0
סוף הקיץ רושף בענניו רוח קרירה של שפיות אני מתחיל להתעורר אל תוך עפר הדרך רגליי נוגעות בקרקע מוצקה.
השמים סדורים בוורוד על כחול כהה עיניי עצרו במשבי הכאב כעת הראות בהירה יותר גופי לומד ליצר את החום.
כלי נרוסטה בוהקים במרקמים סגלגלים של הכרה מתחם החדר סוגר על חושיי פעימות רכות של תחושה.
אל האש חשקה נפשי במרבצה בצר הלהבה הנושב באור את בסיס קיום האפלה הקשיבי לפיעפוע המים הזכים. |