כותרות TheMarker >
    ';

    באיחור אופנתי...

    אני באמת שלא יכולה להטריח את עצמי

    11 תגובות   יום שלישי, 9/9/08, 16:44

     

    יש בי רעב לידע

    גרגרנות

    אני רוצה לדעת הכל על הכל

    לאגור מידע, בחדר, בראש.

    אבל אני עצלנית מדי בכדי לעשות עם זה משהו,

    לעבוד קשה כדי להשיג אותו.

     

    ככל שאתה יודע יותר, ככה אתה יודע כמה אתה עוד לא יודע.

    המרוץ הסיזיפי הזה מתיש אותי.

    מאבק למלא כוס ידע שלעולם לא מתמלאת.

     

    כרגיל, קייט בוש אומרת את זה יותר טוב:

     

     

     

    Kate Bush - Sat in your lap

    אני רואה אנשים עובדים

    אני רואה שזה עובד להם

    אז אני רוצה להצטרף

    ומגלה שזה פוגע בי 

    יש שאומרים שידע זה משהו שמונח על ברכיך

    יש שאומרים שידע זה משהו שאף פעם אין לך 

     

    אני רואה אנשים מאושרים

    האם זה יכול לקרות גם לי?

    כי כשאני אומללה

    אין שום דבר שיכול לגעת בי 

     

    יש שאומרים שידע זה משהו שמונח על ברכיך

    יש שאומרים שידע זה משהו שאף פעם אין לך

    יש שאומרים שגן עדן זה גיהינום

    יש שאומרים שגיהינום זה גן עדן 

     

    אני חייבת להודות, בדיוק כשאני חושבת שאני שולטת – אני רק מתחילה

    בדיוק כשאני חושבת שאני שולטת, אני חייבת להודות – אני רק מתחילה 

     

    אני עושה את זה כבר שנים

    מתקרבת אל המטרה שלי

    היא אומרת "הנה אני"

    ואז נעלמת 

     

    אני רוצה להיות עורכת דין

    אני רוצה להיות משכילה

    אבל אני באמת שלא יכולה להטריח את עצמי

    תן לי את זה מהר, תן לי תן לי תן לי... 

     

    תחת כיפת השנהב שלי

    בבית של פעילות

    אני רוצה תשובות ומהר

    אבל אין לי כוח 

     

    אני מחזיקה בכוס של חֹכמה

    אבל אין בה כלום

    הכוס שלי לעולם לא מתמלאת

    ועל זה אני נאנחת 

     

    אני מטפסת במעלה הסולם

    במסע הארוך ביותר

    מעבר למדבר

    מעבר למזג האוויר

    מעבר ליסודות

    מעבר למים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/08 07:02:

      צטט: drulll 2008-09-11 09:08:31

      צטט: בלאק סמארה 2008-09-10 08:38:52


      ושכחתי להוסיף, הוא יבוא אלייך בזמנו הוא, בדיוק בטיימינג המדויק להשתלב כעוד רובד תומך במה שכבר יש לך.

      כל פעם ייחשף בפנייך עוד חלק קטן מהתמונה המלאה.

       

      יש בכלל תמונה מלאה?

      ידע הרי הוא אינסופי.

       

      ועוד תובנה: כנראה שבתור בת תאומים טיפוסית

      אני רוצה להבין בכל תחום,

      אבל זה בא על חשבון ההתעמקות...

       

       

      אתמול חשבתי שוב על הפוסט שלך. היה לי רגע כזה של לרצות לבלוע את העולם ולהספיק, וא הבנתי את ההרגשה שלך.

      ממש הבנתי.

        11/9/08 21:25:

      אני יכולה לספר לך שלמדתי 20 שנה רצוף... (לימודי בית ספר, שנתיים לימודי הנדסאי, 3 שנים תואר ראשון ו- 2 שנים תואר שני). בתקופה הזו כל הזמן למדתי והרחבתי ידיעות... אך אין לזה סוף.

      כיום אני מרגישה רווייה ואיני מתגעגעת ללימודים.

      מסתפקת בקריאת ספרים להרחיב אופקים.

      עבדתי במקצוע כמה שנים אך כיום עקרת בית ומטפלת בילדיי.

      ואני מרגישה מאושרת.

        11/9/08 09:12:

      צטט: ליריתוש 2008-09-10 21:41:02


      אני רואה אנשים מאושרים

      האם זה יכול לקרות גם לי?

      כי כשאני אומללה

      אין שום דבר שיכול לגעת בי 

       

      מדבר להלך רוח מאוד מסויים שאני נמצאת בו מדי פעם בתקופה זו...

       

      יש שאומרים שידע זה משהו שמונח על ברכיך

      יש שאומרים שידע זה משהו שאף פעם אין לך

       

      ואני מרגישה במרדף נצחי אחרי הידע, וככל שאני צוברת עוד, אני מרגישה כמה זה עוד חסר כל כך....

       

      אני עושה את זה כבר שנים

      מתקרבת אל המטרה שלי

      היא אומרת "הנה אני"

      ואז נעלמת 

       

      הנה עוד שיקוף של התחושה עד כמה הדברים יכולים להיות חמקמקים....

       

       

       

      אין ספק, קייט בוש כותבת על החיים.

      בי היא נוגעת, גם כשאני עצובה.

       

      ואני מניחה שהמטרה מתרחקת כי היא כל הזמן משתנה.

      אפשר לשאוף להרבה, בהרבה תחומים,

      אבל מטרות משתנות עם הזמן,

      ומה שנראה לנו חשוב פעם כבר לא נראה כל כך חשוב.

      איזה מזל...

       

      תודה, ליריתוש!

        11/9/08 09:08:

      צטט: בלאק סמארה 2008-09-10 08:38:52


      ושכחתי להוסיף, הוא יבוא אלייך בזמנו הוא, בדיוק בטיימינג המדויק להשתלב כעוד רובד תומך במה שכבר יש לך.

      כל פעם ייחשף בפנייך עוד חלק קטן מהתמונה המלאה.

       

      יש בכלל תמונה מלאה?

      ידע הרי הוא אינסופי.

       

      ועוד תובנה: כנראה שבתור בת תאומים טיפוסית

      אני רוצה להבין בכל תחום,

      אבל זה בא על חשבון ההתעמקות...

        11/9/08 08:46:

      צטט: בלאק סמארה 2008-09-10 08:37:13

       

      אוי שיר-שיר 2

       

      ראשית, תודה על השיר של האלילה. הוא כבר חודש מתנגן לי בראש, שילבת אותו מעולה בפוסט (אני יודעת את כל המילים שלו בעל פה כבר שנים :) )

      שנית, אני מבינה אותך, יש בך סקרנות אינסוף ילדית, זה טוב, ואין שום צורך במירוץ או רדיפה אחרי ידע.

      ידע אמור להתגלות בפנייך מרצונו הוא.

      אל תעשי דבר, אל תתאמצי ואל תשנני.

      הידע שאת צריכה יגיע אלייך מעצמו וייפרש בפנייך כמניפה.

      אספי לך ידע בכיף.

       

      אהבתי מאוד את הפוסט, כוכבים בהמשך.

       

       

       

      ידעתי שתאהבי חיוך

       

      את הסקרנות שלי אני מקבלת באהבה,

      אני מניחה שאני מדברת על "ידע רשמי", על מקדש הידע הנקרא אוניברסיטה.

      אני באתי לשם כדי ללמוד, לדעת יותר.

      והם מכריחים אותי ללקחת קורסים שלא מעניינים אותי ולשבת לילות שלמים ולכתוב עבודות.

      מעניין אותי הידע, לא הציונים.

      אבל אני כן צריכה להתאמץ. ככה זה.

       

      תודה, סמארתי.

        11/9/08 08:38:

      צטט: תומיש 2008-09-10 08:30:04


      אוי שיר-שיר,

       

      נכון שכדאי להשיג ידע

      צריך להתאמץ

      ולפעמים להקריב לילות על מזבח העבודות,

      אבל אלו שאוהבים את הידע

      לומדים לחיות גם עם ההקרבות האלה.

       

      ואת-

      אני הרי יודעת שאת אוהבת.

       

      נשיקות יקרה שלי.

       

       

      אני יודעת.

      ואני באמת אוהבת את מה שאני עושה,

      אני מניחה שאני פשוט כועסת על עצמי

      שאני לא עושה יותר,

      מצפה שהכל יבוא לי בקלות.

      תודה בובה, נשיקות חזרה.

        10/9/08 21:41:

      אני רואה אנשים מאושרים

      האם זה יכול לקרות גם לי?

      כי כשאני אומללה

      אין שום דבר שיכול לגעת בי 

       

      מדבר להלך רוח מאוד מסויים שאני נמצאת בו מדי פעם בתקופה זו...

       

      יש שאומרים שידע זה משהו שמונח על ברכיך

      יש שאומרים שידע זה משהו שאף פעם אין לך

       

      ואני מרגישה במרדף נצחי אחרי הידע, וככל שאני צוברת עוד, אני מרגישה כמה זה עוד חסר כל כך....

       

      אני עושה את זה כבר שנים

      מתקרבת אל המטרה שלי

      היא אומרת "הנה אני"

      ואז נעלמת 

       

      הנה עוד שיקוף של התחושה עד כמה הדברים יכולים להיות חמקמקים....

       

       

        10/9/08 08:42:

      צטט: בלאק סמארה 2008-09-10 08:38:52


      ושכחתי להוסיף, הוא יבוא אלייך בזמנו הוא, בדיוק בטיימינג המדויק להשתלב כעוד רובד תומך במה שכבר יש לך.

      כל פעם ייחשף בפנייך עוד חלק קטן מהתמונה המלאה.

       

       


      אני חושבת שאני מבינה.

       

        10/9/08 08:38:


      ושכחתי להוסיף, הוא יבוא אלייך בזמנו הוא, בדיוק בטיימינג המדויק להשתלב כעוד רובד תומך במה שכבר יש לך.

      כל פעם ייחשף בפנייך עוד חלק קטן מהתמונה המלאה.

        10/9/08 08:37:

       

      אוי שיר-שיר 2

       

      ראשית, תודה על השיר של האלילה. הוא כבר חודש מתנגן לי בראש, שילבת אותו מעולה בפוסט (אני יודעת את כל המילים שלו בעל פה כבר שנים :) )

      שנית, אני מבינה אותך, יש בך סקרנות אינסוף ילדית, זה טוב, ואין שום צורך במירוץ או רדיפה אחרי ידע.

      ידע אמור להתגלות בפנייך מרצונו הוא.

      אל תעשי דבר, אל תתאמצי ואל תשנני.

      הידע שאת צריכה יגיע אלייך מעצמו וייפרש בפנייך כמניפה.

      אספי לך ידע בכיף.

       

      אהבתי מאוד את הפוסט, כוכבים בהמשך.

       

       

        10/9/08 08:30:


      אוי שיר-שיר,

       

      נכון שכדאי להשיג ידע

      צריך להתאמץ

      ולפעמים להקריב לילות על מזבח העבודות,

      אבל אלו שאוהבים את הידע

      לומדים לחיות גם עם ההקרבות האלה.

       

      ואת-

      אני הרי יודעת שאת אוהבת.

       

      נשיקות יקרה שלי.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      drulll
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין