| לפעמים כשהכל חשוך וכולם ישנים, אפילו הירח הזורח מזמן הלך לישון ואתם מתעוררים. הכל שקט ורגוע וכלל לא מפחיד. כשיהיתי ילדה לא התחברתי לחושך תמיד הדלקתי מנורה קטנה ליד המיטה בכדי שלא אפחד. היתי ברוגז איתו , כמה שחור היה ולא נעים, כמה מיסטורי ואפל. כרגע אני מסתכלת עליו שוב וחושבת לעצמי כמה טוב שה" נותן לנו חושך כל יום, לא רק חושך פיזי, אבל גם חושך פנימי הרי איך אדם יעריך את האור המתוק אם לא ראה חושך בחייו. היום החושך כבר לא ברוגז, עכשיו אפשר לסגור את המנורה ולהמתין לבוקר שיבוא, כי הוא תמיד מגיע. |