הגשת לי אותך על מגש של משי הנחת אותך תחת אפי הנחת אותך תחתי עלי עטפת אותי.
אמרת לי מה אני רוצה ממך
ואני האמנתי
נתת עוד ועוד
ואני האמנתי שרק עוד
אני רוצה ממך.
חרטת על מצחך
אהבה
ואני לא קראתי
האמנתי לך
מה אני רוצה ממך
עצמתי עיני
עצמתי לבי
אהבה
לא קראתי.
| 
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה יופי של דימויים אהבתי גם אותך
נשיקות לשבת
טיפשים לא יודעים לכתוב כך.
את טיפשה? לא הייתי מאמין!
הסתרת את זה ממש בחוכמה.
נאיביות היא דרך עדינה לתאר טפשות (במקרה הזה לפחות...)
תודה.
נשמע כמו עיניים עצומות לרווחה.
לחיי הנאיביות שעדיין זורמת שם למטה.
שמחה שמצא חן לך.
לא חשבתי על זה ככה, סגורה בעולם הנמלה שלי.
אני דפקא אהבתי...
אהבתי שאפשר לקרוא את הכל כפניה והתיחסות לשני המינים גם יחד.
מי שמבין אהבה, יודע לקרוא אותה, מרגיש אותה מחלחלת, חי אותה בכל תא בגופו.
רק מי שמבין אהבה.
מי שלא מבין, צריך ללמוד.
תודה אילה.
אבל אבל אבל אהבה לא קוראים. לא?
אהבה מרגישים.
אם היא שם, היא מחלחלת.
לא?
חמדתי,
אז, עדיין לא למדתי קרוא וכתוב.
מקווה שהיום אצליח לשמור על עיני פקוחות.
תודה
אם לא קראת
זה לא היה שם.
תפקחי את העיניים.
;-)