שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים,
וחזרתי אל השוק.

פירות וירקות ותיקים בשוק הזה סיפרו לי על אתר הכרויות חדש.
ובכן עבורי הוא חדש.

אומרים שיש שם "איכותיים"..

נו, שוין. ננסה, מה יש להפסיד?

נרשמתי.
אז במקום רקע תכלת, יש לאתר רקע אדום, ועיצוב קצת שונה,
אבל כבר זיהיתי כמה פנים מוכרות מה"כחול הגדול".
התחלתי לשוטט בין הפרצופים ותחושת  הקבס עלתה בי כמו כשהייתי שם אז לפני שנה.
ולא בגלל שהאנשים שם מגעילים, אלא רק מפני העובדה שחזרתי להיות חציל בשוק.

(אבל חציל שווה לפחות).

נו? אמצא פה מישהו להתכרבל איתו בחגים?ועם קצת מזל גם באלה של השנים הבאות?, נראה.

יש להם מן סימן כזה, שתוכל לדעת אם הבן אדם שמופיע בפרופיל מתאים לדרישותיך.

וסימן נוסף כדי לדעת אם אתה מתאים לדרישות הצד השני.

ועוד מין פונקציה כזו שמסננת לך רק את האנשים שמתאימים לשני הצדדים.

נהדר! חשבתי לעצמי, בטח אני אעשה סינון, והמערכת הנחמדה תגיד לי, "גברת, אין פה אף אחד שמתאים לך,
נסי שוב מאוחר יותר, או אחרי החגים".

אבל להפתעתי-לא! שפע של דפים מלאים בפרצופים נחמדים קפצו לי מהמסך, רק מחכים שאבוא ואקטוף אותם.
מדהים, אם זה היה כך, היה עומד תור של גברברים צעירים והורסים על מפתן ביתי מדי בוקר עם ספל קפה וזר סיגליות.

אלא מה? 
 בחיים האמיתיים שלי אני פותחת את הדלת ומה שמחכה לי שם זה שאריות הפרווה של הכלב, 
 וסיגליות יש לי רק בשיר של דיויד ברוזה.
כנראה עוד פטנט שיווקי של האתר כדי להשאיר אותי שם, או לשכנע אותי לשלם להם את דמי הרישום
ולהרוויח על רווקותי עוד כמה שקלים..