מעבר לקשת בענן
שירה נאו-קוביסטית...
ארכיון
0
זהב
הכסף מרשת בחדרי המכונה בוהק זהובת התרמילים בכלי המשחית מפלדת אל חלד הינה הספינות שטות לאחור.
כאב האהבה רוטש במיתרים את קור מבטי אלי הברזל חללים חשוכים בתכלת נשבו את הלילה אל מול עיניי.
מדרגות גבוהות אל רציפי ההכרה נושמות את רעד כוכבי השמים ללהט השעות הנמס מבעד לערפילי הדעת.
האור נושב במכונה איך הייתי עיוור כול כך חיוך זהוב של פסל הבודהה בזווית העין הרדומה. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
אסתרלין- תודה על המשוב...
אני מנסה להחיות את הקסם מחדש...
מדרגות גבוהות אל רציפי ההכרה - איזה יופי!!
נושמות את רעד כוכבי השמים - נשימת המדרגות הגבוהות . מקום להרהר בו.
ללהט השעות הנמס - המסת השעות
מבעד לערפילי הדעת. - וערפילי הדעת שמסתירים מאיתנו את כל היופי הזה
שכנראה רק באמצעות הרגש אפשר לראות.
האור נושב במכונה - ואם אור נושב רוח המכונה מאירה? מוארת?
איך הייתי עיוור כול כך - כולנו כנראה שואלים את עצמנו אותו הדבר ברגעי הכרה.
חיוך זהוב של פסל הבודהה
בזווית העין הרדומה.
ככה זה, קריאת השירים שלך מעוררת אסוציאציות והרהורים. ניסיתי לכתוב את רצף המחשבות....