית ישראלית לבנה . ההרגשה שבעיריה- זה שלך, במשרד הפנים- זה שלך וכו'. לצערי, לא כולם מרגישים כך בארצנו. להיות אתיופי בראיון עבודה זה לא פיקניק, להיות ערבי- גם לא מאחורי מחסום, זה גם לא פקניק.  בלי לשים לב חלק מאתנו נמצאים על העוקף וחלק צריכים לעמוד בפקקים מאחורי כל מיני מחסומים נראים ובלתי נראים. זה לא אומר שאשכנזים אקדמיים לא צריכים להתאמץ כדי להצליח, אבל את השטחים שבהם הם צריכים להתאמץ קבוצות פחות חזקות לא יכולות אפילו לדמיין כשדות פעולה אפשריים בשבילם.

      תשמעי אני ממש לא בטוח שצריך להסתיר מבני נוער שירים מהסוג הזה.  האם עדיף להמשיך ולחנך אותם על ברכי השיטה להיות:

      "החייל במוצב (ש) מגן על הנושכים שיעקלו את דירתו כשיפוטר מהמיפעל המופרט ויפגר בתשלומי המשכנתא"  ? אהרון שבתאי

      בעיני עדיף למנוע את הטראומה וגם את ההתפכחות. 

      לא קראתי את ספרו של תום שגב אבל נראה לי שהוא אכן עוסק באופן שבו הובנתה השואה בשיח הלאומי ואני מניח שיש בו רעיונות דומים לאלה שביטאתי. הדברים אינם חדשים אך עדיין קשה לרבים לקבל את הניתוחים מהסוג הזה ולהתיחס בספקנות מסויימת למיתוסים של הציונות, אחרי הכל הם חלק משמעותי מזהותם של רבים שמעדיפים במקרה הזה שלא יגעו להם בשואה. ראי מערכון של החמשיה הקאמרית

        7/9/08 16:17:

      מודה לך על התשובה מאירת העיניים

       

      בנוסף למקורות שציינת, חבר המליץ לי לקרוא את " המיליון השביעי" של תום שגב

      אני אקרא

      לא מתממת( כמו שאמרת). גם אנ ראיתי את הכרזות ושמעתי נאומים. עדיין. שמאלנית אבל עדיין מאמינה שצה"ל הוא צבא הגנה. רוצה להאמין.

      פריווילגיות?  לא כאן המקום, אבל ...אני נלחמת על קיומי כל יום.

      לא מעבר למחסום, נכון.

       

       

      הכיבוש ? הוא חלק מהתפוררות הציונות שלי. כן, אני מאלה שעלו ארצה מציונות.

      רק ששם, לציונות היתה משמעות אחרת.

       

      אבל שואה כבסיס למדיניות כיבוש?

      לא רוצה להאמין

       

      אקרא. אלמד.

       

      ועדיין...השיר ....רק שלא ייפול לידיים של ילדים. או נוער.

       

       

        7/9/08 15:57:

      אולי אני יכולה גם להבין " למה התכוון המשורר".

      אני לא חלק מהאליטה. אולי אני שמאלנית אשכנזיה אקדמאית.

      ועדיין , לא הרגשתי ב 20 שנותיי בארץ שהשואה הפכה לקונסנסוס ולא שהיא משמשת למינוף השקפות פוליטיות והצדקה לכיבוש.

      תעזור לי להכיר את הנושא.

      אשמח לקבל רשימה ביבליוגרפית על השימוש בשואה.

       

      ועוד משהו...אוי לנו ולילדינו, אם נתייחס לשואה  רק כ " חלק מההיסטוריה של העם היהודי".

      היא קיימת ומעצבת דורות של אנשים משפיעים. ולא , לא בכיוון שהוצג כאן עך יד המשורר

       

        תראי, כל תפיסת הביטחון של ישראל מניסוחה המוקדם בקיר הברזל של ז'בוטינסקי ואלך מבוססת על יצירת הרתעה וצבירת כוח כנגד אויבינו בחסות האתוס של השואה. ז'בוטינסקי אמנם לא שאב את השראתו מהשואה אלה מרדיפות אחרות , אבל בן גוריון אימץ את תפיסתו של ז'בו בפועל וכל ממשיכיו גם כן והרטוריקה שלהם נשענה הרבה מאד על השואה ולקחיה. אצל בגין אפשר למצוא אין סוף אזכורים של השואה המדגישים את הלקח הרלוונטי שלה לבניית הצבא ולחשיבותו, ונכתב על זה רבות.

      יום השואה הוא יום זיכרון לאומי הקושר בין השואה לתקומה ומעצב את השואה מחדש בדגש על השואה והגבורה למרות גילויי ההתנגדות של יהודים בנוסח מרד גטו ורשה והפרטיזנים הם מעטים ושוליים.  נכתב הרבה בתחום חקר הטראומה בארץ על ההדרה של הנרטיב והטראומה של ניצולי השואה (עד משפט איכמן) מהשיח הציבורי והטיפולי גם יחד. גם זה היה שימוש פוליטי בשואה- דחיקה שנובעת מהרצון לחזק את האתוס של ה"צבר" לוחם, את היהודי החדש הבלתי גלותי שדמות המראה שלו התגלמה בניצול שהובל כצאן לטבח.

      בכל שנה נוסעים אלפי ילדים וחיילים ישראלים לטקסי יום השואה במחנות ההשמדה ושוחקים שוב ושוב את מטבעות הלשון המתארות את הקשר הזה.

       באחד הטקסים האלה אמר שרון כך:

      "מחר אני נוסע לפולין להשתתף במצעד החיים. יחד איתי נוסעים ניצולי שואה ששרדו את התופת ובחרו אף הם לעלות לישראל ולבנות בה את ביתם. ביקשתי מהם שיקחו איתם למצעד החיים את נכדיהם, חיילות וחיילים בצבא ההגנה לישראל. כך הם יעמדו שם מחר בבירקנאו מלווים שוב בלובשי מדים, אך הפעם לא יהיה אלה חיילי אויב שטופי תאוות רצח אלא נכדיהם של הניצולים שהם היום חיילי צה"ל, חומת המגן של מדינת היהודים".

       

      הקשר בין השואה לבין עצמתה הצבאית של ישראל הוא מין המפורסמות שימושים פוליטיים בשואה ממש לא חסרים בנוף הישראלי. אני חושב שאת מתממת כשאת מתעלמת מעובדה ברורה זו. רק לפני 3 שנים התפלץ השמאל שאת שייכת אליו מהשימוש של מפוני גוש קטיף בסמלי השואה ובהשואת הפינוי לגירוש יהודים בשואה. אותו ציבור שמצקצק בלשונו במיאוס כשעושים זאת המתנחלים אינו מתרגש כלל מאין סוף השימושים הרשמיים והחצי רשמיים שעושה השלטון והקבוצות המקורבות לו בשואה.

      עכשו, הטענה שלי היתה קצת שונה מעצם השימוש של השלטון (או האליטה) השלטונית בשואה להצדקת בנית הכוח הצבאי של ישראל, הצטידות בנשק גרעיני וכו'. לא רק שהשואה משמשת כהצדקה לבניית הכוח היא משמשת הצדקה עקיפה גם למעשיה בשטחים וגם לגזענות הננקטת כלפי מיעוטים תרבותיים וחברתיים אחרים בישראל. אני חושב שהמרחק בין שני אלה די קצר . זכורות לכולם המודעות שתיארו את רבין ואת ערפאת כנאצים , שוב הזעזוע של הציבור ובפרט השמאל היה מהצגתו של רבין כנאצי, התיאור של ערפאת כנאצי היה מובן מאליו. הערבים הם הנאצים החדשים. אותו דבר קורה היום עם אחמדינגג'אד - אני מודה שהוא לא עושה הרבה כדי להסיר מעצמו את ההשואה אבל בסופו של דבר ההשואה הזו מקורה בקודים  התרבותיים הפנימיים שלנו. ואצלנו זה כך: "בכל דור קמים עלינו לכולותינו" (לא פחות) וכל מי שמופיע בתפקיד הזה הוא גלגול של פרעה , המן , עראפת , אחמידינג'אד וכו'  לכן האיום הנשקף לנו מידי הפלסטינים הוא אותו איום שנשקף ליהודים מידי הנאצים. ואם האיום הוא כליון, השמדה ולא פחות אז מותר לנו להצטייד בנשק גרעיני, לכלוא ללא משפט, להציב מחסומים כראות עיננו כלומר להצדיק כל פעולה שנעשית בשם ההגנה כולל מכירת נשק ותמיכה בכל מיני משטרים מפוקפים וגזעניים .

      על הקשר בין ההדרה של הערביות להדרה של המזרחיות נכתב כבר הרבה (ראי יהודה שנהב, יוסי יונה, ורבים אחרים).

      ההיררכיה הכלכלית חברתית מסמנת עדיין את המזרחיים כנחותים והשלטון שממשיך להשתית את הלגיטימיות שלו על התמשכותו של מצב החירום ממשיך לספק תירוצים שמאומצים גם על ידי הנפגעים הקשים ביותר של הדיכוי החברתי. בחסות ה"אין ברירה" הזה שלא רואים את קיצו ממשיכה האליטה לעסוק באין מפריע בצבירת הון על חשבון האתיופים, תושבי הפריפריה, העולים והערבים . זה על רגל אחת מהות הקשר שבין השואה ובין השימוש הפוליטי שעושה בה השלטון.

      כשמאלנית , אשכנזיה ואקדמית כמו חלק גדול מהקבוצה שאת מתשתייכת אליה את מתעלמת  מפריוילגיות שלך שנראות לך טבעיות. נסי לדמיין את עצמך כשחורה או יותר לחשוב על מה זה אומר בשבילך להיות אישה .

      אני מסכים איתך לגמרי שהשואה היא לא רק חלק של ההיסטוריה היהודית . מה שתיארתי כאן הופך אותה גם לחלק מההיסטוריה של ישראל ושל המזרח התיכון ואני מקוה שהיא חלק מההיסטוריה של העולם. יחד עם זאת כל כל ארוע היא נתונה לפרשנות וכל שימוש נעשה בה מתורגם לפרקטיקות לכן חשוב לשים לב מי עושה בה שימוש ומה והקשר להתנהגותו. אני חושב שהפער בין התנהלותה של ישראל ובין השואה כדוגמה תוצאות של גזענות פשוט מעורר השתאות. 

       

       

        7/9/08 13:49:

      צטט: בלמסון 2008-09-07 12:49:23

      צטט: ניאלה 2008-09-07 11:13:46


      הכל נכון

       והם באמת לא מתו בשביל המדינה הזאת ןלא בשביל או בגלל אף מדינה אבל  חייבים ,כן , חייבים לספר על השואה !!!! וכמה שיותר .גם למי שלא נעים לשמוע. גם למי שנמאס. גם למי שהאסונות הפוליטיים שלנו מכאיבים היום ועכשיו אז השמשורר המוכשר ימצא לו דרך אחרת להתבטאהשואה אינה מושג להשוואה 

       ניאלה , תודה על תגובתך.

      הטענה של שמואלוף היא טענה מוסרית כנגד השימוש המניפולטיבי שעושה ישראל וגם ישראלים רבים בשואה, ואיננה נסיון של סתימת פיות. ברור שהשואה היא טרגדיה חסרת תקדים והיא חלק מההיסטוריה של העם היהודי. השאלה היא האם לא הפכה השואה להצדקה גורפת למעשים נפשעים כנגד מיעוטים שונים שאינם חלק מהאליטה הציונית או נחשבים לאויביה ?

      האם "השואה" כמימוש האולטימטיבי של האיום הנשקף ליהודים מפני הגויים מעניק למשהוא זכות לזהות את האיום הזה עם הערבים באופן גורף ?

      אני חושב שחשוב להפריד בין הדברים מכוון שניכוס השואה ע"י הציונות משמש את האליטה הציונית לא רק להצדקת כל סוג של עוולה כנגד הפלסטינים אלה גם כהצדקה לקיים מצב חירום מתמשך המעמיק ומשכלל את המנגנונים המקיימים היררכיה חברתית שבה נדחקים גם מיעוטים תרבותיים אחרים כמו החרדים, המזרחים או האתיופים לשוליים .

      השואה היא אולי סוג של קונצנזוס בציבור היהודי אבל אני חושב שכדאי גם לשים לב את מי הוא משרת ומתי ולהצדקה של אילו טענות.

       

       

      קראתי

      אולי אני יכולה גם להבין " למה התכוון המשורר".

      אני לא חלק מהאליטה. אולי אני שמאלנית אשכנזיה אקדמאית.

      ועדיין , לא הרגשתי ב 20 שנותיי בארץ שהשואה הפכה לקונסנסוס ולא שהיא משמשת למינוף השקפות פוליטיות והצדקה לכיבוש.

      תעזור לי להכיר את הנושא.

      אשמח לקבל רשימה ביבליוגרפית על השימוש בשואה.

       

      ועוד משהו...אוי לנו ולילדינו, אם נתייחס לשואה  רק כ " חלק מההיסטוריה של העם היהודי".

      היא קיימת ומעצבת דורות של אנשים משפיעים. ולא , לא בכיוון שהוצג כאן עך יד המשורר

       

        7/9/08 12:49:

      צטט: ניאלה 2008-09-07 11:13:46


      הכל נכון

       והם באמת לא מתו בשביל המדינה הזאת ןלא בשביל או בגלל אף מדינה אבל  חייבים ,כן , חייבים לספר על השואה !!!! וכמה שיותר .גם למי שלא נעים לשמוע. גם למי שנמאס. גם למי שהאסונות הפוליטיים שלנו מכאיבים היום ועכשיו אז השמשורר המוכשר ימצא לו דרך אחרת להתבטאהשואה אינה מושג להשוואה 

       ניאלה , תודה על תגובתך.

      הטענה של שמואלוף היא טענה מוסרית כנגד השימוש המניפולטיבי שעושה ישראל וגם ישראלים רבים בשואה, ואיננה נסיון של סתימת פיות. ברור שהשואה היא טרגדיה חסרת תקדים והיא חלק מההיסטוריה של העם היהודי. השאלה היא האם לא הפכה השואה להצדקה גורפת למעשים נפשעים כנגד מיעוטים שונים שאינם חלק מהאליטה הציונית או נחשבים לאויביה ?

      האם "השואה" כמימוש האולטימטיבי של האיום הנשקף ליהודים מפני הגויים מעניק למשהוא זכות לזהות את האיום הזה עם הערבים באופן גורף ?

      אני חושב שחשוב להפריד בין הדברים מכוון שניכוס השואה ע"י הציונות משמש את האליטה הציונית לא רק להצדקת כל סוג של עוולה כנגד הפלסטינים אלה גם כהצדקה לקיים מצב חירום מתמשך המעמיק ומשכלל את המנגנונים המקיימים היררכיה חברתית שבה נדחקים גם מיעוטים תרבותיים אחרים כמו החרדים, המזרחים או האתיופים לשוליים .

      השואה היא אולי סוג של קונצנזוס בציבור היהודי אבל אני חושב שכדאי גם לשים לב את מי הוא משרת ומתי ולהצדקה של אילו טענות.

       

        7/9/08 11:13:

      הכל נכון

       והם באמת לא מתו בשביל המדינה הזאת ןלא בשביל או בגלל אף מדינה אבל  חייבים ,כן , חייבים לספר על השואה !!!! וכמה שיותר .גם למי שלא נעים לשמוע. גם למי שנמאס. גם למי שהאסונות הפוליטיים שלנו מכאיבים היום ועכשיו אז השמשורר המוכשר ימצא לו דרך אחרת להתבטאהשואה אינה מושג להשוואה 

      ארכיון