כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    הלך לי אוטו לאיבוד

    37 תגובות   יום ראשון, 24/6/07, 20:51

    כשהייתי בת 21 וחצי נסעתי לארצות הברית מטעם העבודה, לסנטה קלרה, מקום קטן ונחמד בעמק הסיליקון. אני לא אספר לכם איך הגעתי מרוטה מעייפות אחרי אינסוף שעות ערות כי לא הצלחתי להירדם במטוס, וגם לא איך הרגשתי כבר ממש רע בטיסה השלישית, ולא איך נהגתי כמו זומבי משדה התעופה בסן-חוזה (שבכלל לא הייתי אמורה להגיע אליו) אל המלון שלי בסנטה-קלרה, וגם לא איך הסתבכתי עם חוקי התנועה שלהם. כל אלה הם עניין לפוסט אחר בכלל. אני מתכוונת לספר לכם איך הצלחתי לאבד את האוטו, רכב ששוקל בערך 2 טון, כזה שקשה לפספס אותו כי הוא אוטו די גדול, כזה הצלחתי לאבד. טוב נו, האמת שגם מצאתי אותו בסוף, אבל האובדן היה יותר משמעותי בסיפור.

     

    יום אחרי שהגעתי לארה"ב הגיע לשם חבר שלי דאז. הוא נחת בשדה התעופה בסן-פרנסיסקו וסיכמנו שאני אאסוף אותו משם. נסעתי לשדה התעופה, מרחק של כשעה נסיעה מסנטה קלרה, הגעתי לשם די בקלות למרות שקצת חששתי. ושמחה וטובת לב מצאתי לי חנייה בחניון העצום, החניתי את האוטו ובעליצות רצתי פנימה כדי לראות אותו, מיהרתי בטירוף, כדי להגיע ברגע שיגיע גם הוא. הטעות החמורה  היתה שלא חשבתי להסתכל אפילו איפה החנתי את האוטו, לא ניסיתי לזכור וגם באמת לא זכרתי את הדרך שעשיתי עד למעלית. וכשנכנסתי למעלית, רק אחרי שהיא התחילה לנוע פתאום הבנתי שאני גם לא יודעת בכלל באיזה קומה נכנסתי למעלית, משמע אין לי מושג אפילו באיזה קומה חניתי. או או, לא רעיון טוב.

    בלית ברירה המשכתי לאולם הנוסעים, גם ככה אני לא אתחיל עכשיו לחפש את האוטו לבד. נפצח בחיפוש אחר-כך, כמה נורא זה כבר יכול להיות?

     

    טוב, אז אחרי שמצאתי אותו (את החבר) ואחרי נשיקות וחיבוקים, הבהרתי לו את המצב העגום שאנחנו נתונים בו. אין אוטו, זאת אומרת יש, אבל לא ברור היכן הוא. התברר שיש 6 קומות שונות אפשריות (נדמה לי שזה 6, אני לא באמת התעמקתי בזה אז), כל קומה עם שטח חנייה ענק ועצום, וזו שברולט, שיש מיליארד כמוה שם, לבנה, שזה בערך הצבע הכי גרוע למי שמחפש אוטו שהוא לא יודע איפה הוא, ואני לא יודעת אפילו את מספר הרישוי, אה, והכי גרוע, אין שלט שפותח אותה, יש רק מפתח, אז אי אפשר לנסות ולראות מרחוק את האוטו מגיב. באסה.

     

    טוב, צריך לעבור מכונית אחרי מכונית ולנסות לזהות אם היא שלנו. אוף. לך תחפש מכונית במקום כזה, ועוד שברולט, ועוד לבנה. והכל נראה שם אותו דבר בדיוק, אין שמץ של סימן מזהה. זה גם לא שהיו לי באוטו הזה יותר מדי דברים אישיים שהייתי יכולה לזהות, כולה רכב מהשכרה שקיבלתי בדיוק יום לפני זה. אז חיפשנו וחיפשנו, עברנו אוטו אחרי אוטו, ובסוף בדרך נס, במקום שבחיים לא הייתי מאמינה שהחניתי בו, בקומה השלישית לחיפושים מצאנו את האוטו. כמה היינו מאושרים, רק מי שאיבד אוטו יבין זאת.

     

    שנים אחר-כך יצא לי לדבר עם נהג מונית בדרך לעבודה, שאיבד גם הוא אוטו בנסיבות דומות בארה"ב. והתברר שזה קורה להרבה מאוד אנשים. הוא סיפר לי שאחרי שהם לא מצאו את האוטו שלהם שאיבדו, ואחרי שעות ארוכות של חיפושים, התברר להם שיש בכל לילה מעין אוטובוס מאורגן כזה שלוקח את כל אלה שאיבדו את המכונית ברחבי החניון, ובסיור של שעתיים בערך הם מוצאים (בתקווה) את המכונית האבודה שלהם. באופן מיוחד החיפוש מתבצע בשעות הלילה, כי אז קל יותר למצוא.

     

    מי היה מאמין שכל כך קל לאבד אוטו?

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/6/07 23:19:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-25 22:09:33

      ליזה, זה בדיוק העניין:

      כשמשתתפים בתקרית - זה נורא, במאס, מפחיד, מתסכל... מה לא?

      וכשמביטים על סיטואציה כזאת מהצד - זה נראה קומי.

      וכשהמשתתף חוזר לעצמו - גם הוא צוחק.

      מצחיק שהדברים הכי מלחיצים הופכים להיות כל כך מצחיקים כשמסתכלים אחורה.

        25/6/07 22:09:

      ליזה, זה בדיוק העניין:

      כשמשתתפים בתקרית - זה נורא, במאס, מפחיד, מתסכל... מה לא?

      וכשמביטים על סיטואציה כזאת מהצד - זה נראה קומי.

      וכשהמשתתף חוזר לעצמו - גם הוא צוחק.

        25/6/07 21:27:

       

      צטט: אורון חדי 2007-06-25 10:14:50

       

       ליזה איבדה מכונית,

       

      היווני איבד טנק,

       

      מי איבד רכבת או מטוס?

       

      (בכל זאת, אנחנו צריכים עליית מדרגה...)צוחק

      בטח מישהו איבד את זה. השאלה רק אם הוא יקום ויודה.

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-25 10:49:20

      סיטואציה קומית שחבל על הזמן! צוחק

      רק רטרואקטיבית. אבל נכון.

      צטט: el_greco 2007-06-25 11:47:06

       צטט: אורון חדי 2007-06-25 10:14:50

       ליזה איבדה מכונית,

       היווני איבד טנק,

       מי איבד רכבת או מטוס?

       (בכל זאת, אנחנו צריכים עליית מדרגה...)צוחק

      יש קטע כזה בתרבות הצריכה המערבית, שכל הזמן צריך יותר ועוד, כמו בסמים, אחרת אי אפשר להתרגש. סוג של אובדן פרופורציות.

      הא! פרופורציות זו אבדה גדולה יותר...

      beat this 

       יפה ענית. תשובה מפתיעה.

      צטט: יאיר אולמרט 2007-06-25 11:52:31

      ליזה,

       

      סתם חשבתי פתאום.

      כמה אני שמח שאת בראש רשימת המומלצים.

      זו התשובה הטובה ביותר להיא שניסתה להעליב.

       

      מחייך

      יאיר, אתה איש נפלא. תודה ענקית.

      ומי זו ההיא שניסתה להעליב, אני לא זוכרת בדיוק. קורץ

      צטט: שירי פמקול 2007-06-25 15:18:56

       

      צטט: el_greco 2007-06-25 11:47:06

       צטט: אורון חדי 2007-06-25 10:14:50

       ליזה איבדה מכונית,

       היווני איבד טנק,

       מי איבד רכבת או מטוס?

       (בכל זאת, אנחנו צריכים עליית מדרגה...)צוחק

      יש קטע כזה בתרבות הצריכה המערבית, שכל הזמן צריך יותר ועוד, כמו בסמים, אחרת אי אפשר להתרגש. סוג של אובדן פרופורציות.

      הא! פרופורציות זו אבדה גדולה יותר...

      beat this 

       

       ואני חשבתי אין כאן פילוסופיה...

       

       שלום לכולם. :)

       

       גם הסיפור נחמד 

      בכל דבר יש פילוסופיה, השאלה כמה היא מתחבאת עמוק, ומי יוציא אותה משם.

       

        25/6/07 21:22:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-06-25 03:11:01

      איך אפשר לא להזכר בזה

       

      עכשיו שיש לי טוסטוס, האוטו שוכב בשמש שבוע שלם בלי לזוז, לך תזכור שבוע אחורה.

      איפה החנית. מזל שמדובר בשלושה רחובות קטנים.

      האוטו שלך עוד חי אחרי שבוע שאתה לא מניע אותו?

      כשמחנים כל פעם במקום אחר זה בהחלט מסבך את החיים. לי היום יש חנייה ליד הבית, אין בעיית חנייה בעתלית.

      צטט: יאיר אולמרט 2007-06-25 03:30:23

      ליזה,

       

      זה קרה לי רק לפני שבועיים בערך.

      פאקקקקק

      הסתובבתי בכל החניון וכמובן שהאוטו היה במקום

      האחרון אליו הגעתי. והיה חם........אוף כמה חם.

      דווקא האוטו שבתמונה שלך נראה לי די בולט, כזה שלא נורא קשה למצוא אותו.

      והחום בזמן האחרון באמת בלתי נסבל, וזה רק יילך ויהיה יותר גרוע.

      צטט: איירבוס-max 2007-06-25 06:45:04

      ליזהליזה!

       

      טוב שזה הצחיק אחרי.

       

      בתור מאבד דרכם כרוני - נתונה לך מלוא הערצתי

      על שבכלל הגעת לשדה התעופה הזה.

      אני מאבד את דרכי במגרש החנייה (על קומות!) בנתב"ג.

      זוכר איפה החניתי.

      לא מסתדר במעליות האלה שנכנסים בצד אחד,

      ויוצאים בצד ההפוך.

       

      כשכבר איבדתי פעם לגמרי את המכונית,

      בחניון "אסף הרופא",

      והיא סוף סוף נגנבה -

      יומיים לפני קבלת הפיצוי המלא על העגלה

      מחברת הביטוח

      התקשר אלי מגעיל אחד:

      "האוטו שלך בבית דגן, ליד הפרדס.

      בוא תיקח אותו!"

       

      את לפחות שמחת כשמצאת את המכונית

      ב- SFO.

      ממני נמנעה אפילו השמחה!

      בוכה

      גם גנבו אותו וגם החזירו? איזה מבאסים.

      העיקר שאתה יודע למצוא את הדרך שלך, לאבד אוטו או את הדרך למקום כלשהו זה שטויות ואפילו מצחיק אחר-כך.

      צטט: יואב עינהר 2007-06-25 09:08:43

      ליזה. בפעם הבאה תתחילי מהמגיבים האחרונים

      אנחנו תמיד מופלים לרעה.

      יואבי - משום מה האחרונים תמיד בסוף.

      ופשוט יותר נוח לי ללכת לפי הסדר. אבל אולי אני אעשה לך פרוטקציה.

      צטט: בתיה בכר 2007-06-25 09:21:59

      קרה לי יותר מידי פעמים, מאז אני רושמת. רק שלפעמים אני גם שוכחת איפה רשמתיקורץ

      גדול צוחק

      צטט: rebeka40 2007-06-25 09:39:33

      התיסכול אוי התיסכול- במדינה זרה בעיר זרה עם מכונית לא מוכרת...

      גן החיות בסן דייגו החניון עצום ואין שלט והטיסה בעוד 5 שעות....

      הרגשה מזופתת - הרבה זיעה.

      אבל היום מרחק שנות אור תסכימי שמדובר בחוויה...  

      ממרחק שנות אור חוויה משעשעת, באותו רגע היא היתה די מזעזעת.

      וכמה זה דומה.

      צטט: oscarlet 2007-06-25 10:04:48

      ולאבד את האוטו ליד הבית, כי את כבר לא זוכרת איפה שמת אותו אתמול בלילה, לעזאזל, אחרי 10 סיבובים באמצע הלילה, עייפה ומותשת, מקללת את מי שהקים את תל אביב, את מי שהמציא את הגלגל, ואת העבודה שלך שמסתיימת בשעות לא נורמליות?

      נבוך

      תל אביב? איפה זה? קורץ

      החסרונות של תל-אביב בהחלט בולטים בתחום החנייה. מעניין אם אי פעם ימצאו לזה פתרון נורמלי.

       

        25/6/07 15:18:

       

      צטט: el_greco 2007-06-25 11:47:06

       צטט: אורון חדי 2007-06-25 10:14:50

       ליזה איבדה מכונית,

       היווני איבד טנק,

       מי איבד רכבת או מטוס?

       (בכל זאת, אנחנו צריכים עליית מדרגה...)צוחק

      יש קטע כזה בתרבות הצריכה המערבית, שכל הזמן צריך יותר ועוד, כמו בסמים, אחרת אי אפשר להתרגש. סוג של אובדן פרופורציות.

      הא! פרופורציות זו אבדה גדולה יותר...

      beat this 

       

       ואני חשבתי אין כאן פילוסופיה...

       

       שלום לכולם. :)

       

       גם הסיפור נחמד 

        25/6/07 11:52:

      ליזה,

       

      סתם חשבתי פתאום.

      כמה אני שמח שאת בראש רשימת המומלצים.

      זו התשובה הטובה ביותר להיא שניסתה להעליב.

       

      מחייך

        25/6/07 11:47:

       צטט: אורון חדי 2007-06-25 10:14:50

       ליזה איבדה מכונית,

       היווני איבד טנק,

       מי איבד רכבת או מטוס?

       (בכל זאת, אנחנו צריכים עליית מדרגה...)צוחק

      יש קטע כזה בתרבות הצריכה המערבית, שכל הזמן צריך יותר ועוד, כמו בסמים, אחרת אי אפשר להתרגש. סוג של אובדן פרופורציות.

      הא! פרופורציות זו אבדה גדולה יותר...

      beat this 

        25/6/07 10:49:
      סיטואציה קומית שחבל על הזמן! צוחק
        25/6/07 10:14:

       

       ליזה איבדה מכונית,

       

      היווני איבד טנק,

       

      מי איבד רכבת או מטוס?

       

      (בכל זאת, אנחנו צריכים עליית מדרגה...)צוחק

        25/6/07 10:04:

      ולאבד את האוטו ליד הבית, כי את כבר לא זוכרת איפה שמת אותו אתמול בלילה, לעזאזל, אחרי 10 סיבובים באמצע הלילה, עייפה ומותשת, מקללת את מי שהקים את תל אביב, את מי שהמציא את הגלגל, ואת העבודה שלך שמסתיימת בשעות לא נורמליות?

      נבוך

        25/6/07 09:39:

      התיסכול אוי התיסכול- במדינה זרה בעיר זרה עם מכונית לא מוכרת...

      גן החיות בסן דייגו החניון עצום ואין שלט והטיסה בעוד 5 שעות....

      הרגשה מזופתת - הרבה זיעה.

      אבל היום מרחק שנות אור תסכימי שמדובר בחוויה...  

        25/6/07 09:21:
      קרה לי יותר מידי פעמים, מאז אני רושמת. רק שלפעמים אני גם שוכחת איפה רשמתיקורץ
        25/6/07 09:08:

      ליזה. בפעם הבאה תתחילי מהמגיבים האחרונים

      אנחנו תמיד מופלים לרעה.

        25/6/07 07:06:

       

      צטט: אביב מצא 2007-06-24 23:52:56

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-24 22:47:08

       

      זאת פאדיחה? אף פעם לא הסתכלתי עליה בתור פדיחה, סתם בתור מקרה משעשע (לא שבאותו רגע זה שעשע את מישהו).

      ואיך איבדת חייל? (או שלמשל... זה אומר שזה לא אתה? קורץ)

      זה בערך אותו סיפור כמו שקרה לך כשאיבדת את האוטו. יכול לקרות לכל אחד :)

      דווקא חייל לא נראה לי שאצליח לאבד כבר בגלגול הזה.

       

      ויש בכל זאת הבדל אחד מלאבד אוטו, חייל יודע גם ללכת ולדבר. זה יתרון וזה חסרון - היתרון שהוא יכול לחפש אותך בחזרה ואולי ככה זה יילך יותר מהר, החסרון שהוא לא נשאר במקום אחד, אז דווקא קשה יותר לאתר אותו כשהוא זז ממקום למקום.

       

      ואיך מצאתם אותו בסוף?

      צטט: עדנה ויסלר 2007-06-25 00:00:13

      רק לי נדמה שהפואנטה בסיפור הזה הוא בכלל זה שנסעת לבד בגיל 20 וחצי? מה זה ילדה קטנה שוכרת אוטו...ככה?...עוד הוכחה לנועזות והגבורה שלך.

      לי אףפם לא הלך אוטו לאיבוד ואם כן אז הייתי בתוכו..תוך נסיעה..וזה קרה לי הרבה..

      כי יש לי אוריינטציה של סוס וכדי להגיע לאיזה מקום חדש צריכים להסביר לי לאט לאט, ומפות, למשל, אני בכלל לא יודעת לקרוא - אני קוראת אותן הפוך...אז אלא אם כן אני אסע ברברס אין סיכוי שאגיע.

      אפשר במקום זה לספר על חתולה שהלכה לי לאיבוד?

      חצאית שאהבתי שנעלמה?

      העוזרת הגנבת של אמא שלי?

      נסעתי מטעם העבודה, אז נוסעים לבד. שכרו לי אוטו מהעבודה, אני רק עמדתי בתור, או יותר נכון ישבתי, שפוכה מעייפות על המזוודה שלי, לא היתה לי ברירה אז זה לא נחשב נועזות או גבורה מבחינתי.

      ספרי על החתולה, על החצאית ועל העוזרת. ואם העוזרת גנבת אז אולי היא גנבה לך את החצאית? ואולי בעצם גם החתולה לא הלכה לאיבוד אלא העוזרת גנבה גם אותה?

      צטט: ויק. 2007-06-25 01:00:25

      איזה כיף לי שאני לא נוהגת (פחדנית) קורץ

      שבוע טוב מדהימה שלי!

       

       

      ויק.נשיקה

      אני לא יודעת איך חייתי לפני כן בכלל.

      זה נורא נוח.

      צטט: efratke 2007-06-25 01:26:17

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-24 23:36:37

       

      צטט: efratke 2007-06-24 21:15:16

      כן, זה קורה גם במופעים שמארגן שוקי וייס. אחרי ההופעה של רוג'ר ווטרס חיפשנו אותו שעתיים!!!!ונתקענו בפקק 3 שעות.

      איזה יופי שכולם פה איבדו מכונית. אני בחברה מצויינת. איך זה שאף אחד לא הודה בזה קודם?

       

      אוו, את היית מרגישה שם מצויין. אלפים חיפשו באטרף את המכוניות בחושך במרחבי שדות החומוס של נווה שלום. בסיבוב העשירי כבר כולם הכירו את כולם ורצו שם דאחקות אחד על השני מרוב ייאוש. צוחק

      ארוע בילתי נשכח.

      נשמע קורע מצחוק. אבל מה שמצחיק עכשיו לאו דווקא הצחיק באותו רגע.

      ודווקא בנווה שלום הייתי פעם כשהייתי בי"א.

       

       

        25/6/07 06:45:

      ליזהליזה!

       

      טוב שזה הצחיק אחרי.

       

      בתור מאבד דרכם כרוני - נתונה לך מלוא הערצתי

      על שבכלל הגעת לשדה התעופה הזה.

      אני מאבד את דרכי במגרש החנייה (על קומות!) בנתב"ג.

      זוכר איפה החניתי.

      לא מסתדר במעליות האלה שנכנסים בצד אחד,

      ויוצאים בצד ההפוך.

       

      כשכבר איבדתי פעם לגמרי את המכונית,

      בחניון "אסף הרופא",

      והיא סוף סוף נגנבה -

      יומיים לפני קבלת הפיצוי המלא על העגלה

      מחברת הביטוח

      התקשר אלי מגעיל אחד:

      "האוטו שלך בבית דגן, ליד הפרדס.

      בוא תיקח אותו!"

       

      את לפחות שמחת כשמצאת את המכונית

      ב- SFO.

      ממני נמנעה אפילו השמחה!

      בוכה

        25/6/07 03:30:

      ליזה,

       

      זה קרה לי רק לפני שבועיים בערך.

      פאקקקקק

      הסתובבתי בכל החניון וכמובן שהאוטו היה במקום

      האחרון אליו הגעתי. והיה חם........אוף כמה חם.

       

        25/6/07 03:11:

      איך אפשר לא להזכר בזה

       

      עכשיו שיש לי טוסטוס, האוטו שוכב בשמש שבוע שלם בלי לזוז, לך תזכור שבוע אחורה.

      איפה החנית. מזל שמדובר בשלושה רחובות קטנים.

        25/6/07 01:26:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-24 23:36:37

       

      צטט: efratke 2007-06-24 21:15:16

      כן, זה קורה גם במופעים שמארגן שוקי וייס. אחרי ההופעה של רוג'ר ווטרס חיפשנו אותו שעתיים!!!!ונתקענו בפקק 3 שעות.

      איזה יופי שכולם פה איבדו מכונית. אני בחברה מצויינת. איך זה שאף אחד לא הודה בזה קודם?

       

      אוו, את היית מרגישה שם מצויין. אלפים חיפשו באטרף את המכוניות בחושך במרחבי שדות החומוס של נווה שלום. בסיבוב העשירי כבר כולם הכירו את כולם ורצו שם דאחקות אחד על השני מרוב ייאוש. צוחק

      ארוע בילתי נשכח.

        25/6/07 01:00:

      איזה כיף לי שאני לא נוהגת (פחדנית) קורץ

      שבוע טוב מדהימה שלי!

       

       

      ויק.נשיקה

        25/6/07 00:36:

       צטט: עדנה ויסלר 2007-06-25 00:00:13

      כי יש לי אוריינטציה של סוס וכדי להגיע לאיזה מקום חדש צריכים להסביר לי לאט לאט, ומפות, למשל, אני בכלל לא יודעת לקרוא - אני קוראת אותן הפוך...אז אלא אם כן אני אסע ברברס אין סיכוי שאגיע.

       אז תבקשי במוסך שיהפכו לך את הכיוון של הכסא (זה אפשרי!) ותסעי ישר כמו בן אדם.

        25/6/07 00:00:

      רק לי נדמה שהפואנטה בסיפור הזה הוא בכלל זה שנסעת לבד בגיל 20 וחצי? מה זה ילדה קטנה שוכרת אוטו...ככה?...עוד הוכחה לנועזות והגבורה שלך.

      לי אףפם לא הלך אוטו לאיבוד ואם כן אז הייתי בתוכו..תוך נסיעה..וזה קרה לי הרבה..

      כי יש לי אוריינטציה של סוס וכדי להגיע לאיזה מקום חדש צריכים להסביר לי לאט לאט, ומפות, למשל, אני בכלל לא יודעת לקרוא - אני קוראת אותן הפוך...אז אלא אם כן אני אסע ברברס אין סיכוי שאגיע.

      אפשר במקום זה לספר על חתולה שהלכה לי לאיבוד?

      חצאית שאהבתי שנעלמה?

      העוזרת הגנבת של אמא שלי?

        24/6/07 23:52:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-24 22:47:08

       

      זאת פאדיחה? אף פעם לא הסתכלתי עליה בתור פדיחה, סתם בתור מקרה משעשע (לא שבאותו רגע זה שעשע את מישהו).

      ואיך איבדת חייל? (או שלמשל... זה אומר שזה לא אתה? קורץ)

      זה בערך אותו סיפור כמו שקרה לך כשאיבדת את האוטו. יכול לקרות לכל אחד :)

        24/6/07 23:36:

       

      צטט: efratke 2007-06-24 21:15:16

      כן, זה קורה גם במופעים שמארגן שוקי וייס. אחרי ההופעה של רוג'ר ווטרס חיפשנו אותו שעתיים!!!!ונתקענו בפקק 3 שעות.

      איזה יופי שכולם פה איבדו מכונית. אני בחברה מצויינת. איך זה שאף אחד לא הודה בזה קודם?

      צטט: michal_he 2007-06-24 21:17:05

      לי זה קרה בקניון ארנה בהרצליה, למרות שרשמתי לעצמי בראש את המיקום, כולל מספר שורה וצבע, לא הצלחתי למקם את עצמי ביחס לאוטו. ובכלל באותו היום גם הייתי צריכה להתניע אותו עם כבלים כי האגזוז כמעט הלך והוריי היו בחו"ל.

      היה יום נאחס כנראה. יש ימים כאלה.

      צטט: אורית גפני 2007-06-24 21:39:38

      ליזה יקרה - גם שאת יורדת על עצמך - את עושה את זה בחן...

       

      מעורר הזדהות מחייך...

      ואני אפילו לא חשבתי שאני יורדת על עצמי...

      אופס נבוך

      צטט: el_greco 2007-06-24 21:49:44

      טוב, אנחנו כבר יודעים שאת אוהבת אלגוריתמים, אז הנה אחד נאיבי:

      for all floors

          for all columns

      for all rows

      if lissa.tryRemoteOn car

      driveCar

      return

      נסי לשפר את האלגוריתם הנאיבי...

       

      הזכרת לי חוויה לבנונית הזויה... פעם יצא לי לאבד את הטנק של הסמ"פ שלי בין 15 טנקים אחרים שהיו פזורים בעמק אחד רחב :)

      זה מה שניסיתי לעשות, אבל זה קשה כי די גדול שם (בלשון המעטה).

      ואתה אפילו איבדת משהו יותר גרוע ממני.

      צטט: עומר סלע 2007-06-24 21:55:34

      אצלנו זו בעיה. אם מאבדים אותו, סביר להניח שנמצא אותו בחלקים- אחד במוסך בנהריה, חלק אחר באילת, והמנוע בטייבה.

      איפה זה האצלנו הזה?

      נראה די קשה למצוא את האוטו ככה. אפילו עם המפתח לא תצליח לזהות אותו.

      צטט: doron ezon 2007-06-24 22:54:44

      ולא פיטרו אותך על זה ?? :-)

       

      אל תרגישי רע, בנתבג באו לקחת אותי ושעה חיפשנו את הרכב, כאן, בכפר הקטן שלנו.

       

      אני תמיד רושם על הכרטיס איפה חניתי כי בחזרה אני בכלל לא זוכר למה באתי.

      לא סיפרתי להם על החוויה המצחיקה/משונה/מגוכחת הזו.

      ועוד אחד לסטטיסטיקה של מאבדי המכוניות, אפשר כבר להקים מפלגה נראה לי.

      צטט: mai7 2007-06-24 23:30:09

       

      אני לא מתארת לעצמי את התחושה..

      אבל אם אנסה לשים את עצמי בנעלייך..

      הייתי לבטח נעה בין דמעות תנין לצחוק מטורף..ו

      מרגישה איך הגוף שלי נוקש בדלת הקידמית של השכל (שאין).

       

      צחקתי המון ! מחייךמחייך

      בשביל הצחוק שלך היה שווה הפוסט הזה.

      בהחלט ברגעים כאלה את תוהה איפה בדיוק שכחת את השכל.

        24/6/07 23:30:

       

      אני לא מתארת לעצמי את התחושה..

      אבל אם אנסה לשים את עצמי בנעלייך..

      הייתי לבטח נעה בין דמעות תנין לצחוק מטורף..ו

      מרגישה איך הגוף שלי נוקש בדלת הקידמית של השכל (שאין).

       

      צחקתי המון ! מחייךמחייך

        24/6/07 22:54:

      ולא פיטרו אותך על זה ?? :-)

       

      אל תרגישי רע, בנתבג באו לקחת אותי ושעה חיפשנו את הרכב, כאן, בכפר הקטן שלנו.

       

      אני תמיד רושם על הכרטיס איפה חניתי כי בחזרה אני בכלל לא זוכר למה באתי.

        24/6/07 22:47:

       

      צטט: liran denesh 2007-06-24 20:57:04

      לסיפור שלך עוד יש תירוץ - לי זה ארע באופן מצער למדי בחניון הפתלתל למדי של דיזנגוף סנטר, בו נאלצתי להסתובב שעה ארוכה, שקיות של מסע שופינג בידי ולהתפלל בליבי שסוף סוף אמצא את מכוניתי שהלכה לאיבוד (ללא שום תירוץ משכנע)

      העיקר שמצאת בסוף. גם בלי תירוצים וגם עם זה לא תענוג גדול לחפש אוטו.

      צטט: levana feldman 2007-06-24 20:58:21

      ליזה,

      לך יש הצדקה, ארה"ב - הגודל כן קובע,

      זה קטע כל כך אופייני, לי ,לחברות שלי

      אנחנו מאבדות את הרכב , לא זוכרות מתחת לאיזה מגדל...

      את יכולה להרגיש עם זה לגמרי נוח...

      אני מרגישה עם הסיפור הזה לגמרי נוח, הוא מצחיק אותי נורא. לא קורה לי בדרך כלל דברים כאלה, אבל אם כבר קרה לפחות יצא מזה סיפור.

      (ומה זה הקטע הזה עם הגודל, כבר הייתי בפוסט היום שדיבר על זה)

      צטט: process 2007-06-24 21:00:56

      מזכיר לי את הפרק הרלוונטי בסיינפלד ("תמיד צריך לרשום...") - כך שאת בחברה טובה.

       

      במחשבה שניה - סיינפלד בחברה טובה.

      עכשיו בכלל אני מרוצה - אני וסיינפלד מחייך

      צטט: אביב מצא 2007-06-24 21:03:32

      קודם כל כוכב על זה שאת משתפת בפאדיחות.

       

      אני חושב שכל אחד איבד פעם את האוטו שלו, אני מכיר אנשים שזה קורה להם בכל פעם מחדש בעזריאלי.

      אם זה מנחם אותך תדעי שזה הרבה פחות נורא מאשר לאבד חייל שלך באמצע המדבר למשל...

      זאת פאדיחה? אף פעם לא הסתכלתי עליה בתור פדיחה, סתם בתור מקרה משעשע (לא שבאותו רגע זה שעשע את מישהו).

      ואיך איבדת חייל? (או שלמשל... זה אומר שזה לא אתה? קורץ)

      צטט: ארז טביב 2007-06-24 21:08:49

      קרה לי . מי היה מאמין בקניון אבנת בפתח תקווה (ואני פתח תקוואי) . חיפשתי את האוטו שעה.

       

       

      אוטובוס סיור למציאת רכבים

      גדול

      רק באמריקה

      יופי של סיפור

      פעם אני צריכה לכתוב משהו על פתח תקווה, הזכרת לי. איזו עיר.

      ותודה צוחק

      צטט: נעם דובב 2007-06-24 21:14:05

      על ה"חיפושׁית", מנוע החיפוש למכוניות אבודות, כבר שמעת?! מחייך

       

       נעם - אתה אדיר. חבל שלא ידעתי על זה קודם, הייתי קוראת לך לעזור לי לחפש.

       

        24/6/07 21:55:
      אצלנו זו בעיה. אם מאבדים אותו, סביר להניח שנמצא אותו בחלקים- אחד במוסך בנהריה, חלק אחר באילת, והמנוע בטייבה.
        24/6/07 21:49:

      טוב, אנחנו כבר יודעים שאת אוהבת אלגוריתמים, אז הנה אחד נאיבי:

      for all floors

          for all columns

      for all rows

      if lissa.tryRemoteOn car

      driveCar

      return

      נסי לשפר את האלגוריתם הנאיבי...

       

      הזכרת לי חוויה לבנונית הזויה... פעם יצא לי לאבד את הטנק של הסמ"פ שלי בין 15 טנקים אחרים שהיו פזורים בעמק אחד רחב :)

        24/6/07 21:39:

      ליזה יקרה - גם שאת יורדת על עצמך - את עושה את זה בחן...

       

      מעורר הזדהות מחייך...

        24/6/07 21:17:
      לי זה קרה בקניון ארנה בהרצליה, למרות שרשמתי לעצמי בראש את המיקום, כולל מספר שורה וצבע, לא הצלחתי למקם את עצמי ביחס לאוטו. ובכלל באותו היום גם הייתי צריכה להתניע אותו עם כבלים כי האגזוז כמעט הלך והוריי היו בחו"ל.
        24/6/07 21:15:
      כן, זה קורה גם במופעים שמארגן שוקי וייס. אחרי ההופעה של רוג'ר ווטרס חיפשנו אותו שעתיים!!!!ונתקענו בפקק 3 שעות.
        24/6/07 21:14:

      על ה"חיפושׁית", מנוע החיפוש למכוניות אבודות, כבר שמעת?! מחייך

       

        24/6/07 21:08:

      קרה לי . מי היה מאמין בקניון אבנת בפתח תקווה (ואני פתח תקוואי) . חיפשתי את האוטו שעה.

       

       

      אוטובוס סיור למציאת רכבים

      גדול

      רק באמריקה

      יופי של סיפור

        24/6/07 21:03:

      קודם כל כוכב על זה שאת משתפת בפאדיחות.

       

      אני חושב שכל אחד איבד פעם את האוטו שלו, אני מכיר אנשים שזה קורה להם בכל פעם מחדש בעזריאלי.

      אם זה מנחם אותך תדעי שזה הרבה פחות נורא מאשר לאבד חייל שלך באמצע המדבר למשל...

        24/6/07 21:00:

      מזכיר לי את הפרק הרלוונטי בסיינפלד ("תמיד צריך לרשום...") - כך שאת בחברה טובה.

       

      במחשבה שניה - סיינפלד בחברה טובה.

        24/6/07 20:58:

      ליזה,

      לך יש הצדקה, ארה"ב - הגודל כן קובע,

      זה קטע כל כך אופייני, לי ,לחברות שלי

      אנחנו מאבדות את הרכב , לא זוכרות מתחת לאיזה מגדל...

      את יכולה להרגיש עם זה לגמרי נוח...

       

        24/6/07 20:57:

      לסיפור שלך עוד יש תירוץ - לי זה ארע באופן מצער למדי בחניון הפתלתל למדי של דיזנגוף סנטר, בו נאלצתי להסתובב שעה ארוכה, שקיות של מסע שופינג בידי ולהתפלל בליבי שסוף סוף אמצא את מכוניתי שהלכה לאיבוד (ללא שום תירוץ משכנע)

       

       

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין