כנראה שאני מאוהבת. שומעת את פיירוז ומצטמררת מקולה רואה איך היא עולה אל הבמה כמעט בתוך הדמות ואז מפנה חצי מבט שמתרכז באותה ילדה ומפיה בוקעים צלילים משכנעים. גם אלו שאינם דוברים את שפתה יכולים להרגיש את השיר. ואני שאוהבת לכתוב ולפעמים אין לי מה פשוט מקשיבה לה ומתרגמת ומתאהבת בה יותר. ככה מתאהבים בעצם בכלל מתכשפים כאילו וכך מרגישה ואוהבת.
אהבתי בקיץ של האחים שרבני שרה פיירוז --------------------------- בימים של גשם בימים של סופה המדרכה היא אגם הרחוב טובע. הילדה הזאת היתה באה מביתה הישן והוא היה אומר לה להמתין. והיא היתה ממתינה בצד הדרך. והלך ושכח, היא הייתה נובלת בגשם.
אהבתי אותך בקיץ אהבתי אותך בחורף חיכיתי לך בקיץ חיכיתי לך בחורף עיניך היו הקיץ עיני היו החורף מקום המפגש שלנו יא אהובי מאחורי הקיץ ומאחורי ה חו ר ף
אישה זרה חלפה נתנה לי מכתב כתב אהובי בדמעות רטובות פתחתי את המכתב האותיות אבדו והימים עברו והימים הפרידו בינינו השנים והאותיות של המכתב נמחקו מהגשם.
אהבתי אותך אהבתי אותך אהבתי אותך.
אהבתי אותך בקיץ חיכיתי לך בקיץ חיכיתי לך בחורף עיניך היו הקיץ עיני היו החורף מקום המפגש שלנו יא אהובי מאחורי הקיץ ומאחורי החו רף, מאחורי הקיץ ומאחורי ה חורף! |