בעשרת הימים האחרונים

נסיבות החיים הובילו אותי לנתק מוחלט מדה מרקר קפה
כל נסיונותי לחזור לאתר העלו חרס..

קיבלתי מלא סיסמאות חדשות באימייל..

ניסתי להכנס לאתר אבל ללא הצלחה..

הרגשתי תחושת תיסכול

כעס

אוזלת יד

תחושת נטישה

חוסר אונים

רק אז הבנתי שמטרת האתר היא נעלה

מחברת אותנו לאנשים מעולמות שונים  ומענינים ולפעמים מנוגדים

 מצאתי שפה משותפת עם חלק ממכם

הבנתי שהיה לי כיף במחיצתכם..

לא ידעתי עד אז כמה אני קשורה לאתר ובמיוחד לחברים..

החלטתי שאם הגורל לא מאפשר לי להגיע לאתר

אני מרפה ומרימה ידים

היום התקשרתי לאתר פעם נוספת

ואמרתי שכדאי שימחקו אותי

כי אני מתוסכלת..

הבחור לא ויתר ושאל אותי באיזה סיסמא אני מעונינת..

כרגע אני מרגישה כאילו החזירו אותי לכור מחצבתי..

יתכן ואני נשמעת דרמתית אבל אני אמיתית..

מקווה שאדביק את הקצב

שמחה שחזרתי הביתה.

אוהבת את כולכם