התחושה היא שבעית הבדידות נפתרה ולא בזכות העובדה שיש לי כעת בת זוג. נהפוך הוא, נראה שיש לי כעת בת זוג בזכות העובדה שהתגברתי על הבדידות.

כיצד התגברתי על הבדידות? תודות לבלוג הזה ולמספר נשים בעיקר שעזרו לי מאד בכך שנתנו לי נקודות למחשבה. חלק מהדברים היו מאד קשים, איני חושש מהתמודדות עם דברים קשים.

זה לא רק הבלוג שעזר לי, זה בעיקר הגישה שלי של להתמודד ולנתח את הבעיה ולא להתחמק גם אם התכנים קשים.

הייתה תקופה שחשבתי שהבלוג מיצה את עצמו. כעת ברור לי שעדיין לא. הוא אמנם מיצה את עצמו בנושא אחד, נושא  הבדידות.

אולם נשארו עוד בעיות וכן מתברר שיש סבך גדול של בעיות נוספות, אולי קשורות ואולי לא.

הבעיה העיקרית שנשארה לא פתורה מהבעיות הקודמות, היא תחושת הנחיתות שלי כגבר. בעיה זו מפריעה כעת פחות אך עדיין קיימת ברקע.

כעת אני עומד מול סבך של קשיים ביחסי מין, סבך שאני מאד רוצה לפתור על מנת להעלות את ההנאה שלי ושלה מיחסי המין.

את אחת הבעיות העלתי בפוסט הקודם, נושא המין האוראלי. עדיין לא קיבלתי תשובה שסיפקה אותי. אני עדיין ממשיך לחפש פתרון.

בעיה נוספת היא קשיים שלי עם עצמי, כנראה שוב הסגירות שלי באה לידי ביטוי. אני לא מצליח "לגמור" ממין איתה. 

האמת שזו בעיה מוכרת אצלי שלא שמתי עליה את הדעת עד כה, הקושי הזה היה גם עם כל בנות הזוג שלי בעבר.

לשמחתי היא גרה מאד קרוב אלי (מדהים שמכל החיפושים בסוף מוצאים כמעט שכנה :-) הקרבה הפיזית מאפשרת אינטנסיביות יחסית בפגישות, כרגע זהטוב גם לי וגם לה. אנחנו מאד נהנים מכך. אני בנוסף לכך מקבל כאן הזדמנות להציף את הבעיות. כיצד אפתור אותן עדיין איני יודע. יחד עם זאת אני מאד אופטימי. הצלחתי להתגבר על בעיות גדולות בעבר, כך אוכל להתגבר על עוד בעיות רבות בעתיד.

בסוף אכתוב ספר, כיצד פותרים בעיות נפשיות בעזרת בלוג :-)

כן הבלוג מאד עוזר. אך לא הבלוג לבדו. העיקר הן התגובות הן בבלוג והן תגובות אישיות.

אני מודה כאן שוב לכל אותן נשים שכתבו אלי, אני מודה גם באופן אישי לכל אחת ואחת.

אשמח לעוד תגובות ולעוד נקודות למחשבה.

למרות שכבר איני בודד, עדיין אשמח לשוחח עם נשים כאן, ללא מחויבות. שיחות אלו מסייעות לי רבות.