יום שלישי:

לאחר שפיזרתי את הילדים לגנים, נסעתי לעבודה. בשעה 16:00, התחלתי להתארגן במהירות ויצאתי הביתה. היה לי ממש מוזר. החתמתי כרטיס נוכחות כשעוד היתה שמש בחוץ...

נסעתי לאסוף את הילדים. היתה לי קבלת פנים נעימה מאוד. שמחו לראות אותי וגם אני שמחתי. נסענו הביתה להתארגן. ערב קודם, המזגן החל לטפטף מהתיקרה. ניצלתי את הזמן שהינו בבית ובסיוע של איתן, שמאוד אוהב לעזור לי, תיקנתי את הנזילה. מזג האויר היה נעים והחלטנו לרדת לפארק השעשועים ליד הבית. איתן לקח אופניים והעברנו שעה של כיף בפארק. חזרנו הביתה והילדים ביקשו קורנפלקס. מיותר לומר שהתאכזבתי, אבל אוכל לבשל גם מחר. השכבתי את יהונתן ואיתן צפה קצת בקלטת ופרש גם הוא. נכנסתי למיטה, ללא חיבוק ובלי אהובתי לידי ונרדמתי.

יום רביעי:

בבוקר, השעון מעורר צלצל כהרגלו בשעה 04:45 אך כיביתי אותו והמשכתי לנמנם. יהונתן העיר אותי ברבע לשבע עם קריאות חמודות "אבא, אבא". איזה תענוג!

הילדים התארגנו מהר. כל אחד קיבל את השתיה שלו לא לפני שצחצחו שיניים והתלבשו. יצאנו לפיזור בגנים ואני נסעתי לנתניה ליום של קורס. הגעתי מאוחר אבל סלחו לי....   סלחו לי גם כשברחתי מוקדם לאסוף את הילדים. הגעתי מוקדם מספיק, כך שהיו לי כמה דקות לעבור בבית ולקחת תיק. יצאתי לאסוף את הילדים ומשם - ישר לים!

בילינו כשעתיים בים. חזרנו הביתה. איתן ביקש פתיתים בחלב. מנה פתיתים עם מעט חמאה, כשהם מצופים בשומן, אני מוסיף מנה של חלב. מרתיח את החלב ומבשל על אש קטנה. מוסיף סוכר לפי הטעם.

הכנסתי את הילדים למקלחת בעוד הפתיתים מתבשלים. כשיצאו, אכלו ויהונתן נשפך ראשון. איתן עוד צופה בטלויזיה ועוד 2 דקות, יכנס למיטה גם הוא.

אני? נהנה מכל רגע.....