מעבר לקשת בענן
שירה נאו-קוביסטית...
ארכיון
0
מדורות
שחור עמוק קוטע ברגש מקטעים אדומים של כאב להט מדורות משתקף על בני השבט קצב התופים מערפל בהכרה.
המוזיקה נלחשת על כנפי הרוח מיתרים עמוקים של חול זהב המדבר נושק שמים רצף מדורות מהבהב באפלה.
אנשים של ארץ חשוכה נושמים מילים בערפל סופות כבדות בעיניי אורות רחוקים מרצדים מנגד.
שטיח מעופף בשמים מרשת סיפורים של אלף לילה ולילה על פני רציפי האהבה בכול החלומות שבעולם. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
הזויה- תודה על המשוב...
אין סיכוי...
הבערה הזו היא כמו אדוות מים רחוקים. והסופות הם כמו הגחלים שכעסם אדום.
העיקר שלא תיכבה לעולם: )