פח אשמה. 17/11/06 אבנר הנמן

ברמת גן, ליד "עלית", נמצא פח אשפה, זה פרט שולי ובנסיבות אחרות לא הייתי מזכרי אותו, אבל זה לא פח אשפה רגיל, זה פח מיוחד, זה פח אשמה, לשם באים אנשים וזורקים את כל רגשות האשמה שלהם וככה הם מרגישים יותר טוב. הפסיכולוגית שלי הציעה שאני אגש לשם ואפטר מכל רגשות האשמה שלי, על כל מיני בחורות שפגעתי בהם, על זה שלא התייחסתי מספיק לכלב שלי, על זה שגנבתי סיפורים מחבר שלי ופרסמתי אותם על שמי, על זה שאוננתי ביום השואה. אז אחרי הפגישה עם הפסיכולוגית נסעתי הביתה וישבתי על מעבד התמלילים, מעלה שחור על גבי לבן את כל הדברים המגעילים שעשיתי, אחרי זה נסעתי במונית לרמת גן וראיתי שיש תור מאוד ארוך לפח. עמדתי במקום, ראיתי שהתור מתקדם מאוד לאט, היו שם משהו כמו מאה אנשים שמי יודע מה הם עשו, אולי הם הצביעו לגמלאים, אולי הם לא הקדישו מספיק זמן לילדים שלהם ויותר מדי זמן השקיעו בקריירה שלהם רק כדי שהם יוכלו להגן על כל מיני פושעים נאלחים או לכתוב קמפיין בשביל סיגריות. אולי הם בעצמם היו פושעים נאלחים או יצרני סיגריות. לפני עמדה אישה זקנה, כנראה שהיא עשתה הרבה דברים רעים בחיים שלה, כי היא סחבה איתה תיק מסמכים מאוד כבד. מאחורי נכנסה צעירה."אז מה האשמה שלך ?" שאלתי והיא סיפרה לי שהיא עשתה הפלה."אז מה ?" אמרתי, "הרבה צעירות עושות היו הפלות". "בכל זאת יש לי קצת אשמה, לא הרבה, אבל מספיק בשביל שאני ארצה לזרוק ואני גרה די קרוב, אז אתה יודע, להוריד משהו מהלב, אני סיפרתי לה על כל העוולות שעשיתי והיא נתנה לי שתי סטירות, אחרי זה היא התנצלה ואמרה שהיא תכף חוזרת ושאני אני אשמור לה מקום, הנחתי שהיא הולכת לקפה-אינטרנט שנמצא במקום, היא חזרה אחרי רבע שעה ושמרתי לה את המקום בתור. בשלב מסוים נפל תיק המסמכים שלי והכל התעופף, מיהרתי לאסוף את המסמכים ואיזה זקנה שראתה מה שכתוב בדף הסתכלה בי בתוכחה. ואני שאלתי אותה "ולך אין שלדים בארון ?" הזקנה הסתכלה עליי במבוכה, התור התקדם מאוד לאט. בשלב מסוים הגעתי לפח. זרקתי את כל הניירות המודפסים לפח, דרך מכונת גריסה, עכשיו אף אחד לא יוכל לקרוא את הדפים. אחרי זרקה הצעירה, שבינתיים גיליתי שקוראים לה גלית, את הדפים לפח. אחרי זה ישבנו ביחד ב"ספגטים" שבאזור הבורסה ואני הזמנתי אותה לספגטי ואחר כך שתינו קפה. דיברנו על הא ועל דא, בערב הגעתי אליה הביתה ושכבנו. בבוקר עזבתי אותה עם פתק "היה ממש אחלה, ביי". ישבתי על המחשב שלה והדפסתי משהו ואחרי זה הלכתי לפח האשמה וזרקתי את הדף לפח.

דרג את התוכן: