חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
איך להיות עצלן בלי להתאמץ
הילד בן 14 ויש לו בעיות קיומיות על הראש. שיחה שהיתה באמת. לא נגעתי
- אמא, אני מסתובב עם שלוש חולצות בלבד, אני חייב עוד חולצות. - מעניין שלאחיך יש שלושים חולצות. מה עם כל החולצות שקניתי לכם בקיץ, איך כולן עברו אליו? - חלק אני לא יכול ללבוש וחלק הוא קיבל לבר-מצווה ולא נותן לי. - מה הכוונה לא יכול ללבוש? - את החולצות השחורות אני לא יכול ללבוש כי למדתי ממך ששחור לובשים רק להלוויה. - הלאה. - לבן זה חגיגי מדיי, וגם נהיה אפור בכביסות. - הלאה. - וצווארון וי זה של ערסים שרוצים שיראו להם את השערות בחזה. - אבל לך עוד אין שערות. - אבל יהיו. - הלאה. - ואדום, ורוד ותכלת הם לא צבעים גבריים, ואת לא רוצה שאני אהיה לא-גברי, נכון? - לא ממש מסכימה עם הטענה הזאת, אבל בסדר. - והדפסים של גארפילד ומיקי מאוס זה כבר לא לגילי. - גארפילד זה סאטירי, ראבק. - מה סאטירי בחתול ג'ינג'י שמן ועצלן? יש לנו אחד כזה בבית ולא מצאתי עדיין את הסאטירה. - הלאה. - וצבעים שאין להם ממש שם, כמו צהבהב-קרם-בז' וכאלה, סבא פנחס היה אומר, שצבע בלי שם זה לא צבע, זה לכלוך, שוורוד מלוכלך באמת נראה מלוכלך. אז את לא רוצה שאני אסתובב עם חולצה מלוכלכת, נכון? - הלאה. - גם הדפסי גלישה לא נראים לי. פאסה, פאסה. - גמרת? - כן, נגמרו החולצות. - טוב, קח כסף, ולך לסנטר, ראיתי שבחנות האהובה עליך קיבלו קולקציה חדשה של חולצות יפות בהדפסים מדליקים. וכדאי שתלך היום, כי האקסטרה-לארג' אוזל להם במהירות. - אין לי כוח בחום הזה. - מה אין לך כוח? זה שני מטר מהבית, בסנטר הממוזג! - אני סומך עלייך, לכי, שתי קפה עם תמר ותבחרי לי את. - גם אני סומכת על עצמי, רק עם כל הקומפלקסים שלך - בלי צווארון וי, בלי שחור, בלי לבן, בלי כל שאר הצבעים, בלי הדפסי קומיקס - מה אגיד לך, אפעס יהיה לי קצת קשה לבחור!!! - את יודעת מה אני מציע? לכי לשם, תבחרי מה שנראה לך, תתקשרי אליי ותתארי לי טלפונית את ההדפס - ואני כבר אחליט. נכון רעיון טוב? רגע, מה את הולכת? מתי את חוזרת? - ברשותך, אם אני כבר יוצאת, אני באמת רוצה לשתות קפה עם תמר. - אבל תעשי לי טובה.... לא הרבה זמן. קיבלנו שיעורים נורא קשים במתמטיקה. אין לי כוחות נפשיים להתמודד איתם לבד .
■■■
סנדרו בוטיצ'לי היה אחד האמנים הבולטים של הרנסאנס בזכות סגנונו החופשי, הנונשלנטי ובזכות התמקדותו בנושאים לא דתיים. על דיוקנו של גבר צעיר מחזיק מדליון (ולבוש בצבע כחול כהה!!!) אמר לי בני: "זה גבר זה? הוא נראה כמו אשה". ובאמת, עם שערו הארוך, אצבעותיו השבריריות ולחייו הוורדרדות, הוא נראה סמל העדינות. אין אמן גדול בן התקופה שלא הנפיק לפחות 'דיוקן של גבר צעיר' אחד - בין השאר ליאונרדו, רפאל, טיציאן, ברונזינו (עם דיוקן יפה במיוחד), וכולם ציירו עלמים ענוגים, לא גבריים במובהק ואפילו נשיים. הדיכוטומיה הזאת, בין עלם לגבר, היא לא המצאה של הרנסאנס, היא התחילה עוד בימי היוונים, שעל כדיהם נראתה הפרדה ברורה בין דמויות הצעירים השבריריות לבין דמויות הגברים רחבות-הכתפיים והאיתנות. במשך השנים מתעבה הסילואטה הצרה, תופסת נפח, ביטחון וממשות בחלל, אבל בדרכה אל הערך הנחשק של הגבריות היא מאבדת ערכים אחרים: תום, טוטאליות של הבעה רגשית, כנות. לאחרונה יצא לי הרבה לחשוב על התעצבותן של הגבריות ושל הנשיות במהלך החיים, הן מבחינה פנימית והן מבחינת הביטויים החיצוניים שלהן. בגבריות הבוטה יש משהו מושך מאוד ומפחיד מאוד. גם הנשיות מפתה, אבל דרושה בגרות כדי להתמודד איתה. האם היחסים הלא סימטריים בין מי שעוצבו כבר לבין מי שעוד לא עוצבו נדונו לכן לכישלון, או שהם יכולים להשלים זה את זה? והכי חשוב - האם אמא תמצא את החולצה הנחשקת? אפילוג היום התקשרו אליי בהתרגשות מאוניברסיטת תל אביב, אמרו לי שבני הוא מהבודדים שנבחרו על ידי התיכון שלו ללמוד אצלם קורס לתואר ראשון - כל קורס שיבחר - וזה יוכר לו לתואר בעתיד. ניסו להסביר לי מהאוניברסיטה את גודל הזכות שנפלה בחלקו. הילד נותר אדיש כגארפילד בשעתו לנוכח הסיכוי שירוץ מרתון באולימפיאדה. |
תגובות (141)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז זה מה שמחכה לי? כבר רואה סימנים ראשונים:"אמא תכיני לי את הבגדים".....
ואגב ביוון, ההבדל בין תאורי צעירים למבוגרים היה בתאור הזקן והגוף שכוסה בד"כ בגלימה, לעומת
הצעירים שהלכו בטורסו חשוף.
שנה טובה לך.
ענק!
שיהיה לו בהצלחה באוניברסיטה...
עצלנות בדרך לתואר
מברוק
נשמה, נדיר למצוא גם הומו רגיש!אם כי ,במחשבה שניה,הכרתי גם כמה סטרייטים וגם כמה הומואים עם רגישות לפנצילין.
ועכשיו הערה רצינית:כוחו של בוטיצ'לי אינו בסטרייטיותו או בהומואיותיותו ,כי אם באיטלקיותו.
סבתו הצולעת של מי היא הומו?והאם היא כוסון?והצליעה -זמנית?או שמא גרירת רגל חיננית שמודיפה לסקס אפיל?יש טלפון?
שלוש הערות (בשום אופן לא הארות), סתמיות לגמרי: (אחת כללית, שתיים כך).
מה היה אומר רוסו על "מינגלינג"?
בוטיצ'לי הוא אחלה.
אני אישית מעדיף את וינוס, אבל גם דיוקן ה"הומו" לא רע.
טעות. מתוך עקרון, הילד אף פעם לא צודק (ואנחנו מתפשרים עמו מתוך הומניזם עמוק, וחוץ מזה אנחנו לא רוצים להישאר לבד בגיל 80), ובוטיצ'לי תמיד הומו. (כל מי שמצייר ככה הוא אדם משכמו ומעלה, ואלה הומואים. נדיר למצוא סטרייט רגיש.)פן? פן למי? כי אני, למשל, מתכוון להתקרח מוקדם. ואילו בנותי - אין בעיה. אין קרבן שהוא גדול מדי עבורן.
(נכתב אחרי 5 לילות רצופים בלי שינה עקב מחלה של בת השנתיים. ) קטן עלי. פן? תביאי.
חביבתי. (יש לקרוא במבטא ערבי בולט.)
את רוצה להגיד שבעוד 4 שנים גם לי יצפו דיאלוגים מעין זה?
אוי הברוך!
לילדי בן ה-10 יש באמת 30 חולצות. אבל הוא אוהב את כולן, ובמיוחד לבנות. גם גרביים ותחתונים לבנים הוא מעדיף על פני הצבעים האחרים. מקרה קליני, לא?
אבל אין לו שום אח. וכל מהשלא אקנה לו, הוא מבסוט.
ילדים זה שמחה. תהיי שמחה מיא.
יאבא ייה, הסיפורים המעמיקים על הנוער של היום גורמים לי לרצות לקשור את החצוצרות עוד בטרם יהיה מאוחר מדיי!
או לקחת אותם לגדול באיזה מושב רחוק בו ה"סנטר" הכי קרוב זה כינוי לצומת בדרך לקריית שמונה.
את יכולה להשכיר לו סטייליסט, זה גם ככה כנראה השלב הבא בדור המתגבש...
ענק.
בפעם הבאה, את מתבקשת ללעוס לו את הפיצה ולבלוע גם - בשבילו.
ומברוק על הטלפון מאוניברסיטת תל אביב. מי גאון של אמא?
Ideal Portrait of a Woman
לא הבנתי ילדים זה שמחה או נושאי מותג
יקירתי...
אכן עולם מודרני מלא פלאות יצרנו, וכבר רשמתי בעבר במאמרי את דעתי בנושא.
אז ככה אני מסכים עם אביך לנושא הלכלוכים, כל הצבעים החדשים שהמצאנו במאה האחרונה ואף נתנו להם שמות לא ברורים שנעודו להדגיש את גוון הצבע המדויק של הכחול אוקינוס בפיהם של המוכרים (המגוונים לא פחות) בחנויות הבגדים תמיד עושים לי את היום.
לגבי שאלתך העניינית לעיצוב באישיות הנשית והגברית, ההתבגרות וההשלמה. אישית אני חושב שהפערים אצל אנשים מסויימים טובים למערכות היחסים שלהם. ואף גורמים להם להתלכד במערכת של תלות הדדית. האשה שצריכה הגנה לעומת הגבר החזק והדומננטי שהוא ילד קטן מבחינה רגשית. הגבר שצריך מפלט לרגשותיו (כי מעולם לא מתמודד איתן) לעומת האישה החזקה שמבינה ותומכת וכיוצ'.
פערים הלו מחזיקים זוגות ביחד לפעמים אף יותר מאהבה.
ולכן לאנשים כמוני וכמוך נשאר רק האהבה...
עידו
היי ניצה. כיף שאת מבקרת.
הילד הזה שלי, היום כששכחתי להעיר אותו בבוקר לאימון לנבחרת הכדורעף - הדבר היחיד שמלהיב אותו ולמענו הוא מוכן להתעורר בשש וחצי בבוקר - והתנצלתי קשות - הוא אמר לי: לא נורא, כנראה היית זקוקה לשינה הזאת. אז כנראה שהשד אינו נורא כל כך!
מיא ממה מיא,
לקרוא ולהסניף שיחה מנומקת - הגיונית - מאתגרת - סחטנית - מחוייכת - שסופה ידוע מראש.
ועל האימא של הילד מותר?
"הייתי רוצה שיידעו כולם שיש ילד אחד בעולם והילד הזה הוא..." שלי.
( על פי י. אטלס מתוך "והילד הזה הוא אני")
בגלל הדגיגונים הנושכים.
מילא צביטות, אבל היי...נשמה, תבלי!
(אבל למה צריך בגד ים, לא הבנתי?)
יש לך משיכה עזה לשימון, מה?
אני מתה על כל סוגי הטורקיז. יש טורקיז עם יותר ירוק, מה שנקרא ירוק קאריבי, ויש טורקיז עם יותר כחול נגד עין הרע, מה ששמים בתכשיטים וג'ודי מוזס ניר שלום הולכת, ואני אוהבת את כולם. דווקא בגלל העיניים שלי אני לא לובשת טורקיז כי זה נראה נורא פרחי...
מיא, משובחת שאת
לא מבינה בנערים בני ארבע עשרה עם דרישות מוקפדות ויוקרטיות
לא מבינה בחולצות טריקו (גופיות קצת, מעדיפה אדומה)
וגם תל אביב נראית לי רחוקה מתמיד...
צפה על הגב במים במפרצון מקסים וחוץ מבגד ים ומגבת לא צריכה כלום כבר 4 ימים.
ובעברית - סימונענע.
טורקיז- יש הרבה גוונים של טורקיז האמת, חלקם מחרידים בעיניי, למרות שבבסיסו הצבע הוא שילוב של ירוק וכחול אותם אני אוהב, אז זה מוזר. ייתכן שבגלל השימוש בטורקיז הרבה יותר מדי באדריכלות מסחרית וציבורית התחלתי להיגעל ממנו. עלייך- אני בטוח שאפילו טורקיז נראה טוב, עם העיניים....(חנופה בקטנה)
בדיוק. ואל תתפתי.
אתה מוכן להמשיך בקו החדש הזה? נשמע לי, וואו.
הוא לא יודע שאדום זה הצבע הכי יפה?
כל המלתחה (אלק) שלי אדומה.
הילדים חסויים עדיין מטעמי עין הרע...
כן, גם הוא גילה את השיטה, ועל כל ביקורת שיש לי כלפיו הוא עונה לי: מה את רוצה? אני דומה לך!
כן, הביקורתיות והעירונות לכל ניואנס, תפר, כיס, גוון, מדהימה ממש. הפיתרון שלי הוא פשוט לעודד אותם לעשות הרבה ספורט - כי מכנסי ספורט בניגוד לג'ינס זה ממש לא בעיה!
קניתי לו 4 חולצות בשתי חנויות שונות והוא היה מרוצה מכולן. לחולצות ולילד ולי שלום, ולך - בהצלחה. תהיי חזקה.
האמת, שגם אני אוהבת גברים בכל הצבעים, אבל הבהירים יפים בעיקר על גברים כהים כמו בעלי לשעבר, ועל הילד שהוא בהיר יפים בעיקר הכהים. בסוף קניתי לו חולצה אחת בסגול כהה והוא דווקא אהב.
התכוונתי דווקה לאח הקטן של Z - פול אנד בר. זארה הביאו אותה בכמה עונות מהגיהנום. הגזרות שלהם על הפנים. גם שמרני מדי בשבילי. גם יותר מדיי סניפים בארץ. פול אנד בר הרבה פחות סניפים, עיצוב הרבה הרבה יותר צעיר, מחלקת הגברים בול. הילדים קונים רק שם. הבעיה שהמידות נורא קטנות אקסטרה-לארג' מוגדר אצלם 42. 42!!!!!. כאילו מה? הספרדים זעירים?
טורקיז אני מאוד אוהבת. לדעתי זה מלך הצבעים. להרוג טורקיז ולנוח!
אני ..יש לי טעם טוב בבגדים.
יועצת תדמית, זה המקצוע, אבל הוא לא בשימוש. אני כן.
נדמה לי שאין רגע דל אצלך בבית. באשר לזאטוט נראה דומה לאמו וזה ממש מצוין.
חחחח
גם אצלי יש שני מתפגרים בבית אחד מה שתקני לו זה בסדר
ימדוד תוך 10 דקות וזהו זה לקופה, חתיך מדהים שלא חשוב מה ילבש יראה נפלא.
השני 14.5 מכת מדינה לצאת איתו לקנות בגדים צריך המון סבלנות,
ירד מידת מכנסים וגבה בערך 14 ס"מ בחודשיים האחרונים מה שמצריך ריצה לחנות הבגדים
הלכנו לחנות שהוא אוהב, ניסיתי בחיי,
נכנסים מתבונן סביב
לוקח שתי זוגות מכנסים והולך למדוד,
הייתי מבסוטית נגמור עם זה מהר,
המכנס הזה גבוה מידי, הגזרה של זה יותר גזעית אבל זה לא יושב יפה, הגוון של זה לא נראה לי,
התפרים הללו הם לא קול, המכנס הזה צמוד מידי, זה רחב מידי, התחלתי להתייאש.
ואמא את פשוט כבר לו מבינה מה הולך...
מאוד מבינה מה שאת עוברת איתו...
מאחלת לך בהצלחה
בברכה,
נעמה
נשארתי במתח ואני מתעצלת לקרוא את התגובות
רק כדי לדעת אם הצליחה לך הקניה
(הילד בא עם פתק החלפה ? אוי אני מקווה שהוא לא קורא את התגובות כאן...)
אצלך נראה לי שזה ה-"בקרוב" למה שצפוי אצלי.
אני אוהבת גברים בסגול, ורוד, אדום, בורדו.
צבע לא לא שייך לשום מין.
עשו להם כיבוש מיני, וזה לא מקובל עלי.
ובגלל ששוכנת בי רוחו הדגולה של נפוליאון- אני יוצאת למלחמה, לחיי שיחרור הצבעים.
הוא בסדר הבן שלך, תחמן רציני
העיקר ששלח אותך, מאמא, בחום, לקנות לו, הסתדר הבחור
לא אוהב להתאמץ, וואלה, סעאמק, שיחק אותה, למד את העניין
לעניין הצבעים- אני חושב שקצת הגזמתם וקצת דילגתם
שחור זה בסדר, חוץ מבקיץ שזה נראה עוד יותר חם, וחוץ מזה סיכוי מסויים שהוא יהיה ילד מטאל ואז הכל שחור...
אדום נהדר, גם תכלת, ומה עם כחולים? ירוקים? חאקי? חום? אפור?
אכן, ורוד, צהוב, טורקיז, כתום וסגול זה ממש לא (אצלי) באופן כללי ובטח בבגדים אבל נותרו מספיק צבעים, בכל זאת, מה, לא? וואלה, הילדים של היום...
בודאי שיש גם כאלו. אז מה?
אז זה אומר שילדים "צריכים" לעזוב את הבית בגיל 20 ולהתחיל לקיים את עצמם בלי עזרה, גם אם להורים שלהם יש יכולת לעזור?
יש גם ילדים רעבים בדרום אפריקה, אז כולם צריכים להפסיק לאכול?
לא מבינה את הלוגיקה.
זארה !
אנשים כאן לא קולטים את הציניות שלי. מה יהיה?...
חחח
גם לי זה תמיד קורה אצלך בפוסטים.
רשתות - צריך להאמין לך שזה ביג נו-נו. את סטייליסטית, לא?
אוי, שושי, נשמטה ממני תגובתך ואני עונה לך באיחור - אנא מחלי לי!
לא, אצלנו בתל אביב עניין הצופים... איך לומר?.... פאסה.....
נצטרך לחכות לקורסים בצבא.
הבנתך בפוליטיקה מכמירת לב. טוב, אני נמנעת להכניס לחיי את קליקת הזוועתונים האלה. מבחינתי שולה היא שולה אלוני, ג'קי הוא ג'קי מקייטן, וככה זה הולך להישאר בבועה האליטיסטית התל אביבית הקטנה שלי.
אני לובשת את שלהם רק במכנסיים ובסווטשירטס, לא בחולצות!
כן, אני מתחילה להבין מהתגובות פה שממש ממש יצאתי בזול עם הבנים שלי. אישית בני מעדיף את כריך הסביח בארומה ואיזה משקה בועות גועלי בשינקין. נעליים הוא כמובן רוכש רק בחנות ג'יפה היוקרתית בבוגרשוב, כי נובלס אובליז', אבל זה באמת הכל. למזלי בזכות העובדה שכל יום יש להם שיעורי ספורט, הם הולכים בבגדים קצרים קיץ וחורף, אז לפחות נחסך ממני הניג'וס אילו בגדים לקנות - זה תמיד טישרטס קצרות ומכנסיים קצרים.
וגקי מצא היה יו"ר רשות המיסים....
קרא את תגובתה של אירית קודם. מותגים? חחחחחח. אתה עוד תמצא את עצמך עושה פן בשש וחצי בבוקר, חביבי.
שולה זקן מאמי....בכוונה נמנעתי מתוכן שיווקי עקב הרגישות המובנת, אך ארמוז לך שמדובר במותג-בן של רשת חנויות מחצי האי-האיברי שסחפה את אירופה בסערה, והוא יותר שובב ופחות שמרן מהקו של אותה רשת מהוללת.
את יודעת שממש אין לי מה לתרום פה לדיון נכון?
רק מחשבה אחת, בלאו הכי את לובשת גם את שלהם, אז לכי תפרעי בייב
זה win win מבחינתי :)
ההודעה הייתה תשובה לבלאקי...לא מבינה איך נדחפתם לי כולם באותו שניה...
מיא, אני המום מעצמך. ג'קי מצא הוא הבובה על חוט של שולה! אני צריך להמשיך?
נשמע לי שהבן שלך ממש מתחשב.
הבת שלי דווקא הולכת לקנות לעצמה בגדים, בוחרת להפליא (יקר ומכוער). בעודף היא קונה מקדונלד כדי שתוכל להכתים אותם בקטשוף ובאותו ערב היא מודיעה לי שהם יצאו מהאופנה ממזמן ושאין לה מה ללבוש.
יש תמונה מפורסמת ויפהפייה של בוטיצ'לי - דיוקן של אשה צעירה (אקדיש לה פוסט נפרד) - שסוברים שזו היא, סימונטה
מותגי פול אנד בר לרוב.
אני בחיים לא קונה,
ברשתות- חוץ מהסופר פארם
בקניונים
מותגים משפחתיים- ככה אני קוראת לכל הזארה קסטרו הוניגן וכו'.
רגע רגע, אני רוצה לדעת לאיזה מותג שייכות החולצות בחנות האהובה על בנך.
אני אעדכן אותך בפרטי
בעציצים
חנן, נשמה!
איזה כיף לראות אותך כאן!
אתה רואה למה אני מסוגלת כשאני לא כבויה?
אני את החדשות האלה בצבעים המדליקים מעבירה מיידית לאביהם של הנ"ל.
פחחחחח!!!!!!! נראה לך????????
ממש לא תיארתי לו את ההדפס בטלפון!
בסוף קניתי לו ארבע חולצות (בשתי חנויות) והוא אהב את כולן.
הו דה פאק איז ג'קי מצא?
הוא שאמרתי. התרשמתי. וברור לגמרי שמי שמאמץ את הדרך שלך, אין לו שום בעיה לא עם גידול הילדים ובטח שלא עם חינוכם
גדול!!!
רגע, אין לכם חולצת טריקו שציירו למחנה הקיץ בצופים וגזרו לה את הגימור בצוואר?!
עולה 15 שקל, מתכבסת נהדר, אפילו הצבע לא יורד...
*
לא יודע אם ממש. לא כמו למדיצ'י, זה בטוח.
מיא היפה שלום,
כידוע אני אבא ולא אמא, ולא כל כך הבנתי. ובכל זאת אכתוב אולי יצא משהו. מה גם שכאבא אפשר ממש כמוני ללבוש חלק (ואין הכוונה לגלאט, אם כי גם כאן בבגדים יש כשרות כפי שתראי להלן).
ובאמת מה לנו הגברים ולכל הבאז' והורוד בהיר שהם באמת לא צבעים (וההגדרה קולעת). יצא לך לראות גברים עם מכנסיים שחורים וחולצת כפתורים ורוד בהיר עם חגורה שחורה ונעלי לאקה? מה לנו ולכל הצבעים החוורים האלה שעושים לנו פרצוף של טיפש חסר חוליות. זה אולי טוב לחופשה בהוואי חמש אפס.
גבר הוא גבר אם יש לו עמדה.
על בנך אומרים אצלנו: "ולנוהגים כך יש להם על מי/ה שיסמוכו".
כי דוקא השבוע בפרשת כי תצא מכוון בנך לדעת גדולים (והכי גדול שיש לנו), כי אומר משה רבנו: "לא-יהי כלי-גבר על-אשה ולא-ילבש גבר שמלת אשה, כי תועבת...."
כי אצלנו יש גבולות וגדרות. יש והגבולות ממש דקים דקים, ויש שמעבים אותם ועושים אותם קצת יותר רחבים. אבל בין דקים הם או עבים גבולות תמיד יש. כי אצלנו לא אוהבים מיקס וערבובים: חלב הוא חלב ובשר הוא בשר (ולא רק בסנדביץ'), איש זה איש, ואשה זו אישה, ובגד כלאיים לא רצוי, ושעטנז גם. ולא חורשים עם שור וחמור יחדיו, ואוהבים נקיון (עד איסטיניסיות) וסדר.
ולא יעלה על הדעת אצלנו כאן במחוזותינו להלביש נער כפי שהבאת כאן משל האומן [ששכחתי את שמו (בוטיצ'לי?)] כי זה מזמין עליו פורענות.
כי אצלנו שנפרצים הגדרות ונרמסים הגבולות מתחיל בארדק.
כי אז אנו פוחדים לפתוח את העיתון-אינטרנט בבוקר, כי לך תדע את מי הטביעו, ועל מי ירו...... ועוד כהנה וכהנה.
כי אצלנו שנפרצים הגדרות ונרמסים הגבולות מתחיל בארדק.
ואם אמרת ברדק ופריצת גבולות אין לך כמו מלחמה שבה כל הגדרות נפרצים ומותר כמעט הכל.
ובדיוק בלולאה הזו של מלחמה, איש, אשה, בגד, ועוד פותחת פרשת השבוע: "כי תצא למלחמה על אויבך...ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה....... ועשתה צפורניה. והסירה שמלת שביה מעליה......"
ואשת- אפילו אשת איש, ואפרופו שמלות- שהיו הגויות מתקשטות במיטב לפני המלחמה.
שואלים: מה טעם התיר משה רבנו דבר כזה אפילו עם סייגים ונהלים די ברורים לחתונה?
והתשובה: שעוד לא נולד הגבר, ועוד במצב של גדר פרוצה, וערבוב גדול, שיעמוד זקוף על שתי רגליו בסיטואציה כזו.
במצב רגיל הגברים האלה בקושי בקושי עומדים על הרגליים אז בזמן מלחמה?
אז בוא נירגע, ולפני שהגברים ישנסו מותניים וחלציים בשביל אשה יפת תואר משדות נוכרים, יקחו אויר ובאמת להרגע- אין צורך.
- כי בידוע אצלנו יש נשים חכמות ויפות. ובידוע (וגם גויים באמריקה שמעתי אומרים), שג'ואיש גירלס מצטיינות בשדיים יפים וזקורים שהולכים לפניהם, כסמל ליופי ולאמהות.
שואל אחד מחכמי אשכנז: מה טעם התיר דבר כזה משה רבנו ?
ועונה: שידע כמה קשה איסור במצב של ערבוב כזה גדול, ולפיכך היתיר ותקן התקנה.
וממשיך: ולפיכך, צא ולמד שקל וחומר שכל שאר מצוות שכתב משה רבנו ניתן לבצע בקלילות.
מיא
שבת שלום
מיא: "...לאחרונה יצא לי הרבה לחשוב על התעצבותן של הגבריות ושל הנשיות במהלך החיים, הן מבחינה פנימית והן מבחינת הביטויים החיצוניים שלהן. בגבריות הבוטה יש משהו מושך מאוד ומפחיד מאוד. גם הנשיות מפתה, אבל דרושה בגרות כדי להתמודד איתה. האם היחסים הלא סימטריים בין מי שעוצבו כבר לבין מי שעוד לא עוצבו נדונו לכן לכישלון, או שהם יכולים להשלים זה את זה?"
ולי אין שמץ של מושג מהן גבריות זו ונשיות זו שכולם מדברים עליהן. אשכרה שמץ.
כפי שמעיד נסיון חיי, אני מאוד טובה בגידול וחינוך ילדים, אתה יודע.
לא, זה לא הומור, זו מציאות חיים. ואותם אנשים שלא אציין את שמם עשו הכל: גם, גם וגם.
הי מיא! נאה כתבת.
חנן(השמנמן)
הסיטואציה הזו מוכרת לי מאיפשהו..
תכפילי ב-2, ותדמייני איך זה נשמע
ואגב, אם את צריכה יש לי חולצות בצבע צהוב גלידה, תורכיז, אדום, תכלת, מדליקות, חדשות שעד היום לא לבש.
היא, אגב, מעיפה את מה שלא לובשת מיידית מהארון שלה, לנזקקים. עלק..
אין ספק שהבן הוא אכן הבן שלך ...
מלא תובנות , יודע לבסס את טיעוניו בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים ...
ויודע לקחת עצות מאנשים חכמים ממנו ( סבא פנחס ודעותיו על צבעים מסוימים - מעולה ! )
אבל את ....-איך הסכמת ל - טלפני ותארי לי את ההדפס בטלפון ???
אוי אוי אוי, סמרטוטאמא ...:-)) סביר להניח שאהיה כזו בדיוק ...:-)))))
אחוזה כפרית מפוראת ורחבת ידיים... אזוי. רק אל תדווחי עלי לג'קי מצא
מצחיק אחד. כתבתי בתגובה לארז שב. היה מאוהב בסימונטה שו אסמה שהיתה אשתו של מרקו וספוצ'י, אחיו של אמריגו וספוצ'י עליו השלום, שעל שמו נקראה אמריקה, ומתה בדמי ימיה - סימונטה, לא אמריקה.
הילד תמיד צודק, כמו אמא שלו.
שמחתי לביקורך הקצר.
אנחנו נתראה כבר בקבר.
לא מסכימה בכלל.
נכון, יש אנשים שקנו לעצמם בגדים לבד מגיל 14 מכסף שהם הרוויחו.
אותם אנשים בגיל 20 יכולים להיות עסוקים בלימודים, אין להם את הזמן והיכולת לעבוד במישרה מליאה כדי לממן לעצמם גם שכר לימוד וגם שכר דירה.
זה חטא כ"כ חמור להיעזר בהורים אחרי גיל 20?
או שהיה כאן הומור שפיספסתי? נו, זאת לא תהיה הפעם הראשונה.
אצלי הילד יצא במידות שלי, רק יותר דק (בינתיים)
V, לא שמעת שחמישים הוא הארבעים החדש? אז ככה בדיוק - 25 הוא ה- 15 החדש. הבן הקטן שלי יהיה בן 18 בעוד כמה שבועות, והוא כבר בשנת שירות, גר בקומונה ומסתדר עם החברים שלו מכמה גרושים בכל חודש. האחות הגדולה שלו, שתהיה בעוד 5 ימים בת 22 (חוגגת באותו יום איתי!) מתחילה להיות סטודנטית ונראה לי שלפני שהיא תהיה בת 25 היא תמשיך לשרוץ לי כאן.
(ואני בהחלט מתרשם מזה שאת רוצה ללמד אותי משהו... באמת)
אני באמת מאוד מקווה שאצליח להוריש לבניי עוד משו פרט לנוירוזות.
הקטע הוא שהבנים שלי יצאו מוטציות.בגילאי 13 ו-14 וחצי הם כבר 180, אביהם 182, והם לא יכולים לקחת את נעליו, בגלל שהוא מידה 44 והם מידות 46 ו-47 אנד רייזינג!
בואנה אתה, אני רוצה ללמד אותך משהו: בגיל עשרים הילדים צריכים לעזוב את הבית.
מאותו גיל הם גם קונים לעצמם בגדים לבד.
יש אנשים שקנו לעצמם בגדים לבד מגיל 14, בכסף שהרוויחו, אבל אני לא רוצה לדבר עליהם עכשיו.
ארז, אתה יודע שלבוטיצ'לי היה קראש רציני על סימונטה וספוצ'י, נכון?
האחות שלו, בת 22, תמיד גיחכה על הבגדים של האימא שלה. והיום? היא מרוקנת לאימא שלה את הארונות באופן שיטתי. אז עכשיו יש לי בבית שתי נשים שאומרים בוקר וערב "אין לי מה ללבוש"
יש לך מזל :-)
עם בנות יותר קשה...
לצאת לבית ספר זה מבצע צבאי.
אם איזו שערה לא עומדת במקום - "אימא, תעשי לי פן...
עוד לא בת 10, כבר אמרתי.
חולצת בית הספר צריכה להיות חדשה למדי, בגזרה של הבנות.
בגזרת היוניסקס - לא בא בחשבון.
יש צבעים שאסור בכלל להזכיר אותם.
טאבו!
ואוי ואבוי אם הצבע של הגוזייה לא תואם את החולצה.
והנעליים - לא פחות מפומה!
ועוד לא דיברנו על מנוי ל"ראש אחד" - MUST.
ועוד הרבה הרבה...
את חושבת? כי נדמה לי שחודש של אבטלה קצת החזיר אותי למציאות, טפו עליה.
(את הדיונות של קינג ג'ורג' כבר חרשתי בגיבוש שלי לסיירת, מאז - רק בנסיעה)
את, העבודה בהייטק קילקלה אותך לגמרי. מה כלבבך, מה? מה תעשי כבנזוג עם עצלן כזה שמתעצל ללכת בחום לסנטר? תסיעי אותו ברכב 4X4 בדיונות של קינג ג'ורג'?
אה, כן -
מרגשת, איממת!
באשר לילד - תעשי לו קעקוע של חולצה ותסבירי לו את היתרונות: זה לא מתקמט, לא מתבלה, מתאים בול לגוף גם אם הוא ישמין או ירזה, ובמקרה הכי גרוע אפשר ללבוש על זה חולצה אחרת.
הילדים של היום... איזה מותרות. לי בגילו תפרו כפתורים לחזה וככה שלחו אותי לבית ספר.
ובוטיצ'לי... טוב, כל הוונציאנים היו... סוקרטייים, נקרא לזה. והיוונים כמובן.
אבל כגברבר תל אביבי הוא לא אמור ללבוש ורוד בלבד? ראיתי בחנויות לגברים רק ורוד בייבי, או פוקסיה!
יורם, אל תעליב אותי. מתמטיקה של כיתה י' אני עדיין יודעת!
זה עוד כלום. הקטן היה מסרב ללכת לבצפר בגלל bad hair day...
לא נעים, בדיוק כתבתי אצל בלאקי שאני לא מרביצה לילדים.
את חברי הבוגרים אני שולח לאונן ליד רידינג כדי לחזור לפרופורציות....
אבל את יכולה לשלוח אותו לשבוע בקיבוץ, שם לא תהיה לא הרבה ברירה
אלא לחזור לפרופורציות.
הילד גם מחונן וגם שונא להתאמץ, בחור כלבבי.
מיא, את עושה עבודה טובה.
אני מרוצה מהגישה של הילד.
זו הפעימה הראשונה שלו בתהליך התגבשות זהותו כגברבר תל אביבי של העת החדשה.
השלב הבא מבחינתו זו להכיר ביתרונות של קנייה אימפולסיבית בסופר פארם.
אני צופה לו הרים ונצורות
תביאי לו בצבע פוקסיה ושיילך להחליף לבד, בדרך לשיעור פרטי במתמטיקה.
ככה תצאי גבר.
עזבי כבר את הילד, הוא בסוף יקבל מכות בצבא בגללך
:)
סתם, חמודים
המועצה הזאתי שמה עליי עין עוד מאז הפוסט על העירום.
או, הנה, מדברים על הקולנוען המבוזבז. אין בעיה. מתי אתה רוצה לקבל אותו לחודש נופש במושב?
כן, שמתי לב שכל העניין העדתי תפס תאוצה אצל ניצה צמרת היוקרתית שבסך הכל ניסתה לחזור הביתה בשלום ולא הבינה מאיפה נחת עליה העב"ם.
אם כבר, מאוד אהבתי את עצמי בתפקיד בעלת הבית המרושעת אצל טקס ווילר.
תיזהרי, את עם התוכן השיווקי הסמוי, כן? זה נושא מאוד לוהט לאחרונה בקפה!
ובהתאם למוטו הפולני "אני סובל יותר":
'את חושבת שזה משו?
לי יש שתי מתבגרות.'
הקטנה אפילו אסרה עלי להפסיק את המנוי ל"הארץ", שאני מגיש לה בבוקר עם אספרסו.
שילוב של מכת אסטטיקה, חינניות ומניפולציה.
אדיפוס שמדיפוס, העקר שהילדות מתות על אבא.
===============
נ.ב: קיבלת אישור מהמועצה לשלום הילד ?
תשלחי אותו אלי. אני כבר אסביר לו למה גארפליד זאת סאטירה אחוש
אגב דרלינג...מארצות השפלה הודיעו שמרוקאיות זה בסדר...
רק אם אין להן ציפורניים...
לאן הגענו הא?
תתארי לך שדיה (זו הגדולה ....)...החליטה יום אחד זעוף במיוחד שהיא לא יוצאת מהבית!!
למה?
כי יש לילדה מהכיתה שלה מסיבה ...ואין לה מה ללבוש...
אוי לי פולניה שחורה שכמוני...איך אצתי רצתי הישר לתוך מזגן האוטו שלי...
בררתי ובחרתי לה ממיטר מחצלות אופנת הספרדים - האל היא זארה לילדים...
הילדה לא נרגעה עד שלא ראתה שלא קיפחתי גם את הוניגמן ....
נו נו...צרות של עשירים...
הכל נכון, חוץ מפרט אחד - הילד מכבס! את הרי יודעת שכל עבודות הבית כאן על הילדים. אז בסוף קניתי לו. איך לא?
הבעיה שאצלי המלחמה בעצלנותו של הילד מתנגשת בתאוות השליטה שלי - אני באמת רוצה לבחור את החולצות ולא שהוא יבחור איזה הדפס ערסי מוזר שאינו מתכתב עם עולם הדימויים המקובל עליי....
טוב, אבא שלי תיעב באופן אישי וציבורי ורוד מלוכלך וגם את הבז'ים, שהיו מאוד בון טון בשנות השבעים, ואני חושבת שגם היום, אם תסתכל במגזינים לעיצוב, אז צבעי האבן והלבן והצהבהב נחשבים מאוד ישראליים ו'נכונים' ובעצם אין שם צבע כלל.
חוץ מזה אבא שלי מאוד לא אהב עמעום צבעים באמצעות ערבוב אפור לתוכם. הוא אהב את הפיגמנט הנקי, הבוהק.
וחוץ מזה, למרות שצבע הוא בעצם, במהותו, לא חומר אלא אורך גל, אבא שלי פיתח כלפי הצבעים רגשות עזים והעביר אותם גם אלי, כך שאני ממש מסוגלת לשנוא (או לאהוב) צבע, הן בפני עצמו והן בהקשר מסוים, בלהט שאינו מובן כמובן לסובביי.
ברוררררר שאדום זה גברי. לכי תסבירי לו שאדום ייצג מאז ומתמיד את האש, את התשוקה, את הדם, את הסכנה (דגל אדום), את הגבריות, את המיניות, את השטן (לא עלינו), את הייצר - בגלל זה כל מכוניות המרוץ אדומות.
בניגוד לילדים בחליפות?
שאני אבין זה דינו. טוף קודם בקשה, לא ללכלך שוב על הג'ינג'י בפעם הבא זה לא יעבור בשתיקה.
הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם. הם מאוד בררנים וחשוב להם ההופעה במיוחד בגיל שלו.
דווקא בזמננו יש כל כך הרבה חנויות (הסנטר זה אגב לא דוגמא על הפנים החנויות שם) אבל תלוי בתקציב. בכל מקרה יש לתת לילד לקנות את החלוצה ואם הוא לא רוצה ללכת לקנות שילך בלי.
מצטערת את לא השליחה שלהם את מספיק עושה להם. מבשלת, מכבסת, עוזרת בשיעורים, מקבלים זמן איכות איתך. זה כבר גיל שהם צריכים להבין שהם כבר יכולים לבד ולא צריכים את אמא, זו הדרך להראות קצת עצמאות. שיילך לרח' בוגרשוב גם 2 מטר מהבית יש שם חנויות חבל"ז.
כן, הדברים האלה יש מצב שיעבדו. זה כמו שאני מחייבת אותו על שעת שינה תשע וחצי שמתחייבת מ"אורח חיים ספורטיבי".
שתי סטירות לילד!
ואחר כך אנחנו מתפלאות שאחרי החתונה הם התבלבלו וחשבו שאנחנו אמא....
לא אצלי baby...
שילך לבחור חולצות לבד...
לא ילך.. לא יהיה...
מזל שאני רומנייה. קשה להעליב אותי.
מעולה.
אף כי אני לחלוטין לא מסכים עם קביעתו של סבא פנחס. צבע בלי שם הוא עדיין צבע.
אתמול, מישהו שלא הכרתי קודם לכן אסף אותי לאיזו הופעה. סיכמנו שאחכה לו ברכבת ליד הטרמינל של אל-על, כשראיתי שיש שם יותר מדי אנשים התקשרתי אליו ואמרתי לו "אני פה, תזהה אותי לפי החולצה שפעם היתה כחולה והמכנסיים בצבע שאני לא יכול לתמצת אותו במילה אחת".
והרי בכל-זאת, וללא ספק, יש לאותם המכנסיים את הצבע שלהם. אולי הוא אפור, אולי טורקיז דהוי, אולי ירוק שלוליתי, כך או כך אין להם שם מוסכם ובכל-זאת הם צבעוניים בדרכם.
שיואו, איזה כיף להיות בין הראשונים לקרוא פוסט שלך - והפעם באמת צחקתי, למרות שלך זה כנראה מאבק מתיש עם המתבגר. הציור מקסים. וגם החומר למחשבה על ציורי הגברים של הרנסנסים. ויש לי חדשות בשביל הנער, אדום זה מה-זה צבע גברי. יש לי ידיד שהוא אחלה גבר ואדום זה הצבע האהוב עליו. אבל טוב, מה לעשות...
ילדים בטי-שירטים הם שמחה גדולה
..אני מכירה את הנושא מקרוב..מצחיק הבן שלך..בפעם הבאה תצלמי לו את החולצות בסלולרי ותשלחי לו הודעת מולטימדיה..ושייאשר בסמס חוזר אם החולצה נראית לו,אישור כזה מחייב אותו ואין מצב שהחולצה תעבור לארון של יונתן.
או שתחברו כבל מהמרפסת ישר לתוך הסנטר..שלא יתאמץ העולל. חלילה שלא יזיע, תגידי לו שזו לא התנהגות גברית..תראי אותו רץ.