כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    בועות

    50 תגובות   יום שלישי, 9/9/08, 05:56

    הזכויות לצילום שמורות (איך לא) ל gettyimages 

    ואז היא שואלת, ראית את הבועות?... ואני עונה, איזה בועות?... והיא אומרת, הבועות שהילדים מעיפים ליד האגם. אני מסתכל לכיוון האצבע שלה. רואה חבורה של ילדים ואבות על הדשא, אבל לא רואה בועות. 

    הנה עכשיו תסתכל, היא אומרת בהתרגשות,  ואני מסתכל, מתאמץ ועדיין לא רואה כלום. ממתין שניה ועוד שניה, אולי בינתיים משהו קרה, אולי פתאום אראה.  ואז אני שואל, את מתכוונת לבועות סבון? כאלו שמעיפים עם כלי מיוחד?...  והיא מתפרצת בצחוק ואומרת, זה יכול היה להיות נחמד, אבל לא לזה אני מתכוונת.  

    שים לב, עכשיו, הנה זה עולה, אתה רואה? רואה את הילד עם האדום? זה שמדבר עם אביו? רואה את  הבועה הגדולה היוצאת מפיו? רואה את האבא מכניס את ראשו לתוכה, קולו לא נשמע?  הסתכל...הילד מחייך... והנה האבא יוצא...והבועה, קלה מן האויר, מתגלגלת למעלה לשמיים...אתה רואה ? הנה עוד אחת...ועוד אחת... 

    ולאט, לאט, אני מצליח להבחין. מתרגל בהדרגה להתמקד, לתפוס את הרגע בו אחד הילדים מתחיל לדבר. לראות את הבועה הגדלה במהירות, מבהיקה לשניה באור השמש, בולעת לתוכה את האב....הי הצלחתי, אני אומר לה, הצלחתי לראות את הבועה של הילד עם הג'ינס...  

    והיא צוחקת ואומרת, אמרתי לך ?כל מה שצריך זה רק להסתכל.  ועכשיו כשאתה רואה אני יכולה להגיד, אני מוכנה לומר שכשאתה מחבק, או אפילו סתם לידי יושב, אני רואה את הבועה, מרצדת ושקופה.  בועה ענקית, עצומה, היוצאת ממך אלי וממני אליך. עוטפת אותנו, להרף עין קצר, בציפיה דרוכה לגל של שקט ושלווה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (49)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/08 07:04:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-11 10:59:37

      צטט: יואל עיני 2008-09-11 10:07:45

      מחפש מאייר/ת. מכירה מישהו? אולי כאן מהקפה?

       לא בטוחה שזה מתאים בול אבל תדגום אותה (בכל מקרה תדגום כי הפוסטים שלה פשוט יופי טופי):

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=598281 

      ארטישוקה תודה על ההמלצה המדוייקת. יש לה כמה איורים מקסימים. כמו הגברת שמחכה בקפה ועוד. נראה לי.

      אומרים סוף שבוע טוב מגיע.

       

        12/9/08 07:00:

      צטט: ידידונט 2008-09-11 10:26:40

      יואל

      אני מקווה שאתה מרשה לי לפעמים

      פשוט לקרוא לתהות ולהינות

      לא תמיד יש מה לומר

      זהו!חיוך

      יפה מקסים נהדר

      יפה מקסים מדהים

      וכל פעם חוזר חלילהלשון בחוץ
      זה נכון! אין מילים !אמרתי..?רגוע

      ללא מילים. את מוזמנת להמשיך ולפזר בועות עם חיוכים, משקפיים וחריצות לשון

      יהיה סוף שבוע טוב, אומרים. 

      צטט: יואל עיני 2008-09-11 10:07:45

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-10 09:38:13

       

       אוי הם נהדרים לסיפורים מאוירים! לך על זה. אתה יכול גם להכניס את המונולוג של מכונת הכתיבה אבל בשביל שזה ייועד לילדים צריך לעשות למונולוג הזה כמה שינויים... :-) 

      מחפש מאייר/ת. מכירה מישהו? אולי כאן מהקפה?

       

       

       לא בטוחה שזה מתאים בול אבל תדגום אותה (בכל מקרה תדגום כי הפוסטים שלה פשוט יופי טופי):

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=598281 

       

       

        11/9/08 10:26:

      יואל

      אני מקווה שאתה מרשה לי לפעמים

      פשוט לקרוא לתהות ולהינות

      לא תמיד יש מה לומר

      זהו!חיוך

      יפה מקסים נהדר

      יפה מקסים מדהים

      וכל פעם חוזר חלילהלשון בחוץ
      זה נכון! אין מילים !אמרתי..?רגוע

        11/9/08 10:08:

      צטט: wonders 2008-09-11 10:00:33

      אפשר להסתכל בלי דעות קדומות, לשמור על ראש פתוח, כמו בפעם הראשונה. גם בחיים אפשר קצת לפזול וקצת לבהות ולראות פתאום דברים ישנים מחדש. ואחרי שמתרגלים אפשר שוב לנסות והפעם עם עין אחת עצומה, הראש מוטה אחורה ורגל שמאל מקופלת 90%. אני חושבת שקוראים לזה יצירה..... :-)

      קוראים לזה Wonders

       

        11/9/08 10:07:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-10 09:38:13

       

       אוי הם נהדרים לסיפורים מאוירים! לך על זה. אתה יכול גם להכניס את המונולוג של מכונת הכתיבה אבל בשביל שזה ייועד לילדים צריך לעשות למונולוג הזה כמה שינויים... :-) 

      מחפש מאייר/ת. מכירה מישהו? אולי כאן מהקפה?

       

        11/9/08 10:00:

      צטט: יואל עיני 2008-09-10 09:10:02

      צטט: wonders 2008-09-09 23:06:26

      היה פעם ספר עם קישקושים כאלה שאם  הסתכלת טוב בסוג מסויים של מיקוד אז פתאום נגלתה לך תמונה תלת מימדית

      לקח לי מלא זמן לראות את זה והחברים שלי היו צוחקים עלי! צריך קצת לפזול ולבהות עד שמזהים את התמונה התלת מימדית. בתמונה השניה זה יותר קל וככל שלומדים להסתכל זה נהיה טבעי לזהות מי מאושר, מי עצוב, מי זולל את החיים ומי מתלונן שאין מהם מספיק

       

      אפשר להסתכל בלי דעות קדומות,

      לשמור על ראש פתוח, כמו בפעם הראשונה.

      גם בחיים אפשר קצת לפזול וקצת לבהות ולראות פתאום דברים ישנים מחדש.

      ואחרי שמתרגלים אפשר שוב לנסות והפעם עם עין אחת עצומה, הראש מוטה אחורה ורגל שמאל מקופלת 90%.

       

      אני חושבת שקוראים לזה יצירה..... :-)

      צטט: יואל עיני 2008-09-09 18:35:23

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-09 18:28:19

      כמה יפה :-) קצת השאיר בי הרגשה של אגדת ילדים קסומה.

      וגם הזכיר לי את הדיון שלנו ב"הוא אומר והיא עונה". אבל הפעם בצורה שאפשר לקבל, יש מספיק כוח :-)

      ארטישוקה, אני לומד ומפנים...אני חושב שזה והאיש הקטן יהפכו בקרוב לסיפורי ילדים מאויירים. רעיון מצויין!

       

       

       אוי הם נהדרים לסיפורים מאוירים!

      לך על זה.

      אתה יכול גם להכניס את המונולוג של מכונת הכתיבה אבל בשביל שזה ייועד לילדים צריך לעשות למונולוג הזה כמה שינויים... :-) 

       

        10/9/08 09:18:

      צטט: עמירם 54 2008-09-10 07:00:30

      קטע סיפור שכולו רוך ואהבה

      ברכות

      אתה איש מיוחד. לחלק גדול מן הגברים שאני מכיר אין מילים כמו "רוך ואהבה" בלכסיקון

       

        10/9/08 09:10:

      צטט: wonders 2008-09-09 23:06:26

      היה פעם ספר עם קישקושים כאלה שאם  הסתכלת טוב בסוג מסויים של מיקוד אז פתאום נגלתה לך תמונה תלת מימדית

      לקח לי מלא זמן לראות את זה והחברים שלי היו צוחקים עלי! צריך קצת לפזול ולבהות עד שמזהים את התמונה התלת מימדית. בתמונה השניה זה יותר קל וככל שלומדים להסתכל זה נהיה טבעי לזהות מי מאושר, מי עצוב, מי זולל את החיים ומי מתלונן שאין מהם מספיק

       

        10/9/08 09:06:

      צטט: forrest gump 2008-09-09 20:38:37


      לראות רחוק לראות קרוב , מכירה (-:

      אם משכילים לנפץ את "חומת ברלין" של הציניות רואים. יש עולם שלם רחוק מעין צרה. קרוב לעין אוהבת.

       

      את צודקת מאוד מאוד. הציניות מקררת. היא באה מצינה לעגנית, קטנת אמונה, עוקצנית ולעיתים מבטאת חשדנות ובוז. האהבה לעומתה מחממת, מעוררת משיכה, רצון לקירבה, הערכה וכבוד. האחת שלילית והשניה חיובית. הן קוטביות זו לזו.

      וצריך משקפי בי-פוקל כמו שאת מכירה כדי להבחין בשתיהן....

       

        10/9/08 09:00:

      צטט: שמשיה 2008-09-09 19:26:59

      איך בא לי להפריח בועות ולהעטף בתוך אחת כזו מחבקת.

      " שמסי, בשבילך? בלון פורח אעלה לשמים ואשמור שלא יקרב מדי אל השמש"

       שלך

      איקרוס

       

        10/9/08 07:00:

      קטע סיפור שכולו רוך ואהבה

      ברכות

        10/9/08 01:08:

      צטט: אפי גבזו 2008-09-09 23:26:44

       

      אז אתה אומר שכל הקרדיט שייך ל"הן" לנו ? לנשים ? כי אם כן, לא פלא שהן מלמדות אותך כל כך הרבה דברים נהדרים צוחקאתה יודע אומרים על אישה שהיא "עזר כנגדו (של הגבר)" אם הגבר משכיל להבין שהאישה יכולה לעזור לו ומתייחס אליה בהתאם, הוא זוכה ואז היא עזר ועוד הרבה יותר אם לא, אז היא כנגדו...

      תגידי, מה את מתערבת בשיחות גברים?! גם אם את צודקת מאוד. מאוד. מאוד

       

       

      טוב מאוד יואל! שמור על האחווה הגברית!

      .

      .

      אז מה אמרת ניפי? זה דווקא נשמע מעניין..

       

      זה כמו הבדיחה על הגבר

      שתמיד אומר את המילה האחרונה בבית

      כן, (אשתי) ... :)

        9/9/08 23:26:

       

      אז אתה אומר שכל הקרדיט שייך ל"הן" לנו ? לנשים ? כי אם כן, לא פלא שהן מלמדות אותך כל כך הרבה דברים נהדרים צוחקאתה יודע אומרים על אישה שהיא "עזר כנגדו (של הגבר)" אם הגבר משכיל להבין שהאישה יכולה לעזור לו ומתייחס אליה בהתאם, הוא זוכה ואז היא עזר ועוד הרבה יותר אם לא, אז היא כנגדו...

      תגידי, מה את מתערבת בשיחות גברים?! גם אם את צודקת מאוד. מאוד. מאוד

       

       

      טוב מאוד יואל! שמור על האחווה הגברית!

      .

      .

      אז מה אמרת ניפי? זה דווקא נשמע מעניין..

        9/9/08 23:06:
      היה פעם ספר עם קישקושים כאלה שאם  הסתכלת טוב בסוג מסויים של מיקוד אז פתאום נגלתה לך תמונה תלת מימדית
        9/9/08 20:38:


      לראות רחוק

      לראות קרוב

      מכירה (-:

       

      אם משכילים לנפץ את "חומת ברלין" של הציניות

      רואים. יש עולם שלם רחוק מעין צרה. קרוב לעין אוהבת.

       

        9/9/08 19:26:

      איך בא לי להפריח בועות

      ולהעטף בתוך אחת כזו מחבקת.

        9/9/08 18:51:

       

       

      מתערבת רק בשיחות של כאלה שיגידו שאני צודקת נשיקה

       

        9/9/08 18:37:

      צטט: ניפי 2008-09-09 18:32:04

      צטט: יואל עיני 2008-09-09 16:44:24

      צריך הייתי לאופטומטריסטית טובה,שלימדה אותי בתחילה על פה את המספרים הקטנטנים וסחטה מיץ גזר עד שנדמה היה שאני רואה. צלליות, אחר כך צורות וצבעים ופרטי פרטים. מה היינו עושים אפי ללא אמא, חברה, בת זוג ומאהבת? כסומים בארובה היינו נתקלים זה בזה ומתכסחים. הן ממציאות האותיות הקטנות...

      אז אתה אומר שכל הקרדיט שייך ל"הן" לנו ? לנשים ? כי אם כן, לא פלא שהן מלמדות אותך כל כך הרבה דברים נהדרים צוחקאתה יודע אומרים על אישה שהיא "עזר כנגדו (של הגבר)" אם הגבר משכיל להבין שהאישה יכולה לעזור לו ומתייחס אליה בהתאם, הוא זוכה ואז היא עזר ועוד הרבה יותר אם לא, אז היא כנגדו...

      תגידי, מה את מתערבת בשיחות גברים?! גם אם את צודקת מאוד. מאוד. מאוד

       

        9/9/08 18:35:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-09 18:28:19

      כמה יפה :-) קצת השאיר בי הרגשה של אגדת ילדים קסומה.

      וגם הזכיר לי את הדיון שלנו ב"הוא אומר והיא עונה". אבל הפעם בצורה שאפשר לקבל, יש מספיק כוח :-)

      ארטישוקה, אני לומד ומפנים...אני חושב שזה והאיש הקטן יהפכו בקרוב לסיפורי ילדים מאויירים. רעיון מצויין!

       

        9/9/08 18:32:

      צטט: מרב1969 2008-09-09 18:23:53

      צטט: יואל עיני 2008-09-09 16:59:57

      צטט: מרב1969 2008-09-09 12:00:19


      הי יואל יקר הרעיון- מצויין ורגיש.

      הכתיבה- מתומצתת מאוד.מדי.כתבת כל כך קומפקטי. נשארתי סקרנית מה עבר לאיש בראש ברגע שראה את הבועות וכיצד חש עם השינוי ומה עשה איתו בהמשך ואיך האישה התחילה בכלל לראות בועות והאם אפשר לעצור את הראייה הזו כשרוצים או שזה לתמיד והאםזה לא מעמיס על הרואה.האם זה הסוד שלהם או ששיתפו בו אחרים..

      מלא שאלות שצצו.ואתה כתבת בתרכיז.

      תודה על ההערה. אני משתדל מאוד לתמצת כאן. הפעם זה יותר מדי? בכל מקרה נראה לי שהגרסאות הארוכות יתאימו יותר לספר סיפורים קצר. נראה שאקרא לו בועות. מה את אומרת?

       

      לא לפחד להרחיב.

      לא כל מה שאתה רואה בראשך- רואה הקורא

      ספר סיפורים?קצרים? ארוכים? סיפור אחד ארוך? נפלא .אתה מוכשר.

      ספר סיפורים קצרים שיקרא בועות ורומן ארוך מאוד שנקרא רעש. עובד על שניהם במקביל. תודה...

       

        9/9/08 18:32:

      צטט: יואל עיני 2008-09-09 16:44:24

      צטט: אפי גבזו 2008-09-09 09:37:35


      אשה חכמה אמרה פעם שיש אנשים שיש להם משקפיים. אלו לא משקפיים כאלו שקונים באירוקה או השד יודע איפה. אלו משקפיים שנולדים איתם, שרואים איתם כאלו בועות נפלאות וצבעים ואנשים וקרביים. בגלל המשקפיים שלך אתה כותב מהבטן, אתה יודע.

      צריך הייתי לאופטומטריסטית טובה,שלימדה אותי בתחילה על פה את המספרים הקטנטנים וסחטה מיץ גזר עד שנדמה היה שאני רואה. צלליות, אחר כך צורות וצבעים ופרטי פרטים. מה היינו עושים אפי ללא אמא, חברה, בת זוג ומאהבת? כסומים בארובה היינו נתקלים זה בזה ומתכסחים. הן ממציאות האותיות הקטנות...

       

       

       

      אז אתה אומר שכל הקרדיט שייך ל"הן"

      לנו ? לנשים ?

       

      כי אם כן, לא פלא שהן מלמדות אותך כל כך הרבה דברים נהדרים צוחק

      אתה יודע אומרים על אישה שהיא "עזר כנגדו (של הגבר)"

       

      אם הגבר משכיל להבין שהאישה יכולה לעזור לו ומתייחס אליה בהתאם, הוא זוכה

      ואז היא עזר ועוד הרבה יותר

      אם לא, אז היא כנגדו...

      כמה יפה :-) קצת השאיר בי הרגשה של אגדת ילדים קסומה.

      וגם הזכיר לי את הדיון שלנו ב"הוא אומר והיא עונה". אבל הפעם בצורה שאפשר לקבל, יש מספיק כוח :-)

       

        9/9/08 18:23:

      צטט: יואל עיני 2008-09-09 16:59:57

      צטט: מרב1969 2008-09-09 12:00:19


      הי יואל יקר הרעיון- מצויין ורגיש.

      הכתיבה- מתומצתת מאוד.מדי.כתבת כל כך קומפקטי. נשארתי סקרנית מה עבר לאיש בראש ברגע שראה את הבועות וכיצד חש עם השינוי ומה עשה איתו בהמשך ואיך האישה התחילה בכלל לראות בועות והאם אפשר לעצור את הראייה הזו כשרוצים או שזה לתמיד והאםזה לא מעמיס על הרואה.האם זה הסוד שלהם או ששיתפו בו אחרים..

      מלא שאלות שצצו.ואתה כתבת בתרכיז.

      תודה על ההערה. אני משתדל מאוד לתמצת כאן. הפעם זה יותר מדי? בכל מקרה נראה לי שהגרסאות הארוכות יתאימו יותר לספר סיפורים קצר. נראה שאקרא לו בועות. מה את אומרת?

       

      לא לפחד להרחיב.

      לא כל מה שאתה רואה בראשך- רואה הקורא

      ספר סיפורים?קצרים? ארוכים? סיפור אחד ארוך? נפלא .אתה מוכשר.

       

        9/9/08 18:14:

      צטט: ronitronen 2008-09-09 17:23:29

      צטט: יואל עיני 2008-09-09 16:48:27

      צטט: ronitronen 2008-09-09 10:22:43

      נהדר. מרגיש נהדר להיות עטוף בבועה..

      בועה עם טרפז ורשת בטחון. כמה אומץ יש לך לעזוב את הידיים!

      אני חושבת שהבועה מגינה עלינו..

      עד ש...פוף..!

       

        9/9/08 17:23:

      צטט: יואל עיני 2008-09-09 16:48:27

      צטט: ronitronen 2008-09-09 10:22:43

      נהדר. מרגיש נהדר להיות עטוף בבועה..

      בועה עם טרפז ורשת בטחון. כמה אומץ יש לך לעזוב את הידיים!

       

       

      אני חושבת שהבועה מגינה עלינו..

       

        9/9/08 17:21:

      צטט: sam5c5b 2008-09-09 17:16:13


      אהבתי יואל

      בפעם הבאה שאת בבועה הירוקה עם קלי וגלואי היזהרי מהחודים של הדשא.

        9/9/08 17:18:

      צטט: m i n d the gap 2008-09-09 17:13:00


      אני רואה כל הזמן בועות כאלו, דומות למה שמופיע בקומיקס, אצל הנוסעים ברכבת.

      כל אחד עם המחשבות שלו. לפעמים תקרת הקרון ממש עומדת לעוף... 

      אני מקנא בך על הנסיעות ברכבת. הלוואי ויכולתי לחזור שנים אחורה לקרון שינה אחד בדרך מלונדון לוינה עם קארין הבלונדה. את מדמיינת בועה ענקית שרכבת שלמה מרגישה נוח בתוכה?

        9/9/08 17:16:

      אהבתי יואל
        9/9/08 17:13:


      אני רואה כל הזמן בועות כאלו, דומות למה שמופיע בקומיקס, אצל הנוסעים ברכבת.

      כל אחד עם המחשבות שלו. לפעמים תקרת הקרון ממש עומדת לעוף... 

        9/9/08 17:01:

      צטט: שקט על עקב גבוה 2008-09-09 12:42:01


      עוטפת אותנו, לרגע קט כעובר החובר לאימו.

      זהו זכרון  הבועה האולטימטיבית. בדיוק זה.

       

        9/9/08 16:59:

      צטט: מרב1969 2008-09-09 12:00:19


      הי יואל יקר הרעיון- מצויין ורגיש.

      הכתיבה- מתומצתת מאוד.מדי.כתבת כל כך קומפקטי. נשארתי סקרנית מה עבר לאיש בראש ברגע שראה את הבועות וכיצד חש עם השינוי ומה עשה איתו בהמשך ואיך האישה התחילה בכלל לראות בועות והאם אפשר לעצור את הראייה הזו כשרוצים או שזה לתמיד והאםזה לא מעמיס על הרואה.האם זה הסוד שלהם או ששיתפו בו אחרים..

      מלא שאלות שצצו.ואתה כתבת בתרכיז.

      תודה על ההערה. אני משתדל מאוד לתמצת כאן. הפעם זה יותר מדי? בכל מקרה נראה לי שהגרסאות הארוכות יתאימו יותר לספר סיפורים קצר. נראה שאקרא לו בועות. מה את אומרת?

       

        9/9/08 16:58:

      צטט: מור ש. 2008-09-09 11:50:21


      אהבתי.... הלוואי והייתי אני רואה יותר ברור.

      את רואה. ברור שאת רואה. יותר טוב ממני.

       

        9/9/08 16:57:

      צטט: ord 2008-09-09 10:59:48


      אני חושבת שרק אנשים שנותרה בהם תמימות רואים את הבועות האלה השאר, הציניות מנפצת אותן עוד בטרם העין קלטה אותן

      אולי כי בועה חייבת להיות סגורה ושלמה, תמימה ומלאה?

        9/9/08 16:53:

      צטט: g.a 2008-09-09 10:58:33

      קסום:)

      ראית בועות היום !?

        9/9/08 16:51:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-09-09 10:32:36


      אני יכולה כבר לספר שכשאתה מחבק, או אפילו סתם לידי יושב, אני רואה את הבועה. מרצדת ושקופה.  בועה ענקית, עצומה, היוצאת ממך אלי וממני אליך. עוטפת אותי ואותך, להרף עין קצר, בציפיה דרוכה לגל של שקט ושלווה.

       

      מקסים

      רגוע

      כשאת אוהבת את אוהבת. לא הייתי רוצה להיות בין האחרים.

       

        9/9/08 16:48:

      צטט: ronitronen 2008-09-09 10:22:43

      נהדר. מרגיש נהדר להיות עטוף בבועה..

      בועה עם טרפז ורשת בטחון. כמה אומץ יש לך לעזוב את הידיים!

       

        9/9/08 16:47:

      צטט: יובז 2008-09-09 10:04:13


      גם אני רוצה לראות מעבר מעבר לבנאלי, מעבר לאופק, מעבר למילים ומעבר לעיניים מתאמן, בסוף זה יבוא

      אוטודידקציה לא עוזרת במקרה הזה. אתה צריך להתבונן וללמוד מאישתך, בתך, אחותך ואמך. מאהבת צדדית? גם בסדר. זוכר את נשות גישרית מהספר חולית? זה הן.

       

        9/9/08 16:44:

      צטט: אפי גבזו 2008-09-09 09:37:35


      אשה חכמה אמרה פעם שיש אנשים שיש להם משקפיים. אלו לא משקפיים כאלו שקונים באירוקה או השד יודע איפה. אלו משקפיים שנולדים איתם, שרואים איתם כאלו בועות נפלאות וצבעים ואנשים וקרביים. בגלל המשקפיים שלך אתה כותב מהבטן, אתה יודע.

      צריך הייתי לאופטומטריסטית טובה,שלימדה אותי בתחילה על פה את המספרים הקטנטנים וסחטה מיץ גזר עד שנדמה היה שאני רואה. צלליות, אחר כך צורות וצבעים ופרטי פרטים. מה היינו עושים אפי ללא אמא, חברה, בת זוג ומאהבת? כסומים בארובה היינו נתקלים זה בזה ומתכסחים. הן ממציאות האותיות הקטנות...

       


      עוטפת אותנו, לרגע קט

      כעובר החובר לאימו.

       

       

        9/9/08 12:00:


      הי יואל יקר
      הרעיון- מצויין ורגיש.

      הכתיבה- מתומצתת מאוד.מדי.כתבת כל כך קומפקטי.
      נשארתי סקרנית מה עבר לאיש בראש ברגע שראה את הבועות וכיצד חש עם השינוי ומה עשה איתו בהמשך ואיך האישה התחילה בכלל לראות בועות והאם אפשר לעצור את הראייה הזו כשרוצים או שזה לתמיד והאםזה לא מעמיס על הרואה.האם זה הסוד שלהם או ששיתפו בו אחרים..

      מלא שאלות שצצו.ואתה כתבת בתרכיז.

        9/9/08 11:50:


      אהבתי.... הלוואי והייתי אני רואה יותר ברור.

       

       

        9/9/08 10:59:


      אני חושבת שרק אנשים שנותרה בהם תמימות רואים את הבועות האלה

      השאר, הציניות מנפצת אותן עוד בטרם העין קלטה אותן

        9/9/08 10:58:
      קסום:)
        9/9/08 10:32:


      אני יכולה כבר לספר שכשאתה מחבק, או אפילו סתם לידי יושב, אני רואה את הבועה. מרצדת ושקופה.  בועה ענקית, עצומה, היוצאת ממך אלי וממני אליך. עוטפת אותי ואותך, להרף עין קצר, בציפיה דרוכה לגל של שקט ושלווה.

       

      מקסים

      רגוע

        9/9/08 10:22:

      נהדר.

      מרגיש נהדר להיות עטוף בבועה..

        9/9/08 10:04:


      גם אני רוצה לראות מעבר

      מעבר לבנאלי, מעבר לאופק, מעבר למילים ומעבר לעיניים

      מתאמן, בסוף זה יבוא

        9/9/08 09:37:

      אשה חכמה אמרה פעם שיש אנשים שיש להם משקפיים. אלו לא משקפיים כאלו שקונים באירוקה או השד יודע איפה. אלו משקפיים שנולדים איתם, שרואים איתם כאלו בועות נפלאות וצבעים ואנשים וקרביים. בגלל המשקפיים שלך אתה כותב מהבטן, אתה יודע.

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין