בס"ד "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו השם אלוקיך בידיך ושבית שביו", היה צריך לומר כי תלחם עם אויביך , למה מזכיר לשון יציאה? ידוע כי כל המלחמות שנצחו אבותנו מקדם לא נצחו לא בחכמה ולא בתבונה ולא בתכניות...רק היה לשם הישועה והם לא נלחמו רק שיצאו למלחמה כך מצינו בדוד המלך עליו השלום כשיצא להלחם בגלית הפלשתי אמר לשאול "עבדך ילך ונלחם" עם הפלשתי הזה, היה צריך לומר "עבדך ילך וילחם". מה זה ונלחם? אלא אמר דוד המלך עליו השלום...אני איני לוחם כלל, רק אני אלך נגדו והשם ילחם, ופה גם כן אתם צריכים לצאת למלחמה ותהיו בטוחים בשם ולא בחכמה. לא בגבורה, לא בנשק, שזה הכל מלחמת גויים. ונשאת עיניך למרום בלב שלם אז ונתנו השם אלוקיך.
דבר אחר, כי תצא למלחמה על.....ושיבת שביו" . נבין סמיכות הפרשיות כי פרשת שופטים מסתימת "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך". אח"כ מתחיל "כי תצא למלחמה..." אמרו חכמנו ז"ל שטרם יצאו ישראל למלחמה יושבים בית דין של מעלה מימינים ומשמאילים ודנים אותם מי ינצח ולא כאומות העולם שטרם יכריזו ביניהם מלחמה בארץ, השרים שלהם למעלה נלחמים זה בזה ואותו שר שנפל גם האומה שלו נופלת. אבל לא כן בישראל אלא על פי בית דין עליון, אם ישראל נקיים משפיכות דמים, מנצחים במלחמתם, ואם לא חס ושלום להפך וכן מצינו באחאב מלך ישראל ששפך דם נקי ברמות גלעד גם דמו נשפך במלחמה והפך מזה מצינו בארבעה מלכים צדיקים שהיו בישראל ואלו הם "אסא המלך" "חיזקיהו המלך" " דוד המלך" "יהושפט המלך". הם נצחו במלחמתם כל אחד כמו שהם רצו שזה פלא היצא מן הכלל.
דבר אחר, "כי תצא למלחמה על אויביך ...." לשון יחיד ולא אמר כי תצאון למלחמה, רוצה לומר כי כל אחד ואחד יש לו אויב מיוחד והוא יצר הרע שלא נותן לאדם לעשות רצון בוראו, כגון להשכים בבוקר לתפילה ולהתפלל בציבור או להפריש צדקה כהגן וכפי יכולתן, לא קובע עתים לתורה, וכל שכן שלא נותן לאדם לפנות ערב להתפלל מנחה וערבית בציבור וכיוצא... ומה שאנחנו מרבים בתפילות, עבור שכתוב "גדולה תפילה יותר ממעשים טובים" כמו שכתוב (דברים ג') "וכן גדולה תפילה יותר מן קורבנות (ישעיהו י"א) גדולה תפילה שבזכותה הקדוש ברוך הוא מוחל לעונותיהם של ישראל, וכן כתב הרמב"ם הקדוש, כדי שלא תבוא צרה בעולם צרכים להתפלל ולצעוק בפה ובחצוצרות, וכן הגמרא אומרת במסכת ראש השנה "אמר רבי יצחק לעולם יקדים אדם תפילה לצרה ואם חס ושלום באה צרה פתאום כל זה לא יתיאש חס ושלום מלהתפלל משום שאמרו חכמנו זכרונם לברכה אפילו זה המתפלל אינו ראוי שתתקבל תפילתו אבל מכיון שמשתתף עם הציבור ומתעורר בתשובה , הקדוש ברוך הוא מקבל תפילתם.
דבר אחר, "כי תצא למלחמה....", בסוף הפרשה הקודמת קראנו " ואתה תבער כי תעשה הישר בעיני השם..." וסמיך ליה "כי תצא ...." מובן שאם האדם יש לו מידות טובות וישרות אז תצא למלחמה למלחמה על אויביך ונתנו השם אלוקיך בידיך ושיבת שביו, וזהו שכתוב "ברצות השם דרכי איש גם אויביו ישלים עמו.". וקודם שילך למלחמה צריך הוא להתפלל ולומר שירה וזהו תעשה ה'י'ש'ר אותיות "שירה" גימטריא "תפילה". וזהו שאנו אומרים בתחנון ובתפילה "כמו שהודעת לעניו מקדם", וקודם התפילה אנו אומרים "ותתפלל חנה ותאמר...", כדי שיכרתו השטן והיצר הרע ותיהיה תפילתנו מקובלת ברצון, ואם הוא צדיק וישר הקדוש ברוך הוא עושה במקומו מחלחמה באויביו, כמו שכתוב "השם איש מלחמה" וכתיב "השם ילחם לכם ואתם תחרישון...". וכמו שמצינו שעשה לפרעה ולמצרים ולהמן הרשע ועל כל אלו שקמו על ישראל, וכמו שמובא בזהר הקדוש על ענין ארבעה מלכים שכל אחד אמר דבר אחד והקדוש ברוך הוא עשה בשבילם את המלחמה.
הפטרת השבוע: כמו שכתוב "רני עקרה לא ילדה...", ידוע שזה מדבר על ירושלים אשר הייתה כעקרה זה אלפים שנה. ארץ ישראל היתה עזובה ועכשיו שהבטיח לנו הקדוש ברוך הוא שימחה זכר עמלק קודם לזה מתחלת הארת הגאולה ואומר "רני ושמחי, פצחי, פתחי פה להרים קול רינה, קול גדול על ירושלים וארץ כולה אשר לא חלה ללדת, כעת יתרבו בני ירושלים שהיתה שוממה שהגויים לא נתנו לישראל לבוא לארץ אבותם, בא הנביא ואומר הרחיבי מקום אהלך , כל כך הרבה בני אדם יכנסו לאורך ולרוחב כמו שכתוב "כי ימין ושמאל תפרוצי " שתתרחב ירושלים וארץ ישראל שכל ההרים השוממים יתישבו בבני אדם כי יפרו וירבו והשמחה תהיה בלי הפסק , אמר גואלך השם, במהרה בימנו אמן!!!
זמן הדלקת נרות שבת: ירושלים- 18:13 תל-אביב- 18:30 חיפה- 18:20
שבת שלום ומבורכת!!! מי ייתן ודברים אלו יהיו לרפואת כל עמך ישראל... ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה... ושישמעו תפילותנו ברצון... ויאבדו כל שונאנו הקמים עלינו לרעה... ויבטל ה' מעלינו כל גזרות קשות ורעות... אמן כן יהי רצון!!!
|