ועכשיו הזמן אולי לגעת שם. במקומות האלו המקומות הכי פצועים. אותם אלו של חוסר האונים, שבוכים את עצמם עוד ועוד ועוד.

אבא שלי הכי גיבור בעולם. אבא שלי הכי חזק בעולם. ככה חשבתי וככה חושבת זו שבי שתיוותר לעד ילדה. אבא שלי- איש מוזר. איש אחר. מסוג אלו שעל סף הכחדה. פס הייצור של שכמותם לא קיים כבר עשרות שנים.

משהו אחר גם בקרב בני מינו. כילד הספיק לברוח מהצבא הגרמני וצבר עם משפחתו חוויות נדודים בסיביר, עליה לארץ, עבודה קשה, צבא - יח' עילית שנים ארוכות- דמות נערצת המשוגע שבמשוגעים- שם דבר. עד היום. רבים מהנתיבים שהתווה שם נותרו בלעדיים לו.

זאב בודד. נשוא הערצה. טוטאלי כמו שמעט יודעים. יתרון? חסרון? שניהם יחד.

ואני- נסיכת הכתר.בשבילי- את הירח ומעבר לו.

וראה איך בוחרת את האיש הלא נכון ושתק. וראה איך סובלת ושתק. וראה איך נולדים של ילדים מדהימים- נכדיו ושתק ודמעות בעיניו. משמעות חדשה מילאה את חייו. "סבא _______"...שם דבר פה בכפר הקטן.איש שתקן עם עיניים מדברות- חבר של ילדי הכפר. רק הם מגיעים אליו. רק להם נותן מעבר אל הנשמה הגדולה הזו שמעבר לחומה הבצורה.

והוא- האיש העצום, המלא הזה היה איתי בבית הדין הרבני וכל תא מתאי גופו זועק התרגשות טרום שחרורי מכבלי. כפוף, עייף, בקושי עומד על רגליו (הרופאים טוענים שסובל ייסורי כאב קשים אבל זה סוד...) . השנים האלו של חוסר האונים שלו מול מצב בלתי אפשרי בו לא היה באפשרותו להגן על 3 ילדים שאביהם מולידם הסב לבם כאב  ופחד ועלי - נסיכת הכתר, כמו

ריסקו את גופו ונשמתו.

ועכשיו רגע אחרי. אני מביטה בו- בזה שמשלם מחיר טעויותי שלי .ובהם- 3 ילדים שמשלמים מחיר טעויותי שלי ומבינה איך העוצמה שבו מתגלמת בהם, דרכי. ומלאה אהבה גדולה . כי הם הם המיטב. הם האור. הם העוצמה.  הם יחידי הסגולה. הם החיבור . הם המהות. סבא אחד ו-3 נכדים שיכולים הכל.