זכרונות מאפריקה-רקדנים מבטן

‎26

70 תגובות יום שישי , 12/9/08, 00:17

באחד הערבים לאחר ארוחת הערב, כינסון אותנו 50 בנות במספר.

מאחר וה"עמימות" היא שם המשחק לאורך כל המסע, לא ידענו ואף לא תארנו את מאורעות

הערב הצפויים שלנו.

"היום קיבלתי שיחת טלפון בהולה מע. _מנהל מח' גיפים בחברה) הטוען שאחת מבנות הקבוצה

טלפנה אליו בתלונה כי "השקוף" נכנס לאוהלי הבנות"

אתם בטח תוהים מי הוא "השקוף" ?.......מנהלן שיצא עמנו למסע, מן רואה ואינו נראה.

נתקלנו בו בבקרים ובערבים בחניוני הלילה. במשך היום הוא לא נראה בנוף. אולם אם

מכשיר קשר זה או אחר פתח בשביתה, מיד הוא הגיח משום מקום, התייצב למכשיר הקשר.

נדהמות פעורי פה, הבטנו זו בזו לא מאמינות....והמדריכה ממשיכה

"זו לא תלונה שאפשר לעבור עליה לסדר היום...מיד נקרא ל"שקוף" ונתעמת אתו "

מתיחות נכרה על פנינו, הפננו מבטינו לכניסה, לפתע ניתרנו ממקומותינו בבהלה לקול בומים אדירים

קולם המרעים של תופים המלווים להקת ילדים בגילאים שונים שהתפרצה בריקוד זולו סוער.

כמובן, סיפור המתח ,הסתבר כמצוץ מהאצבע.

במשך כשעה סחררו אותנו בריקודים אפריקאיים, כאשר אנו מביטות בהשתאות בריקודי המלחמה

ובכח האדיר האצור בגופם הצעיר, עינינו עוקבות אחר כל שריר ושריר בגופם, היינו כמהופנטות.

מאחר ובני הזולו ידועים בכישוריהם המוזיקליים (הזמר פול סיימון נגן עם קבוצת בני זולו והם

קבלו על כך את פרס הגרמי באלבום גרייסלנד 1986 - עדיין בתקופת האפרטהייד).

מורה ביה"ס שבאחד מכפרי הזולו לקח על עצמו להקים להקת ריקוד מבנים ובנות יתומי איידס

חלקם אף נשאי איידס בעצמם, ילדים צעירים שעול פרנסת אחיהם על כתפיהם.

הערב המיוחד הסתיים בשירת ההמנונים הישראלי והדרום אפריקאי, כאשר עם הילדים השחורים

שרה את ההמנון הדרום אפריקאי המדריכה המקומית (לבנה) שליותה את המסע.

אכן היה זה רגע מרגש, לזה יחל ופילל נלסון מנדלה - לראות שחורים ולבנים עומדים בצותא ושרים

את ההמנוון הדרום אפריקאי ואגרופם קפוץ על לוח ליבם.

דרג את התוכן:

נא להתחבר כדי להגיב

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS