הפירות נערמו לפניה בערמות צהובות, אדומות וורדרדות. היו שם תפוחי עץ "רויאל גלה" אדומים כלחיו של תינוק, אפרסקים ורדרדים וריחניים כוורד, ואגסים עסיסיים וזהובים כמו שמש. הכול היה שם – רק לא אשכוליות. אן נברה בערמות בקדחתנות, הזיזה פירות מצד אל צד, הרימה את הפירות שנפלו והתגלגלו מתחת למדפים, אך לשווא. אשכוליות – אין!
אשכוליות בסוף אוגוסט? פקח הירקן של הסופר עיניים שחורות, תוהות. אין דבר כזה! האשכוליות שהוצאנו מהקירור אזלו זה מכבר ביולי. מעולם לא שמעתי על אשכוליות בסוף אוגוסט! קחי אפרסקים –תראי כמה הם יפים!, ניסה לשכנע אותה, כשהוא מגיש לה אחד עגלגל שריחו משכר. או אולי – אבטיח? קיבלנו עכשיו נהדרים, מתוקים כמו דבש! וכבר הוא חותך לה פלח קטן של פרי אדום שופע עסיס – קחי, תטעמי! הכי טובים בסביבה! אך אן רק הנידה בראשה בעצב. לא, היא לא רוצה אפרסק. גם לא אבטיח. רק אשכוליות.
אולי אתה מוכן לגשת למחסן , בבקשה, ולראות אם נשאר משהו? אני מוכנה לחכות כמה שיידרש. בבקשה!....התחננה אליו, עד שעיניה הירוקות המיסו את לבו. האמריקאיות האלה...נהם לעצמו ציון מתחת לשפמפמו השחור. תמיד הייתה לו חולשה אליהן, עם השיער הבלונדיני הגולש הזה, העיניים הירוקות , החזה השופע תוצרת הוליווד....חכי כאן. אני אלך לבדוק.
אן נשענה על עגלת הסופר, והאכזבה היומית חלחלה לגופה. גם היום לא יהיו אשכוליות...עוד סימן שלעולם לא תראה אותו...נכון, זה טיפשי להיאחז בסימן המטופש ההוא של פגישתם האחרונה באותו סופר בדיוק, כאן בתל אביב. היא הושיטה אז את ידה אל האשכוליות היחידה שעמדה על המדף בסוף אוגוסט, ונתקלה ביד אחרת...שזופה...חסונה......ידו של גבר ישראלי בנוי לתלפיות. סליחה! פלטו שניהם, כל אחד בשפת האם שלו...אחר כך בקפה ממול שוחחו שעות. איזה קיץ נפלא היה זה! כמה חבל שנאלצה לחזור לארה"ב אחרי ביקור המולדת אצל סבתא שלה, ברחוב בן יהודה בתל אביב....
וכעת, היא שוב כאן. שוב באוגוסט החם וההביל. במוחה נתקעה המחשבה, שאם רק תמצא כאן אשכולית אחת.....הכול יחזור....הוא - עמי - יחזור....עם מבטו הכחול כשמיים, שהיה מתבונן בה שעות, בכל כך הרבה רגש...סיפור האהבה יחזור....אבל מי שחזר כעת היה רק הירקן שחום העור.
כבר מרחוק ידעה. אין. אין אשכוליות בסוף אוגוסט. הירקן התקרב. תודה, תודה על המאמץ! היא פלטה באכזבה, והחלה להזיז את עגלתה. אך לפני כן התעכבה בכל זאת ליד האפרסקים. בחיי שהוא צודק, הם ממש יפהפיים! היא הושיטה יד לעבר אחד ורדרד במיוחד, ונתקלה ב...ידו השזופה של גבר. היא הרימה את מבטה ופגשה בעיניים חומות, צוחקות. אני מוותר לך, אמר הגבר הזר מולה. בתנאי שתשתי אתי קפה ממול...
כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |