לא מוצאת.

אז שיהיה בלי.  

סתם משהו........ דבילי. 

המושג "כוסית" עושה לי איחסה, המילה מבטאת מושג שאני לא מתחברת אליו עצם המילה נשמעה לי כמו עלבון או גסות רוח. אבל מתי שהוא בחיים שלי, זה הפך למחמאה. 

בעיני הסביבה אני נחשבת ל"כוסית". תכלס אין הרבה מה להיות גאה בזה. בתיכון קראו לי הכוסית של ביצפר,  מזל שאת מרבית שנות התיכון ביליתי ב"להיות נשואה" לחבר קבוע ומבוגר וכך נחסכה ממני השאלה: "הכוסית נותנת".  

זה בטח נשמע נורא משתחצן ואולי גם מעצבן, זו לא הפואנטה.  עכשיו עם החיפוש אחר בן זוג, בו אני תקועה בתפר שבין המציאות לווירטואלי.  

שואלים אותי בטלפון, בתמונה את נראית ממש "כוסית".

וואו, באמת תודה ....... מתי זה הופך לפאתטי.

למה הם מתכוונים שהם שואלים אם אני "כוסית" או "חתיכה". חתיכה מתוך שלם - הרי יש לי עוד דברים שווים אחרים חשובים לא פחות, אם לא יותר חשובים. אני מרגישה שלמה שאני מתבוננת במראה וטוב לי עם עצמי אני מחפשת מעבר לזה.

אני לא מנסה ל"שווק" את עצמי, כל מה שאני מבקשת זה התייחסות "לסלנג" כוסית !!!!!

אז תגידו -  זה חלק מזהות ? באיזה גיל את כבר לא כוסית ? מתי זה כבר לא חשוב ?  מה עונים ?  לשאול גם אותו.... תגיד לי אתה "כוסון" ? סתאאאאאאאאם - הרי באתר כולם חתיכים הורסים - בהתחלה לא קלטתי איך אף אחת לא הצליחה לגרור את הגברים האלה לרבנות? איך ?  איך הם לבד ?