כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הכסאות האדומים

    רוצים לעשות קצת סדר במחשבות? יש לכם שאלות תיאורטיות על קולנוע? כאן שואלים וגם עונים.

    חסמתי את ההרשאה לככב את הבלוג. למי שנדד לפה ותוהה:
    הרייטינג מייצר מכנה משותף נמוך ולא איכותי, בדיוק כמו בטלוויזיה.
    אין לי זמן לייצר התנגדות אקטיביסטית אבל זה לא אומר שאשתף פעולה עם המערכת.


    אשמח לקבל תגובות על הפוסטים.


    אינדי לנצח.

    פעימת הלב האחרונה

    6 תגובות   יום חמישי, 11/9/08, 23:50

    דיברו על פעימות הלב הרחב של אורי. על החלום שלו.
    בהלוויה התברר לי שהוא הפיק את "חלומו של הנרי" של איתן גרין, סרט שאהבתי מאוד. אם אתם צעירים ויש לכם סרט מיוחד ואנושי, לכו לאורי. הוא יגיד לכם שרואים ת'פוטנציאל אבל צריך לעבוד על זה. הוא יגיד לכם לא להיות עצובים אם הדרך מתמשכת. הוא יגיד לכם שזה לא אסון גדול כשהקרן מחזירה שלילי. הוא לא יתן לכם להתייאש כשהדרך שוב מתמשכת.

    כשתסריטאי כותב סרט הוא יוצא למסע ארוך ארוך אל תוך הלילה, לילה שלא נגמר. לפעמים הוא נגמר אחרי כמה שנים. לפעמים הוא נגמר עם לב שבור.

    הגעתי למשרדי פרלייט אחרי ביקור ב-3 משרדי הפקה נוספים שהביעו עניין, אמרו שיקראו. התקשרתי כמה פעמים ולא קראו. בפרלייט אמרו לי שיקראו בתוך שבוע. בדיוק התפטרתי מעבודה מחורבנת. תקופה מחורבנת שאתה לא יודע ממה תחיה. ואז הגיע הטלפון: שלום עינת, מדבר  אורי סבג (לבי החסיר פעימה). תראי, אנחנו קראנו את התסריט ואנחנו חושבים שהוא מעניין (אני פוערת את פי, עיניי יוצאות מחוריהן, כל המשרד עוקב אחריי). נפגש ונראה. סגרתי את הטלפון ושעטתי במסדרונות בזעקות אושר. רגע של אור שהוכיח שג'וליה קמרון לא שיקרה לי כשכתבה שהיקום דואג לאמנים.

    לפני שנתיים ישבתי מול אורי, מקשיבה להערותיו על הדראפט שתמיד הסתיימו ב"חכי, אל תרוצי לשנות. קחי, תחשבי על זה. את מכירה את התסריט יותר טוב ממני". הוא שאל: את רוצה גם לביים את הסרט?(מי? אני? לביים? אני תסריטאית אבל מצד שני למה לפסול). עניתי: כן. אורי: זה קצת בעיה. את לא ביימת שום דבר ולא למדת קולנוע. עניתי: אני מביימת סרט של חצי שעה. אורי: יפה. תביאי לראות (אלוהים, עכשיו אני חייבת לביים סרט של חצי שעה. איך עושים את זה לעזאזל. זה בטח לא כל כך מסובך. אני אתקשר לאלון, העורך שלי).
    ומחוץ למשרד בטלפון עם אלון: אלון, איך עושים סרט? הוא צוחק. אני: אני עושה סרט של חצי שעה. הייתי עכשיו במשרד של אורי סבג ואמרתי לו שאני עושה סרט של חצי שעה. שתיקה.

    איך עושים סרט? מה בדיוק צריך? ובסופו של דבר עברו שנתיים מיוזמה קפריזית ופיצ'ר עצמאי עומד להיוולד.

    לפני חודשיים נפגשנו בפעם האחרונה. אתה יודע שרק בגללך עשיתי את הסרט הזה? אורי: באמת? אני: כן. כדי שאני אוכל לביים את "ממעמקים". סיכמנו שאסיים דראפט בתוך חודשיים ונגיש בהקדם שוב. אחרי חודש הסברתי לו למה אני לא יכולה לסיים דראפט בעוד חודשיים. התשובה שקיבלתי היתה אגרוף בבטן.
    אורי כתב:
    "השאלה הגדולה האם את רוצה לעשות סרט או לחפש תירוצים. תסריט צריך שיהיה שלם, מורכב, עם סיפור שיש לו אחיזה. השאלה האם הגעת לשם, האם הדמויות שלך את מכירה אותן טוב, את מבינה את המהלכים שלהם, האם יצרת משהו מעניין שלא נחשף. בקיצור תוציאי מהבטן את הסיפור שלך ואז הכל יעבוד . אם יש לך רצון לספר משהו מהבטן אז תעשי זאת. חוששני לפי שאלותייך שאת מאבדת את ואת מתייאשת. תעשי חושבים ואם את בעניין אז קדימה..."
    ..............
    "אני עובדת על התסריט כדי שיהיה טוב יותר. כשנפגשנו ביקשת שנגיש אותו שוב בעוד חודשיים (בינתיים חודש עבר) ונכנסתי לעבודת עומק על התסריט. למשל, הבנתי שהסבילות של הגיבור נובעת מכך שהוא איבד את הרצון לחיות. החלטתי שהרבה יותר חזק להזדהות עם הרצון למות מאשר עם חוסר רצון לחיות (לפחות כזה שאינו מנומק מספיק מוקדם ומספיק חזק). זה הקו שאני הולכת עליו כרגע... אני לא מתכוונת לנטוש את הגיבור. מגיע לקולו להישמע וגם לקולי. וחוץ מזה, הסרט הזה יקרה עם או בלי קרן. תודה על העידוד. אני מאוד מעריכה את זה."

    לפני שבוע וחצי סיימתי דראפט חדש שאורי כבר לא יקרא.


    התסריט "ממעמקים" נפתח ונסגר בשיר המעלות:

    (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ אדוני:
    (ב) אֲדנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:
    (ג) אִם-עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר אֲדנָי מִי יַעֲמד:
    (ד) כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:
    (ה) קִוִּיתִי אדוני קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי:
    (ו) נַפְשִׁי לַאדנָי מִשּׁמְרִים לַבּקֶר שׁמְרִים לַבּקֶר:
    (ז) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל אדוני כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
    (ח) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכּל עֲוֹנוֹתָיו:

    אתמול בהלוויה, הרב פתח תהילים ק"ל וקרא: "שיר המעלות ממעמקים קראתיך אדוני"...
    הרגשתי שאורי מדבר אליי. "ממעמקים" חייב לקרות.

    יהי זכרו ברוך .

    אינדי לנצח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/9/08 21:28:


       עינת ברור שזה יקרה אם תרצי מאוד. לכי עם צוואתו של אורי ותצליחי. ממעמקים את מוציאה זאת ואני תיקווה שזה יגע המעמקים של הצופים. אל תוותרי. כוכב יעזור? אז קחי.

       לעשות סרט זו עבודה קשה מאוד, אבל מלאה ברווח.

      בילי

        15/9/08 13:06:


      חייב לקרות, ויקרה

      כמו שכבר אמרתי לך, את מדהימה

      והדברים המדהימים יגיעו אליך בחזרה

        12/9/08 22:55:

      צטט: ann mary 2008-09-12 05:29:42

      וכך יהיה עינת!

       

       

      אמן!
        12/9/08 22:55:

      צטט: תומר שריג 2008-09-12 21:55:39


      ו"ממעמקים" יקרה. חייב לקרות. עם עוד נופך של עצב והחמצה וכאב שיתווספו אליו כעת. אבל הוא יקרה.

       

       

      תודה :-)

      שיהיה בהצלחה לשנינו...

       

       

      אינדי לנצח.

        12/9/08 21:55:

      ו"ממעמקים" יקרה. חייב לקרות. עם עוד נופך של עצב והחמצה וכאב שיתווספו אליו כעת. אבל הוא יקרה.
        12/9/08 05:29:
      וכך יהיה עינת!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אינדיעינת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין