יחסים
משהופרדה המציאות למה שאנשים חושבים עליה, ולמה שהיא באמת,
יש לברור את הדעות השונות; למתאימות ולשגויות.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צטט: מתבוננת 2008-09-09 12:23:39 הו, יקירתי, התשובה לא טמונה בנימוקים, אלא בנקודת המבט. אני 'אוהבת' שמתייחסים למציאות כאל מושג אבסולוטי שאמור לתפוס על האנושות כולה. כמו שאין אמת אבסולוטית, לכל אחד מאיתנו האמת שלו, כך גם אין מציאות אחת. אמרת נכון, 'המציאות כפי שכל אחד רואה אותה'. עד כאן. 'כפי שהיא באמת', זאת לא אפשרות בכלל. וזה מחזיר אותנו לשאלה, מי מחליט? פה, התשובה אחת היא: רק אנחנו. לעצמנו.
צטט: מתבוננת 2008-09-09 12:23:39
הו, יקירתי, התשובה לא טמונה בנימוקים,
אלא בנקודת המבט.
אני 'אוהבת' שמתייחסים למציאות כאל
מושג אבסולוטי שאמור לתפוס על האנושות כולה.
כמו שאין אמת אבסולוטית, לכל אחד מאיתנו
האמת שלו, כך גם אין מציאות אחת.
אמרת נכון, 'המציאות כפי שכל אחד רואה אותה'.
עד כאן.
'כפי שהיא באמת', זאת לא אפשרות בכלל.
וזה מחזיר אותנו לשאלה, מי מחליט?
פה, התשובה אחת היא: רק אנחנו. לעצמנו.
באופן סופי, יכולה להתקיים רק מציאות אחת, אחרת לא ברור איך כולם קשורים אם חיים הם בעולמות שונים. משהו חייב לאחד את התפיסות השונות.
*
האם את מניחה שהאדם שהתפרץ למעגל התנועה החליט לאחר שיקולים רבים?
אין להניח מחשבה מאחורי כל מעשה. יש להניח סדר פעולות מכאני, אך לא מחשבה עצמאית..
ההחלטה היא המחשבה על הדבר. אותה אני מוכנה לקבל, לא את המכאניות המזכירה יותר סירפדים או צרצרים.
זהו התהליך. גם עליו צריך לעבור באופן עצמאי ללא קבלת סמכות.
למשל, אם אדם מגיע אחרי מחשבה מרובה למסקנה כי להתפרץ למעגל תנועה זה סימן ברור לכוח ואמת, אז מבחינתי שיעשה כן. אני חושבת שיש בכך בעייתיות.
<התשובה טמונה בנימוקים>
ומי מחליט מה מתאים ומה שגוי?
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באופן סופי, יכולה להתקיים רק מציאות אחת, אחרת לא ברור איך כולם קשורים אם חיים הם בעולמות שונים. משהו חייב לאחד את התפיסות השונות.
*
האם את מניחה שהאדם שהתפרץ למעגל התנועה החליט לאחר שיקולים רבים?
אין להניח מחשבה מאחורי כל מעשה. יש להניח סדר פעולות מכאני, אך לא מחשבה עצמאית..
ההחלטה היא המחשבה על הדבר. אותה אני מוכנה לקבל, לא את המכאניות המזכירה יותר סירפדים או צרצרים.
הו, יקירתי, התשובה לא טמונה בנימוקים,
אלא בנקודת המבט.
אני 'אוהבת' שמתייחסים למציאות כאל
מושג אבסולוטי שאמור לתפוס על האנושות כולה.
כמו שאין אמת אבסולוטית, לכל אחד מאיתנו
האמת שלו, כך גם אין מציאות אחת.
אמרת נכון, 'המציאות כפי שכל אחד רואה אותה'.
עד כאן.
'כפי שהיא באמת', זאת לא אפשרות בכלל.
וזה מחזיר אותנו לשאלה, מי מחליט?
פה, התשובה אחת היא: רק אנחנו. לעצמנו.
זהו התהליך. גם עליו צריך לעבור באופן עצמאי ללא קבלת סמכות.
למשל, אם אדם מגיע אחרי מחשבה מרובה למסקנה כי להתפרץ למעגל תנועה זה סימן ברור לכוח ואמת, אז מבחינתי שיעשה כן. אני חושבת שיש בכך בעייתיות.
<התשובה טמונה בנימוקים>
ומי מחליט מה מתאים ומה שגוי?