0

28 תגובות   יום שני, 8/9/08, 18:49


בשדות בית לחם הילכו אגדות
על אהבת איש ואישה

שמאז לא אהבו
ואחזו כמותם בני תמותה

באדרתה השזורה
פתיל נאמנות ותכלת אמונה

מאז הלכו הלבבות להודות
אודות הגדולה באהבות
עטורה טכסים מכוסים
בהינומה

לכאורה דמותה
הייתה תפילת צדקת
גמורה
צנומה
ומנחתה צנועה;בכי תמרורים
ונהי מהדהד
אלי הרים

 


על ימים שהיללו במחול ותנועה
סביב באר, נמלט ונערה
רועה

שבע שנים
עבד אהבתם ולא תם

שבע שנים
נוספות ממתינה
על יצועה מהסות נכספות
לשבועת ליבה
עלי באר

ושומעת צחוק אחותה

שעלו הלילות
וקיללו הקולות בצבעים
משחור ועד לבן
והטלאים פרצו עדרים
ויצא לדרכים, זכר יושב אוהלים
התמים
בואכה בית לחם

חיק חמים
כי באים בה הצירים
והמתים

כי בינו לבינה היו אוחזים
הימים זכרונות פסילים נסתרים
טמונים
במילים
חורשים
דיעות מזימות
התרפים הזורעים
עננים וסופות שאננים
להשמיץ שמה בפני אלוהים

וראה מחנה
לאה
והבנים

שב שם זכרונותיו בשנים

שהלכה אחריו
לאלוהיו

נוטשת שולחן תפילת
בית אביה
הצח והלבן

עוקבת אהבתו
עד מותה

בבן
האמין

בן-ימין בין משמאל,
פורת יוסף, יזדקן איתה

ומה עתה יספיד

ומה יעיד
דמעות מארובות  יבשות
הממתינות
מעוננות
במות אם האהבות

שאמר בהספדו
לאלוהיו שיניחה בין כנפיו
וישכח לה ילדותה
כי מה חטאה; לקחה בובות
ולא תרפים;זכרונות אהבות
של ילדות היודעות לא  ישובו עד כלות
באחרית הסוף ולא יוסיפו אות
לנוף ילדותן


לא היו אלה פסילים ולא תרפים
לכל היותר הסביר לאלוהים
מעשה ידיים מגולפים
המלטפים מעשי זכרונות ילדות

העוטפים באותות

 

מהסבריו הספדיו המשונים

לדמותה, לאמונתה מראשית

ראו
אלוהים
והכרובים
מה יפתה דמות אוהבים

דרג את התוכן: