כותרות TheMarker >
    ';

    מהלכת ברגלי בחופים של אולי

    שירים רשימות הרהורים תמונות אודיו



    חֶסֶד נוֹשֵׁם
    מְסֹךְ יְינְךָ
    אֶל מִלּותַי
    הוֹתֵר לִי שֵׁם

    כתבה אפרת אמיר

    כל הזכויות שמורות @לאפרת אמיר



    כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל

    168 תגובות   יום שלישי, 9/9/08, 00:50

    לעתים כשהכול סוגר עלי, עיר ואנשיה כפקעת לחה מתפתלת ,
    טובלת אני במלבושי במים חשוכים .


    .


    כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל

    לַחוּת הַקַיִץ
    עִירִי וּמוֹעֲדֶיהָ
    דָּבְקוּ לְמַחְשׂוֹף הַחוּלין
    שֶׁלִּי.

    מַדְמֵנַת שָׁאוֹן נוֹשֶׁמֶת
    נֶעֶרְמָה עַל צַוָּארִי.

    כְּשֶׁלֶט חוּצוֹת שֶׁל אֶתְמוֹל,
    דְּבֵקָה לַכְּתָלִים, שְׁקוּפָה
    מְגַשֶּׁשֶׁת אַחַר הָאוּרִים .

    נִבְלַעַת,
    טוֹבַעַת בְּחֶסֶד מָלוּחַ
    פַּעֲמוֹן עֳמָקִים
    מֵמִית וּמְחַיֶּה.

    כְּאָב(א),
    בְּאֱלוּל
    מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
    כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל.

     


     

    כל הזכויות שמורות@לאפרת אמיר


    הגעיל: בהלכה , הכשיר כלים על ידי הגעלה
    דרג את התוכן:

      תגובות (166)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/08 18:09:

      היגיע זמן גאולה

      צאי לחופשי מכבלי העבר

      תטבלי בכל רמח אבריך באושר ושימחה

      דודו (המאחל)

        22/9/08 11:34:


      מקסים.

       

      איזה יופי של שיר.

       

      *

        20/9/08 20:33:


      אפרת:)

      .

      נִבְלַעַת,
      טוֹבַעַת בְּחֶסֶד מָלוּחַ
      פַּעֲמוֹן עֳמָקִים
      מֵמִית וּמְחַיֶּה.

      .

      שיר טוב!*

      .

      תודה ושבוע טופ

      }{שטוטית

        16/9/08 16:44:

      היי אפרת

       

       

      שיר מצויין. נהדר

       

      דיבר אליי

       

      אבשלום

       

      נב: שם השיר קצת צורם לי. אבל מי אני

        16/9/08 12:55:


      כוחו של האור!!!

      ההארה הפנימית שלך עוצמתית

      שמחה שיש בכוחה להגעילך כל אימת שתחפצי.

      ולחשוף בפנינו את האור שקורן מימך.

      מדהימה את

      עופרה

       

        16/9/08 01:17:

      אין לי  מושג למה - 

      זה מצלצל כמו טיול בעיר, זכרונות ילדות מבית כנסת עם אבא והטלית בימים הנוראים.

      וחזרה למציאות המיוזעת. 

      טוב, יש לי מושג למה אבל אני מתכחש. 

        15/9/08 23:02:


      מקסים

       

        15/9/08 21:01:

      ממתינה להיטהרות

      שלאחר ההגעלה

      בתום הקיץ

      תחילת הסתיו

      לשלמות העץ העירום

      בטרם יגיע האביב

      וחזור חלילה

       

      את כל אלה

      חשתי

      אל מול

      מילותייך

      אפרת יקירה

        15/9/08 08:02:
      כשהכל דביר כדאי ללבוש חולצת טריקו לבנה ותו לא 

       

      חושנית בצניעותך

      צנועה בחושניותך.....התערטלות מופנמת........

      קיצר,דואליות נפלאה שנאספת לשלמות ......

       

       

        14/9/08 14:42:


      כתבת בצורה מופלאה את תחושתי :)))

       

      "כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל"

      תודה לך }{

        14/9/08 11:36:
      אני חש כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל, תודה :-)
        14/9/08 09:17:
      תהליך ההגעלה
      אשר
      מֵמִית וּמְחַיֶּה
      אנחנו מתים וקמים לתחיה
      כל הזמן, שוב ושוב חיוך
        13/9/08 23:54:


      אפרת,

       

      באמת מיוחד!

       

      סביון

        13/9/08 23:19:


      י פ ה פ ה

      *

        13/9/08 18:33:

      אפרת

      שיר מופלא

      אנחנו ככלי המזקק  את עצמנו בתהליך ההתבהרות העצמית.

       

        13/9/08 15:53:


      את, יקירתי, כלי שהוגעל?...

      את עשויה בדולח....

      מבריקה בעיני...

      משובח ביותר..

      אהבתי

      חיבוק ענק ובטח שכוכב

      מתובלת

        13/9/08 12:36:


      ובימים האלה,

      לקרוא את המילים מקוסמת המילים שכמותך

      לוקח גם אותי למחשבה המעמיקה

      נהדר אפרת

      :))

      תודה יקירתי

        13/9/08 01:41:

      רבים וטובים מחמיאים

      נפלאה את אפרת

       

        12/9/08 23:00:

      כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל.

      אנו באלול...חודש לפני התחלות חדשות.

      אולי שכבות של קליפות אכן תיפונה...

      חרדות יתנדפו..

      ותבוא שנה חדשה טובה מקודמתה.

      אהבתי את שירך .

      רפאלה*

        12/9/08 22:21:

      *
        12/9/08 20:10:

      המלחמה וההתלבטות וההתנגפות בין קדושה לחולין בולטים בכל מלה של השיר.

      מנסה להבדיל את עצמה מהמון, מהדביקות - ללא הצלחה.

      מנסה להיטהר, אך הדבר אינו עולה בידה. כדי להיטהר, צריך להתפשט מכל הבגדים ולהיוותר עירומה (בקונוטאציה הדתית: המקווה) - "טובלת אני במלבושי במים חשוכים". זה אנטי-היטהרות במפורש: במובהק.

      כלי שהוגעל הוא כלי שנגאל, שנשטף במים רותחים כדי להכשירו. אבל כאן, "ככלי שהוגעל", בולט המשמע השני, ההיגעלות. גם מעצמה.

      בסיכום: שיר שנכתב לרגל הימים הנוראים, עם תסכול לרגל האמונה הלא מספיק שלמה.

      עולה בעיניי עשרת מונים על כל השירים על ה'היטהרות' כביכול. כמה שהמשוררת 'טהורה', מהווה דוגמה! 'לכו בעקבותיה'!

      בתסכול שבו, חוסר-התוחלת, שיר זה הוא אחד השירים המעולים.

      יורם

        12/9/08 19:34:

      יש לך מתנת שמיים, מתנת האל *
        12/9/08 14:10:

      :

      ציטוט:


      את מטיבה להסביר בכתוב את אשר בפנים, בתוכך. התמונה משקפת את זה,

      הקרביים של הציפור,

      הבטן של האישה,

      השדיים,

      הדגים בצבעים שונים וגם המים וממעל השמיים.

      את מקסימה.

      P  A  F

        11/9/08 22:51:


      אפרת, את מתארת תחושת דביקות ומחנק

      וצורך גדול בהסרתם - הטהרות.

      הקול הפנימי קורא להסיר ולהיטהר מהתחושות הקשוץ והכבדות.

        11/9/08 19:40:

      בס"ד

       

       

       כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל.

      תיאור נפלא בעיתוי הנכון לימים אלה...

      אגב מי הים מטהרים טיהור מלא~!

      כתיבה עמוקה ומחלחלת...

      כוכב *

       

        11/9/08 19:01:

      הפלאת ב"טיהור"
        11/9/08 10:22:


      אוהבת את הסגנון שלך.הדימויים העשירים..

      נהדר!

        11/9/08 10:15:
      לא ממש מבינה שירה. כנראה שאין לי מספיק כלים. אבל אוהבת את מה שכתבת. תודה
        10/9/08 23:07:

      כמו לקראת חג.

      כתיבתך מרגשת *

        10/9/08 22:45:
      בשיר הזה שלך אני רואה אותך כמו  הלומת געגועים לבלתי מושג ,שקוקה כעיוורת לאור ולקירבת נפש בלי צמתים ובלי פניות ,ולהמון עדינות ולהרבה ליטוף וחסות .*
        10/9/08 21:41:
      OK
        10/9/08 19:55:


      יפהפה.

      תודה לך.

        10/9/08 16:32:


      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל

      מעולה, להפטר משכבות החרדה

      ככלי שהוגעל

       

      שאפוווווווו

       

      אהבתי

      *

        10/9/08 16:29:

      אפרת שלום לך גם בעני מאוד מיוחד ונהנתי וכיכבתי תודה רבה ושבוע טוב מאחל המשך כתיבה יפה ופוריה.

      תבורכי בבריאה חברה יקרה.*

        10/9/08 15:16:

      צטט: בני יעקבי 2008-09-09 01:22:16


      כרגיל, שיר חזק ומדויק.

      נשאלות בכל זאת כמה שאלות:

      מדוע את מחשיבה עצמך לא-כשרה, עד כדי צורך להיטהר? התרשמתי שאין טהורה ממך...

      מדוע את טובלת גם במלבושך וגם במים חשוכים? עד כדי כך את ביישנית?

      איפה את מוצאת מים כל כך טהורים? הרי הים כבר מזמן אינו נקי ומעיינות קשה למצוא בארצנו היבשה... 

      וכל הכבוד גם לציור: שם דווקא לא התביישת. הגברת העירומה כבר בחודש שלישי, ואפילו מצמיחה כמה ענפים. אכן פריון למופת!

       

      היום בשביל גלעד,

      זו בקשתה של לאלה .

      הבטחתי "ואתם יכולים להעתיק"

      ולשלוח לחבריכם .

      כל אחד שישלח 1 לגלעד.

                

       

          

       יונים הם חופש

       ושולח אותם לגלעד אחינו, 

       " חזק ואמץ " 

      כולם כבר רוצים אותך בבית .

       

        10/9/08 15:13:

      כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל.

      אותות הקיץ הקשה שעבר עלינו ניכרים היטב בשירך, בחירתך לסיים את השיר בטהור הגוף והנשמה מפגעי הקיץ ממעמקי המסורת היהודית מרנינה,  כובשת וקולעת לשיר המיוחד הזה.

      מקסים בקריאה שניה ושלישית.

      * חיים אברהם

        10/9/08 14:28:


      אחרי הקיץ, בא הסתיו

      מטהר, מנקה

      מביא עלינו רוח חדשה.

       

       

        10/9/08 13:34:

      מאת:

      ציטוט: nonone

      בחוץ חשכה גדולה אין אור ולא שקיפות

      המון לחות בוצית ומדמנה עוטפת

      את תחושת גועל גוף ונפש

      הכל סוגר עליך בעיר הזאת

               אך הנה

      תחושת אין מוצא מתמוססת ופגה

      בתוך מי הים

      שמליחותם, תנועתם המתמדת, מעגליותם

      כמוה כהגעלת אלול

      מטהרת נפש וגוף

        10/9/08 11:50:
      יפה.
        10/9/08 11:27:

      מאת:                           צטט

       פוסט שמאתגר את המחשבה...

       כל הקומפלקס שהעלית לשם.

      ודימוי הקליפות. מאוד מתחבר לי.

      ההשלה לעתים חושפת חרדות, ולעתים מסירה

       

        10/9/08 11:07:
      מילים יפות מאוד

      מעניין החיבור בין מילות ההקדמה לשיר לבין השיר עצמו לבין הציור. הרצון להסגר בחשכה, אולי במים כעובר ברחם. ובשיר, החום, המליחות, יש תחושה של מועקה יחד עם כניסה למקום טוב יותר.

      והציור שמח עם חיוך שליו. נעים לך שם במים :-) 

        10/9/08 10:40:

      *

       

      מעולה. 

      פשוט ככה. 

        10/9/08 08:59:

      צטט: איריתה@ 2008-09-10 08:59:06


      עוצמתי ביותר.

      כוכב,

      איריתה

       

       

        10/9/08 08:57:

      חשבתי בהתחלה בטעות "מלבושי מים חשוכים". ויהי מבדיל בין מים למים.
        10/9/08 08:45:


      אכן חודש של חשבון נפש

      וזמן להתחלות חדשות נקיות וטהורות

      כתיבה מדהימה

      תודה

        10/9/08 01:54:
      מעניין אם כך מרגישים הטובלים במקווה.
        10/9/08 01:19:


      נגמרו לי הסופרלטיבים

      נשארת עצורת נשימה

      מול המפלים האלה של הכישרון שזולגים ממך..

      מרשים ומרגש...

       

       

        10/9/08 00:56:

      היי אפרת,

      השירה שלך מיוחדת ומופלאה,

      בנפשך את טהורה,

      שנה טובה.

        9/9/08 23:45:


      אפרת ממש נפלא...

       

      שווה קריאה יותר מפעם אחת *

        9/9/08 23:02:


      טובלת במעמקים

      מנערת מעצמה את הדביקות

      במילים.

       

      יפה אפרת

        9/9/08 22:09:

      מקסים,

      מטהר.

      מוכר איכשהו מתוכי.

      כוכב ותודה,

      רומי

        9/9/08 22:03:

      בניסיון לרדת לעומקו, ראיתי אותך בעיר החמה, הלחה, טובלת בשעת ליל בים הגדול. ואז, נראה השיר כמעבר מין החוץ אל הפנים. בין אם כך או אולי אחרת, הוא מעורר מחשבה דרך הביטויים המיוחדים שלו/שלך.
        9/9/08 21:54:


      מלא דימויים ומאוד יפה.

      נדמה כאילו התקלקל המזגן בביתך.

        9/9/08 20:35:


      לעתים כשהכול סוגר עלי, עיר ואנשיה כפקעת לחה מתפתלת ,
      טובלת אני במלבושי במים חשוכים .

      אפרת יקרה

      אהבתי מאוד את ההקדמה לשיר.

      כוכב ממני*

        9/9/08 20:03:

      beautiful and very emotional

      arises sensual feelings

       

        9/9/08 19:34:

      אוי....

      זה יפה

        9/9/08 19:12:


      כמו תמיד מדהימה בחדשנות במטפורות בתמונתיות ובניגודים בין קודש לחול בין טמא לטהור,

      האם את במקור דתיה? האם בחייך יש ניגודים,

      הניגודים בשיר הם משלימים - אחד תורם ומשלים את השני,

      נפעמת ,

      רימונה

        9/9/08 19:09:


      * באתי וקראתי פעם שנייה

      באתי שוב כי הזמנת אותי

      וקראתי כבר וכבר אז הרגשתי שזהו שיר מיוחד

      ולא הגבתי....

      ולמה לא הגבתי?

      איך אפשר להגיב במילים של תגובה בנאלית לשיר כה מיוחד שכל מילה בו מדוייקת כל כך נבחרה בקפידה אין קץ..

      ומשחק המילים הזה כלי שהוגעל..... ( מצחיק קצת שאת מסבירה מה זה, אנא הגענו , קוראי העברית אם צריך להסביר לקוראים דברים כל כך אלמנטרים , לא פלא שפחות ופחות קוראים מסוגלים להבין את עולם האסוציאציות של עגנון...)

       

      אבל יכולת לבחור במילה אחרת

      במקום להגיד כלי שהוגעל, יכולת להשתמש במילים אחרות, טיהור, זיכוך, רחצה, ובחרת במילה הזו דווקא ומן הסתם בגלל משחק המילים

      ומדוע משחק המילים הזה? כדי לרמוז שתהליך ההטהרות עובר דרך מקומות שיש בהם הרבה זוהמה? או שהתהליך קשה

      קילוף קליפות אמרת ועוד רמיזות....

      יש בזה משהו, לפעמים לא פשוט, אפילו מגעיל לגעת בגרעין הפנימי של ההוויה

      ולפעמים יש מצב שהקדושה גם היא באה מתוך החטא....

        9/9/08 18:51:

      תארת בצורה יוצאת דופן את עצמך במי הגלים.

      נגעלת הזדככת וטוהרת כבמקוה טהרה. נפלא!

      חיבוק אוהב*

        9/9/08 18:48:


      חזק: "ככלי שהוגעל".

       

      אהבתי מאוד!

      רגוע

        9/9/08 18:42:


      לחטא את הנפש בעת ימי סליחות.

      והכאב עודנו שם,מפעם קינתו.

       

       

       

      יפהפה.

        9/9/08 18:41:

      לקחת אותי במילותיך לזיכרון של

      סרט ישראלי

      שראיתי  לפני מס' חודשים

      שהותיר בי את רישומיו

      למרות שלא התחברתי למוטיב

      כך גם את במילותיך משתמשת 

      במוטיב שאיני מוצאת את עצמי בו

      אך יש שם במילותיך

      משהו שמותיר בי את רישומיו

      משהו מאוד חזק ועוצמתי

      תודה על המסע יקירה

        9/9/08 18:32:

      *
        9/9/08 18:03:


      שיר עמוק, מרגש ויפה.

      אקרא אותו שוב.

      תודה לך.

      *

        9/9/08 17:38:

              *

      לשירה מיוחדת

      לרחמים וסליחות

      תודה וברכה

       לחודש אלול

       

      דורית

       

        9/9/08 17:00:
      מדהימה אותי כל פעם מחדש *
        9/9/08 16:49:

      צטט: המספרית 2008-09-09 16:22:39

      אפרתוש!!!

      היטבת לבטא את התחושה שכל אחד עובר ברגעים מסוימים. כולנו מתים להיטהר מכל השיט של היומיום והחיים...

      * נקי וצח לשירותך...

      אלומה

       

      בדרך כלל איני מגיבה בגוף הפוסט אלא בפרטי

      כי כך האיש יוכל לקבל מענה על  דבריו

      כך עשיתי גם הפעם

      אך הקורא המעיין

      בוודאי יבחין

      שאין מדובר בשיט היום יום  של החיים

      אלא בדברים עמוקים יותר

      שלך אפרת

        9/9/08 16:22:

      אפרתוש!!!

      איזה כיף היה לראות אותך במסיבה של הקפה!!!

      וכעת, לאחר הסמול טוק, ניגש לעניין...

      היטבת לבטא את התחושה שכל אחד עובר ברגעים מסוימים. כולנו מתים להיטהר מכל השיט של היומיום והחיים...

      * נקי וצח לשירותך...

      אלומה

        9/9/08 16:07:


      כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל

       

      יש  בזה משהו....כשהם אחד בתוך השני נוצר שם מןמשהו לא ברור אבל עצוב..

        9/9/08 16:00:

       הפעם גם אני התחברתי....

       אולי כי נולדתי ב- א' אלול. (באמת).

       חושב שהשורה האחרונה (שורת ההסבר על ההגעלה)

       מיותרת לחלוטין היא,   המשורר, אין צורך לו להתחנחן להבנת קוראיו,

       אין הוא יורד אל הלא מבינים - מילותייו, בגובה עינייו הן מכוונות.

        9/9/08 15:48:
      את מפליאה ומקסימה אותנו בשיריך הנהדרים.
        9/9/08 15:25:


      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל.

      ניקיון החרדות עד כדי טיהור מעצים מאוד
      אם כי אלו הקליפות עצמן
       מה בדבר השורש שלהן?
      האם גם הם יקחו חלק בתהליך ההגעלה או שמה
      יחכו לאלול הבא ?
      אהבתי
      איטהל

        9/9/08 15:01:
      כוכב אהבתי מאודדדדדדדדדדדדדד
        9/9/08 14:59:
      שבתי להאיר*
        9/9/08 14:53:


      ..ובמקווה המילים טוהרת

       

      יפה לך לקראת החגים

      :)

      ק

       

        9/9/08 14:35:

      היי אפרת

      בביקורי הקודם לא היו כוכבים בכלי לכן

      אני שבה . לו ניתן היה הייתי מביאה לך זר

      כוכבים, אך אין זה אפשרי, אז קבלי את

      האחד, כתוספת לזר המפאר אותך כבר.

      לאה HALINKA

       

        9/9/08 14:27:
      אפרת יקרה,

      קוראת אותך

      וצמאה לעוד...

      את מעולה!!

       

       

      כיכבתי.

        9/9/08 14:26:

      מדהים.

      את כותבת ישר לנשמה וללב.

      חיבוק (:

        9/9/08 14:21:

      כוכב ממני. יעל
        9/9/08 14:13:




      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל--  הגעלה לאחר נקיון ראשוני

       גם הישן הוא חדש,

      כתיבתך עמוקה מילים כתובות בעוצמה ורגש  כוכב *

        9/9/08 14:09:


      אפרת -

      עושר בדימויים -

      יפה

        9/9/08 13:55:

      צטט: אפרת jeki 2008-09-09 13:18:56

       

      אפרת אהובה, כפי שכתבתי לך בפרטי, תהליך "הגעלה" הוא מושג דתי לחלוטין. טהרה הוא מושג הרבה יותר רחב ופתוח, מאפשר לכל אדם חיבור למהות הדבר...

      נשיקה

       

        9/9/08 13:26:
      מבינה ומזדהה. גם לי בא ללכת לים עכשיו להטהר בחודש המיוחד הזה.
        9/9/08 13:25:


      "כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל ."  =  ככלי שטוהר...

      וגופנו הוא הרי כלי קיבול לנשמה...

      שבחודש זה תטוהר בדממה...

        9/9/08 13:18:


      יפה שלי

      לא משנה איך מכנה ההלכה את הדרך המקסים שאני עושה

      טובלת  לי  בלילות  במלבושי

      במי הים  החמים

      החובקים

      המנתקים

      המרפאים

      המנענעים ויכולת להמשיך ולהמשיך

      אגב אני אישה חילונית בדעותי..

      שלך אפרת

      לא יכולתי להתאפק וניסיתי להגיב

      כי הכל בא מאהבה

      מחרדה

      מבדידות של עיר מנוכרת ועוד ועוד

      מה קורה לי

      נחשפת כ.. מקליפותי..

      שלך אפרת

        9/9/08 13:08:
      אפרת אהובה, קראתי לפחות 3 פעמים את השיר וקשה לי להתחבר לתהליך "געלה" מצטערת יקירה.נשיקה
        9/9/08 12:48:

      נ ה ד ר !... את כותבת נפלא.. !

      נִבְלַעַת,
      טוֹבַעַת בְּחֶסֶד מָלוּחַ
      פַּעֲמוֹן עֳמָקִים
      מֵמִית וּמְחַיֶּה.

      כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל.

      ידוע שחודש אב, הוא חודש שמרכז סביבו את הסליחות. חודש שהוא חשבון נפש בין אדם לעצמו ובין אדם לחברו. נבלעת בים הדמעות המלוח טובעת בפעמון מעמקי הנפש הדן אדם לכף זכות או חובה. קליפות חרדותייך הן כקליפות הטומאה הנחשפת המטהרת עצמה בין תפילה למירוק חטאים ואמירת הסליחה. גם הדימוי יפה בעיניי קליפות חרדותיי, הקליפות הסוגרות על החרדה, הפחד ככלי ואקום שהמחשבות מגיחות ממנו ומטהרות את הנפש ככלי שהוכשר לטהר את הגוף ולשמור על הנפש. תודה .אשובנשיקה

        9/9/08 12:26:

      צטט: רביד רוח 2008-09-09 12:23:49

       

       

      אני קוראת את התגובות

      ומתרגשת בשבילך

       

       

       

      :-) נכון שהיא נהדרת?
        9/9/08 12:23:

       

       

      אני קוראת את התגובות

      ומתרגשת בשבילך

       

        9/9/08 12:23:

      אפרת היקרה.! ראיתי את ההתחדשות והטהרה הן במים הזכים,בביצי הציפור בלבלוב העלים ,הירח,ההריון ובאשה. נהנתי מאוד מתאים לראש השנה
        9/9/08 12:22:

      כוכב לשיר מדהים, מתאים במיוחד לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.

      הדימוי להגעלת כלים, והסירו הבגדים הצואים מעלי, הם תוצאה של חשבון נפש

      לעצור לרגע ולחשוב כמאמר הפסוק נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' אלוקינו.

      בשורות טובות שפע אור ואהבה.

        9/9/08 12:19:


      אני חצוי לגבי השיר שלך

      חושב שיש בו ביטויים נפלאים כמו "מחשוף החולין שלי"

      ובצדם, שימוש במילים חזקות מדי "מדמנה"

      וחיפוש מיותר אחר השפה הנמלצת ביותר שבנמצא.

      ובלי לפגוע בכל זה, את מוכשרת, וכותבת נפלא.

       

      גיל

        9/9/08 12:04:

      יש משהו בתקופה הזו שגורם לנו לתחושה כזו לסוג של טיהור..:-) אשוב מאוחר יותר..

        9/9/08 12:03:

      עולם דימויים עשיר ומתאים

       

        9/9/08 11:54:

      נהדר אפרת ..... תודה
        9/9/08 11:53:

      אפרת, מיוחדת אחת


      "מַדְמֵנַת שָׁאוֹן נוֹשֶׁמֶת
      נֶעֶרְמָה עַל צַוָּארי"

      תאור מדהים - עד כמה

      החיים סביבנו יכולים

      להיות מעיקים (כל אחד

      וסיבותיו עמו).

        9/9/08 11:32:

      היטהרות.

      יפה.

      ומכוכב.

       

      טבילה...

      אין כטבילה לטהר את הנשמה

      ואת הגוף...

      מכול העשנים שבחוץ...הדביקים...

      טבילה...

      ואני זוכרת איך כתבת לי כתגובה לפוסט: לאס וגאס על החוף

      שהיית בלילה...לבד..לבד...בים....וטבלת עם הבגדים

      ראיתי את זה והתרגשתי...כאילו אני טבלתי.

      טבילה- הרגשה נפלאה!


      אפרת יקרה,

      היום ,  אחרי שפגשתיך- כבר לא וירטואלית:))::

      מקסימה את כמו מילותייך...

      קוסמת של מילים ודימויים נפלאים..

      נשיקות וכוכב לך באהבהנשיקה

      ציונה

        9/9/08 10:26:

      הי אפרת, דימויים, רגשות עטופים, אהבתי, כדאי לך לבדוק על אמנית בשם זואי לאונרד שתופרת פירות יבשים, מתקנת הפצע
        9/9/08 10:21:

      נהניתי

      שיר בעל פיתולי מילים

      מדהימה

      אקרוביטיקה של משפטים מקסימים
      ----

       

      בדמיוני אני רואה אותך בירושלים

      הולכת בעיר האובדת

      בלהט החום של אב אלול

      בין חורבן הבית להשכמת הסליחות

       

      אובדת ובודדה מה בעיר הקודש

      אבל ככלי שהוגעל וטוהר

       

      אלי

        9/9/08 10:21:


      פשוט יפהפה

       

      תודה

       

      שי


      כוכב
        9/9/08 10:15:

      לא צריך הסברים

      ופרשנותי מיותרת

      פשוט חדר לתוכי.

        9/9/08 10:06:

      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל

      טהורה..טהורה..

       

        9/9/08 10:02:

      "
      לעתים כשהכול סוגר עלי, עיר ואנשיה כפקעת לחה מתפתלת"

      מרגש... *

        9/9/08 09:51:

      "כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל."

      אין עלייך!!!!!

      *

        9/9/08 09:25:


      אפרת ,

       

      פשוט נפלא !

       

      זה קורה לך בגלל ההליכות בצהריים ?

       

      ממליצה מוקדם בבוקר.

        9/9/08 09:23:
      !
        9/9/08 09:20:

      כהרגלך, הצלחת להעביר את התחושות באופן הכי מקורי שניתן.
        9/9/08 09:09:
      מַדְמֵנַת שָׁאוֹן נוֹשֶׁמֶת נֶעֶרְמָה עַל צַוָּארִי. כותבת מדהים את!
        9/9/08 09:01:

      הנאה צרופה כבר אמרתי?

      שוש

        9/9/08 08:48:

      התנקות של יום חולין,

      טוהר, כמו נשל הנחש...

      מאפשרת התחלה חדשה.

      רק לא אוהבת את הגעלת הכלים,

      מעדיפה את הים.

      את כותבת חזק. ברור. הרבה כוח במילים שלך.

      מיוחדת את.

        9/9/08 08:41:
      חסד
        9/9/08 08:32:


      יפיפה..

      מתי הספר?

        9/9/08 08:31:


      אוהב מאוד את מילותייך ואת העוצמה החבויה והגלויה. מפריע לי דבר אחד, הכותרת לשיר. שיר חזק אינו זקוק (לטעמי) לכותרת, כינוי וכו'. הוא עומד בפני עצמו. . . .

      אשמח לקרוא עוד.

        9/9/08 08:25:

      נשארתי ללא נשימה.

      מרגיש שנתת יד להכנס פנימה, ושם נשארתי.

      מחבק אותך, לזרימה שתגיע

      בפנים עם בוא הסליחות

      ובחוץ עם בוא הגשמים.

      את נפלאה.

      עוזי.

       

        9/9/08 08:21:


      ריקי היקרה שמעלי הוציאה לי את המלים מהפה ורשמה אותם.....

        9/9/08 08:20:


      טובלת אני במלבושי במים חשוכים .

      נִבְלַעַת,
      טוֹבַעַת בְּחֶסֶד מָלוּחַ

      לאפרת

      את כותבת מקסים כרגיל עצמה רבה למילותייך ולמשמעותן

      והציור יפהפה - הכל נהדר !

      וכעת שהזדככת מכל המועקות במי דמעותיך המטהרות

      הגיע העת שתעדי שמחה ככלה .

      שלמה- הנהנה מאד מפרי עטתך הנובע

        9/9/08 08:19:
      נהדר* דימויים מקסימים יש לך.
        9/9/08 08:18:

      השתמשת בדימויים מעולים בשיר. אהבתי. יש לי הצעה קטנה שאולי שווה לחשוב עליה.

      אולי בסוף השיר כפאנץ' להשתמש בגוף ראשון עם הפועל ג.ע.ל

      כלומר, להוסיף שורה בשימוש הכלי ואחריה ה'אני' שלי.

      כך או כך

      נהנתי.

        9/9/08 08:10:


      מאחלת לך להטהר מכל החולין המדכא

      ולצאת ליום מלא באור ואהבה

      רעננה ואפופה באנרגיה טובה!

        9/9/08 08:10:

      אהבתי מאוד וגם בתחושות הייתי שותפה...

      תודה...

        9/9/08 08:07:


      מעניין ,כישרון אדיר

       

        9/9/08 08:07:

      יפה........ומעורר מחשבות
        9/9/08 08:04:

      טהורה

       

       

       נשיקהרגוע

        9/9/08 08:03:

      מדהים....

      * אהבתי

      תודה על ההזמנה!

        9/9/08 08:00:


      "בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל. "

      הזדהתי כל כך...

        9/9/08 07:54:


      אפרת יקרה,

      שירך יפה ועז ביטוי ובהיותו קצר- עשיר בדימויים (אולי עשיר מדי...)

      יום נפלא !

        9/9/08 07:46:

      נִבְלַעַת,
      טוֹבַעַת בְּחֶסֶד מָלוּחַ
      פַּעֲמוֹן עֳמָקִים
      מֵמִית וּמְחַיֶּה.

      אפשר לחוש את השיר שלך

      מקסים.

       

      *

       

      y

       

        9/9/08 07:30:

      יתכן שמחשופייך חולין, אבל כל היתר יום של חג ומועד......

      (אל תחמירי עם עיניין ההגעלה)....

        9/9/08 07:23:


       
      פַּעֲמוֹן עֳמָקִים
      מֵמִית וּמְחַיֶּה.

      אוהבת את צלילי הפעמון - הוא רצון מבורך בין כל רצונות האדם 

      פעמון פנימי כזה שקורא לאדם להקרין החוצה מתוכו את אורו .

      בוקר אור לך והעגלה מהנה לכולנו - להנות גם מהדרך חיוך


      אהבתי את משחק המילים

       

        9/9/08 07:03:

      כְּאָב(א),
      בְּאֱלוּל
      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי,
      כִּכְלִי שֶׁהֻגְעַל

      מתאים לאלול, חודש של חשבון נפש . התחברתי והרגשתי. תודה . אשוב עם *

        9/9/08 07:03:


      עשה לי עצוב ומלנכולי..

      שתמצאי את האורים

      אסתרחיוך

        9/9/08 07:01:

      להגיח חדשה אל היקום.

      יפה כתבת.

        9/9/08 06:59:


      איך תחושת המלוכלך

      ומגע הטוב והטהור מתלהקים להם

      עם המילים לשיר מעורר מחשבה.

      אהבתי. *

        9/9/08 06:42:

      צטט: אסתי. 2008-09-09 03:48:16


      קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי?

      קראתי ממך דימויים מקוריים ומוצלחים מזה.

      לא התחברתי. 

       

      אמתין לבא. :))

       

       

      אני מסכים איתה הפעם.

      אם מותר הערה משלי - תסמכי על קוראייך ועל הבנתם. לא צריך להסביר להם מה זה להגעיל וגם לכתוב את ה(א), כתוספת למילה "אב".

      יום טוב.

       

        9/9/08 06:41:


      אפרת יקרה

      הארת לי את הבוקר בשירך הקסום,

      אוהבת לקרא אותך,

      כוכב מנצנץ לך יקירה יום טוב

      שרה

        9/9/08 06:36:
      שיר חזק וכתיבה יפה *
        9/9/08 06:32:

      שיר חזק

      כל כך מתאים לחודש אלול...

      סוף הקיץ

      והתחלות חדשות

      *

        9/9/08 06:27:


      כתיבה נהדרת

      כוכב על הבוקר!

        9/9/08 04:17:
      מעורר לחיים!!!
        9/9/08 03:53:


      איזה יופי של מטאפורה

      שימוש במילה הגעלת כלים כאמצעי "טיהור וניקוי" של חטאים במיוחד בחודש אלול...

      מקסים *

      קובי

        9/9/08 03:48:


      קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי?

      קראתי ממך דימויים מקוריים ומוצלחים מזה.

      לא התחברתי. 

       

      אמתין לבא. :))

       

       

        9/9/08 03:29:

      ענקית!!

      תגידי, אפשר גם אחרת?

      שיר דיי קשה...אהבתי

      ימי אלול טובים להגעלה נפשית כמטפורה. כוכב
        9/9/08 01:58:

      לעתים כשהכול סוגר עלי, עיר ואנשיה כפקעת לחה מתפתלת ,
      כל כך מציאותי !

      כתיבה נהדרת

      על העיר החונקת

      פשוט יפהפה

      *

      שלך בידידות רבה

      ארי

      שיר מתאים לחודש הרחמים שהחל...

      דודי

        9/9/08 01:31:

      קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי

       

      צירוף מילים מעניין ששוה פוסט או שיר לבדו. קליפה מגינה על משהו. על מה החרדות מגינים? למה לקלף שכבת הגנה? מה יש מאחורי הקליפות? על מה מגנים?

      מעניין

      *

      אורי

        9/9/08 01:27:
      יפה......
        9/9/08 01:25:

      שיר מעולה!!!

      וכוכב זוהר לכבודו!

      שלך שרה.

        9/9/08 01:22:


      כרגיל, שיר חזק ומדויק.

      נשאלות בכל זאת כמה שאלות:

      מדוע את מחשיבה עצמך לא-כשרה, עד כדי צורך להיטהר? התרשמתי שאין טהורה ממך...

      מדוע את טובלת גם במלבושך וגם במים חשוכים? עד כדי כך את ביישנית?

      איפה את מוצאת מים כל כך טהורים? הרי הים כבר מזמן אינו נקי ומעיינות קשה למצוא בארצנו היבשה... 

      וכל הכבוד גם לציור: שם דווקא לא התביישת. הגברת העירומה כבר בחודש שלישי, ואפילו מצמיחה כמה ענפים. אכן פריון למופת!

        9/9/08 01:20:
      * יפה אהבתי המשך שבוע נפלא
        9/9/08 01:19:

      ציטוט:נִבְלַעַת,
      טוֹבַעַת בְּחֶסֶד מָלוּחַ
      פַּעֲמוֹן עֳמָקִים
      מֵמִית וּמְחַיֶּה.

      אפרת, יפה השיר שלך, יפה וכואב

      וכמו כל הדברים היפים, ממית ומחיה.

      שיהיה לך המשך לילה נהדר

      לאה HALINKA 

        9/9/08 01:18:

      אוי יפה..  הגוף ככלי שהוגעל.. או שמא הנשמה..

       יפה יפה!

        9/9/08 01:14:
      נהדרת את אפרת. *
        9/9/08 01:11:

      מְטַהֵר קְלִפּוֹת חֶרְדוֹתַיי

       

      מקסים !!!!

      הסירי את החרדות כי טהורה את בפנים חיוך

        9/9/08 01:08:


      ולאחר שהוגעל, הופך הכלי למשרת נאמן בקודש...

      והעיר הדחוסה, המעשנת, הלחה? ממשיכה להיות אהובה...

      שמיוחד אחרי שהוגעלה...

       


      אפרת יקרה,

      קוראת אותך

      וצמאה לעוד...

      את מעולה!!

       

       

      שאפו*

        9/9/08 01:05:


      "דָּבְקוּ לְמַחְשׂוֹף הַחוּלין
      שֶׁלִּי".

      איזה יופי. איזו מטפורה מדהימה..ומופלאה.

      זה הכי תפס אותי...המקוריות הזו שלך והייחודיות.

      מקסים..

       

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      אפרת Jeki
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין