שיר שלי?
פוסטים פופולאריים
-
מונולוג שחיברתי לשיעור תיאטרון
21/5/11 | 1603 צפיות
-
אבי
26/11/08 | 547 צפיות
-
אינטימיות
10/7/08 | 561 צפיות
-
תפילה
28/12/08 | 528 צפיות
-
שירה מול צעקה
17/1/09 | 436 צפיות
-
חזרה גנראלית
7/4/11 | 478 צפיות
פוסטים אחרונים
- מונולוג שחיברתי לשיעור תיאטרון 21/5/11
- תגובה לדיון שעלה בקהילת זוגיות (בקריצה אוהבת) 5/5/11
- והרי הקונצרט 21/4/11
- ביקורות על הקונצרט 11/4/11
- ביקורות על הקונצרט 11/4/11
- חזרה גנראלית 7/4/11
כן, אפשר
במקום שיש מוסיקה ישנה אהבה. אם היינו מעבירים קורס למוסיקה קאמרית או רק מלמדים לנגן בפסנתר את ראשי הממשלות, הרמטכל"ים ושרי הצבאות לדורותיהם של מדינות העולם, אני מבטיחה לכם, השלום והאחווה היו שוררים בכוכב שלנו. שימו מספר אנשים בחדר אחד, פסנתר כנף באמצע וצפו במתרחש. מורתי האהובה, פנינה זלצמן שהלכה לעולמה השנה, סיפרה לי שכשהיתה ילדה קטנה בת שלוש שנים בלבד, אמה נעלה אותה בחדר עם פסנתר. סיפור קשה , ללא ספק. הייתי נערה צעירה כשלמדתי אצלה והזדעזעתי עמוקות. משום מה, בעודה מספרת חיוך רחב על פניה, נשמעה היא זחוחה ועולצת. לימים גדלה והיתה לפסנתרנית הראשונה בארץ ומוערכת בעולם כולו, בעלת אמירה בעולם המוסיקה לדורי דורות. תלמידיי נהנים מפירות חייה המוסיקליים העוברים דרכי אליהם ויום אחד יגיעו לתלמידיהם. חלילה וחס, לא ולא! אינני ממליצה לכלוא ילדים רכים בשום אופן . רק דמיינו לעצמכם לרגע הזוי את התמונה של אותם שרי צבאות העויינים זה לזה כלואים בחדר אחד, כאשר "כלי הנשק" היחידי העומד לרשותם הוא פסנתר. אתם רואים את זה? לפתע מישהו נוגע בהיסוס באחד הקלידים, בא אחר מוסיף תו אולי תצא בסוף סימפוניה, הרמוניה, מלודיה זוהי שפתה של המוסיקה. אולי לפני סיפור מגדל בבל זו היתה השפה המשותפת לכל העמים? בני הבכור, בהיותו בן ארבע שנים בלבד דרש ממני לתת לו שיעורי פסנתר. היינו אז משפחה צעירה, משכנתא על הראש ו...אמרתי לעצמי "למה לא"? הרי זו המקצועיות שלי, אלו הם חיי, וזה גם חסכוני שלא אשלח אותו למורה אחר בתשלום. יצאנו לדרך...זה לא היה כל כך קל אמא שהיא גם המורה לפסנתר, ובכל זאת עברנו מספר שנים בהפסקות של אמהות נטו וחזרה ללימוד. בשלב מסויים העברתי אותו למורה אחרת ובהגיעו לגיל ההתבגרות , עבר לגיטרה התנסה ברוק ובלוז, ובשלב מסויים פרש לחלוטין. הסכמתי, נתתי את ברכתי לכל בחירה שלו בלב שלם כי בתוכי ידעתי. את ה"גירסא דינקותא" שלו כבר קיבל ביחד עם כל אהבתי. מאז עברו כעשר שנים. לפני כחדשיים הגיע אליי והוא כבר גבר, בחור לעיניין, ודרש בשנית. "אני חייב לנגן את סונטת וולדשטיין של בטהובן עכשיו!נזכרתי כשהיה פעוט, היה אוטם את שתי אוזניו בכפות ידיו הקטנטנות כל אימת שניגנתי את הסונטה הזו, ואני, אמא צעירה, חוששת שמא אני מזיקה לילד? את התשובה לשאלתי אני מקבלת עכשיו, והוא כבר בחור גדול העומד ברשות עצמו ואיך שהוא מנגן? זהו רק אחד הניסים שמוסיקה מחוללת. יש בכוחה לרפא, לקרב,לאפשר אהבה וביטוי עצמי. בעיניי היא כוח החיים.
|
תגובות אחרונות
-
אטיוד5
בתגובה על הקונצרט
-
curiosity
בתגובה על מונולוג שחיברתי לשיעור תיאטרון
-
ford-forcus
בתגובה על לא קנינו.
-
אטיוד5
בתגובה על והרי הקונצרט
-
נורית אל נתן
בתגובה על יומולדת לאמא
-
אביגדור 100
בתגובה על חגיגה משפחתית
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מוסיקה=אהבה
צר לי שיר סתיו יפה (קחי זאת כסגול או קמץ/ פתח, אפשר גם שניהם), אך נדמה לי שאנו מפתחים את הנושא במישורים מקבילים הגם שהם אינם סותרים האחד את השני.
חלק מרכזי של הפוסט שלך דיבר על ההשפעה שעשויה להיות על אנשים בהאזנה למוסיקה וחלק ניכר מדוגמאותיך דיבר עליה ככלי להפחתת נטיות לוחמניות (אהבה במקום מלחמה ) ולזה התיחסתי.
כעת את מדברת על תרומתה החיובית של המוסיקה לנושאים שונים, לרבות אצל ילדים,
בודאי שלזה אני מסכים.
אגב, בשימוש במילה לפתוח "צוהר" אין הכוונה שאני רואה במוסיקה "צוהר " ואם תקראי את כל הקונטקסט בטוחני שתביני מה הייתה כוונתי, גם אני רואה במוסיקה עולם (יפה )ומלואו.
הדבר היחידי שאנו באמת יכולים ללמד את ילדינו-תלמידינו לדעתי הוא אהבה.
הדרך שבה כל אחד תופס את משמעות המילה היא דרכו המיוחדת.
בתור מוסיקאית כל שנות חיי (פחות 5 שנים) זו דרכי שלי. את זה אני יודעת.
ומתוך החוויה הזו כתבתי את שכתבתי.
אינני רואה "צוהר" במוסיקה כי עבורי היא עולם ומלואו. ואם לנתח בלשון יומיומית יותר את כוונתי , אומר ש
המוסיקה מפתחת בילד הקשבה אמיתית , חיבור להבעת רגשותיו, ביטוי בלתי אמצעי ברמה הגבוהה ביותר (זו רק דעתי , כמובן ) ויכולת מופלאה לתקשורת.
וברמה הטכנית כבר עלו על כך שבעצם האזנת למוסיקה של מוצארט (ראה הקלטות של בייבי מוצארט) מתפתחים קשרים מסויימים וחשובים במוח , שאם לא משתמשים בהם, הם מתנוונים . כגון: קואורדינציה, קשר עין-יד-אוזן
רגישות לדקויות, מקצוענות והתמודדות עם קשיים טכניים ומנטליים.
דרכי היא אהבה. תלמידיי מקבלים את האהבה הזו ממני, וזו ההעשרה האמיתית עליה אני מדברת.
איני רואה בלימוד מוסיקה - חוג, אלא דרך חיים.
בקשר לאהבתו של היטלר למוסיקה והיותו מי שהוא כפי שכל העולם לצערנו הכיר, קיימים שם מרכיבים נוספים באישיותו חולניים ברמות כה גבוהות, ובלתי ניתנות להשוואה מול אף אחד אחר.
הדברים שכתבת מוגשים בדרך יפה ומפתה מאד להצטרף לקונצנזוס ,
אך כשאני מתיחס ברצינות ובאמת הפנימית שלי (כמי שחווה באופן מעמיק מאד מוסיקה על כל גווניה במשך חייו ) לתוכן והמסר המרכזיים שבהם אני חש שנוצרים בי יותר סימני שאלה מאשר אמירות ברורות,
בזמנו אף הייתי קרוב לעריכת מחקר בנושא (אולי עוד יגיע ) המנסה לבחון את הקשרים הקיימים בין האהבה למוסיקה לבין מרכיבי אישיות שונים , לא אפרט כאן את הכל, אך הרעיון היה גם לבחון האם סוגי מוסיקה שונים פועלים על העניין באופן שונה ועוד מספר וריאציות על הנושא לבדיקה,
לא אצטרף כאן לתגובות ה"מהירות", כגון , "היטלר אהב גם מוסיקה" או הדוגמאות שניתנו בנוגע למלחינים מסוימים ,שכיוונן דומה לנ"ל, ולגביהם ניתן לענות גם כפי שאת ענית (שאלו היו תקלות והיו לכך סיבות ).
אין ספק שאהבה למוסיקה מעידה על קיומו של מטען רגשי (אפילו עז במרבית המקרים ) אך האם קיומה של תשוקה שכזו לנושא , או כפי שרשמת - אם אנשים היו מאזינים יותר וכו' זה היה מביא להגברת מגמות חיוביות בנושאים שונים, זאת שאלה.
גם אני פתחתי בפני ילדי, כפי שנרשם כאן גם על ידי אחרים , צוהר לסגנונות מוסיקליים שונים ואני חש בסיפוק ובגאווה שבכך העשרתי אותם.
מניסוני שלי וגם על סמך התפתחות הנושא אצל ילדי איני מופתע ממה שתיארת בנוגע לבנך, למדתי שמי שאוהב באמת מוסיקה ימצא תמיד את היופי בכל סגנון (טוב, נניח שהדבר נכון בחלק מהמקרים) הדבר החשוב הוא קיומה של פתיחות וסקרנות "לטעום" והידיעה כי "עת לכל סגנון" , דהיינו בתקופות שונות בחיינו (ולעיתים אף ברגעים שונים באותו היום נכון לנו לשמוע ולאהוב דברים אחרים)
לא הייתה לי כוונה לערער על הכיוון והדרך היפה שרשמת את הדברים אלא להגיב בהתאם לתחושותי האמיתיות ולהאיר כיוון נוסף למחשבה.
לשיר סתו
במקום שיש מוזיקה, יש סכוי לאהבה לפרוח.
כמו כל דבר בחיים אין דבר שהוא בטוח. זה היה יכול להיות נפלא אילו המוזיקה היתה מגרשת
רוע, פחד וקנאה. האם אינך זוכרת סיפורים על אומנים שהאהבה והחברות היתה רחוקה מהם?
בכל מקרה...
שתהיה שנה טובה
בברכה
ברייקי
אסתר שמיר
לאפשר אהבה וביטוי עצמי. בעיניי היא כוח החיים.
מסכים לחלוטין ! ילדים שמחוברים למוזיקה מגיל צעיר גדלים מאושרים יותר.
לא משנה סגנון המוזיקה אלא לאפשר לילדים להתחבר למוזיקה בעצמם לסגנון המתאים להם.