16 תגובות   יום שני, 8/9/08, 15:34

 שמיני לתשיעי

יום הולדת שלי

קמתי בבוקר

שום דבר לא קרה

חשבתי, אולי פרח?

או איזו שהיא הפתעה?

לא נורא

דה מרקר קפה בסביבה...

פתחתי את המחשב

וזה מה שקרה:

 צטט:  mother mei mei 

"איך זה שאת..." 

איך זה שאת כאן איתי עכשיו

ואח"כ את הולכת...

איך זה שאת כל כך שלי שלי

ובכל זאת אני בך מתחלקת,

איך זה שאת אותי אוהבת

אבל יום אחרי מאוד כועסת,

איך זה שאת אותי מבינה

אך בכל זאת מתבאסת...

 

אולי זה משום שאת אותי יצרת

כל תכונה שלך שלי היא

ובכל זאת, את זו את

ואני זו אני...

וכמה השתנית, ונהיית יותר לעצמך

אך בכל זאת תמיד לנו

וכמה יפית עם השנים

וכמה השתבח טעמך בכל כך הרבה דברים

איפה בכלל היינו בלעדייך

על מי היינו נשענים?, את מי היינו משתפים?

עם מי היינו מתבדחים, ולמי היינו בוכים?

את מאגדת את כולנו

את מאגדת אותי

את היית ותשארי תמיד

אמא שלי

אמא...אוהבת אותך, מזל טוב ליום ההולדת...

שלך,

יעל.

 

 

 צטט: baby mei mei

 "כשאת באה"

 

כשאת באה

אני נראה המום...

לוקח לי שנייה

להוציא את החיוך...

לוקח לי שנייה

להבין...שזאת

האישה המדהימה

שמבלה איתי כאן

שעה אחר שעה

(בדלת נעולה...קריצה)

 ומצחיקה אותי עד כלות...

עד שאין לי כבר אויר,

ועושה לי שיגועים,

בכל מיני דרכים...

והיא שרה לי שירים

ומספרת סיפורים,

והיא בכלל זו שהמציאה

את משחק המחבואים...

היא קרועה עלי, אני יודע...

אבל מה שהיא לא יודעת,

הוא שלמרות ש"אמא יש רק אחת"

אני ממש לא הייתי "אני" בלי הסבתא שלי!

מזל טוב סבתא

מיובלי הקטן.

 

 

 

 

 

צטט: אוהד וציפי 2008-09-08 10:23:25

מזל טוב סבתא!

לסבתא הגדולה מכולן,

 

היום יש לך יום הולדת, וזה יופי של תירוץ שרירותי, אם כי הכרחי, לפתוח את הלב ולהזכיר לך, ולו לרגע, כמה חשובה את בחיינו וכמה אנו אוהבים אותך. למרות שבענייני הלב מילים הן תמיד קטנות מלתאר רגשות ותחושות, הן עדיין יכולות לחלץ אותנו ממלכודת המובן מאליו, ממה שקל וניתן לשכוח, אך תמיד כדאי להזכיר.

 

כל פוסט יהיה קטן מלהכיל, אף לו במילים, את האהבה הגדולה וההערכה הרבה שאנו חשים כלפייך, את ההנאה שלנו מיכולתך המדהימה לתמוך, לעודד, לחוות איתנו מרחוק כל פרט בחיינו, להיות חלק בלתי נפרד מהוויתנו היומיומית, מבלי כל מאמץ  ולו קל מצידך, וללא כל צורך בתמורה או בהוקרה. להיות שם. בשבילנו.

 

אנחנו רוצים לאמור תודה. תודה על הכל, אך בעיקר, תודה על היותך הסבתא של יונתן שלנו, הסבתא המדהימה ביותר שאפשר לאחל לכל נכד. תודה על האהבה הבלתי מותנית וחסרת הגבולות שאת מעניקה לו, וגם לנו, בין אם מכאן ובין אם משם. המרחק הוא גדול, וזה קשה, כואב לפעמים, אנחנו יודעים. גם לנו. אך יחד עם זאת, את מצליחה באופן מופלא, כמעט בלתי יאמן, לתת ליונתן תחושה כה קסומה כאילו את כאן, איתנו, לידו, בכל יום מהשנה. הביקורים התכופים, המתנות, הטיפול המסור והממוקד, ההנאה הצרופה על פנייך מכל רגע ביחד, הכל חובר יחד לחוויה בלתי נשכחת עבורו אשר נצרבת ונשארת בזכרונו כה חזק עד שבכוחה להפוך שבועות וחודשים לשעות ספורות, כאילו לא עזבת מעולם. 

 

אולם יונתן הוא לא הנהנה היחיד. נדמה לנו כי לא נטעה אם נאמר כי כולם, משפחתך וחברייך, נהנים מיכולתך הנדירה לתת לכל אחד ואחת את התחושה כאילו הוא או היא מרכז עולמך, כובד ליבך, עיקר מחשבותייך.

 כיצד את עושה זאת, לא קל להסביר. אך אלו הקרובים אלייך אינם זקוקים לכל הסבר, הם מרגישים וחווים זאת בכל רגע בו את שם איתם ועבורם. 

 

איזה כיף שיש לנו אותך.

עוד מעט מתראים (לא לחשוב עוד על פרידה בבקשה...).

 

אוהבים עד מאוד ומאחלים המון מזל טוב,

ציפי, יונתן ואוהד. 

 

וכמובן:בעלי...

לאשתי היקרה !
בזבזתי המון זמן על נסיונות להתחבר לדה מרקר קפה. משום מה ללא הצלחה.
אני מעביר לך מייל , אבל הייתי רוצה שתפרסמי את זה כפוסט, כי זו היתה התכנית , שכולנו נפרסם בבת אחת פוסטים בדה מרקר.
אטי שלי !
רציתי שאת וכל העולם ידעו שהזוגיות ביננו אשר מתבססת על אהבה עזה וחברות מיוחדת וקרובה , היא משהו מיוחד מאוד ובלתי נתן לערעור.
ההדים שאת מקבלת מכולם ועכשיו גם מכל העולם ,נכונים ואמיתיים - את באמת משהו מיוחד וטוב.
טוב הלב , הרצון תמיד לעזור , כמויות האהבה שאת מעבירה לסביבה ובמיוחד לקרובים לך , היכולת לותר על עצמך למעננו , הרצון שתמיד לנו יהיה טוב ללא כל התחשבות בעצמך , הם ועוד תכונות רבות אחרות , עושים אותך מיוחדת , בלתי רגילה ונערצת ע"י כל הקרובים לך - ועכשיו ע"י כל העולם.
אבל כל זה את יודעת.
רציתי להגיד עוד משהו אישי ומתוך הלב : את נשמת חיי -  את חיי
שלך תמיד
בעלך

 

 

ואחרון חביב, מחתני האהוב:

המון מזל טוב והרבה אהבה מהבן החורג : )
תודה לכולכם
אוהבת אתכם יקירי...

 

 

דרג את התוכן: