כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    זוכרת על מה דיברנו בטלפון?

    36 תגובות   יום שישי , 12/9/08, 10:14

     

    זוכרת על מה דיברנו בטלפון?סיפרתי לך כל כך הרבה דברים עד שהתביישתי שאני לא מפסיק לדבר. אני, שלא רגיל לדבר כמעט עם אף אחד, מתפרץ כמו גייזר המוצא סדק זעיר באדמה הסלעית. מספר לך על דברים הגורמים לך שוב ושוב לחייך. כמו שחקן אני, המתאפר לפני מראה, חולם על הרגע בו אעלה אל הבמה. מדמיין את ציפייתו הדרוכה של הקהל שלי. את נשימתו העצורה כשהוא שב ומחפש את הבעות  פני. האם יהיה משחקי רך ואוהב? היהיה מגוחך ונלעג ? או שמא אצליח לעורר בקהלי  את החיה הרדומה בו?   

    ביקשתי לספר לך על עניין אחד המטריד את מנוחתי. כל אחד אחר במקומי ישן היה היטב בלילות  אם תלוי ועומד היה עניין כזה לפניו. אך אני, איני יכול. מבקש אני להצביע בפנייך על הקולות סביבנו, הלוחשים בקול סדוק, נשמעים כמעט מיואשים. הצ'קים חוזרים, הם אומרים בצער, וקשה כל כך לגמור את החודש. כל הכסף הולך אליהם ולנו לא נשאר. ואת מסכימה ומוסיפה כי ההם יכולים לקלקל הרבה.

    אחר כך דיברנו על הזבל ברחובות והתורים לקבלת אשרת יציאה ולא יכולנו להימנע מלהזכיר את הביוב שהחליטו להזרים לים. לא עזרו צעקות הילדים שאמרו מסריח ולא עזרו צפירות האמבולנסים של הטבועים המסכנים שאף אחד לא רצה לטפל בהם.. התרופות נגמרו, אמרת בקול חרד והרופאים נותנים לכולם כדורים מערכות אב"כ ישנות. ההם, יודעים כי הימים הקשים עדיין לפנינו. ההם, בדרך כלל יודעים, אך לנו אף פעם לא מספרים.  

    ואני לא השבתי דבר. אינך זוכרת על מה דיברנו בטלפון? כששאלתי אם הדלקת סיגריה ענית, משתאה, איך אתה תמיד יודע?  רציתי להגיד כי זה בגלל ההפסקה הקצרה, שאחריה תתחילי לבכות, אבל התאפקתי. ידעתי שעדיף ואגיד כי שמעתי את סילון הגז של המצית, או שאומר כי הסיגריה מבעירה בקולך איזה רגש. אך האמת, שאין אני שומע את רחש האש, גם לא חושב על העשן, כי אם רק על שפתייך הנפשקות לקלוט את קצה הסיגריה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/9/08 15:18:

      צטט: יואל עיני 2008-09-15 15:10:13

      צטט: wonders 2008-09-15 14:48:55

      אני יודעת שזה טוב ולא זוכרת למה...

      אז את כן זוכרת...חזרת לתמונה היפה. יופי.

       

      המולקולות שלי זוכרות כנראה.

       

      תמונה יפה? באמת?

      הבת הקטנה שלי צילמה, כנראה הוסיפה תבלינים..

       

        16/9/08 13:18:

      כששאלתי אם הדלקת סיגריה ענית, משתאה, איך אתה תמיד יודע?

       

      אהבתי לקרא אותך. שמחה שהגעת לכאן. (:

        15/9/08 15:10:

      צטט: wonders 2008-09-15 14:48:55

      אני יודעת שזה טוב ולא זוכרת למה...

      אז את כן זוכרת...חזרת לתמונה היפה. יופי.

       

        15/9/08 14:48:

      אני יודעת שזה טוב

      ולא זוכרת למה...

        15/9/08 13:23:

      צטט: אני פה לרגע 2008-09-15 10:02:01


      כמו שאישה שאתה אוהב תאמר בטלפון שמונה אתה תראה את השפתיים מתעגלות, נפגשות ונפרדות עם נשיקת הלשון לשם הנון בחיך. ואתה גם תשמע אם היא אומרת את זה בלעג או במתיקות בזכות האינטרבלים חיישנות רכה.

      תודה. תמיד כיף כאן, למרות ויחד עם כל הכאב..

      פעם היית פה לרגע ועכשיו רק לשניה. עדיין חבויה באהבה החדשה. וככל שתמעטי לבוא אדע כי אצלך הכל כשורה.  

       

        15/9/08 13:19:

      צטט: סיגל שין. 2008-09-15 06:47:27

      בנפתולי החיים, מתפתלת אהבה, תשוקה.

      א ה ב ת י!

      תודה.

       

        15/9/08 10:02:


      כמו שאישה שאתה אוהב תאמר בטלפון שמונה

      אתה תראה את השפתיים מתעגלות, נפגשות ונפרדות עם נשיקת הלשון

      לשם הנון

      בחיך.

       ואתה גם תשמע אם היא אומרת את זה בלעג או במתיקות

      בזכות האינטרבלים

       

      חיישנות רכה.

      תודה. תמיד כיף כאן, למרות ויחד עם כל הכאב..

        15/9/08 06:47:

      בנפתולי החיים,

      מתפתלת אהבה, תשוקה.

       

      א ה ב ת י!

       

        14/9/08 18:30:

       

        יואל, אצלי חבורה שלמה שוכנת בראש. בהחלט. מה קורה אם מדברים מהראש וחושבים מהבטן?

      אכן מזמן לא תיקשרנו, אז תקשר כשתוכל. בילי

       

       

      צטט: יואל עיני 2008-09-13 19:28:15

      צטט: ביליבי 2008-09-13 00:57:46

      כתיבה רגשית מהבטן. דיברתם על ענין אחד, אבל חשבתם על עניין אחר. זה מול זה. מעניין. בילי

      הי בילי, long time no talk. בדיוק זה. לדבר מהבטן ולחשוב עם הראש. תמיד יש שני קולות או יותר בתוך כל אחד מאיתנו בו זמנית. לא?

       

       

        14/9/08 17:19:

      צטט: יואל עיני 2008-09-14 08:33:10

      צטט: שקט על עקב גבוה 2008-09-13 23:28:01


      זה דברי החולין והשיגרה בארומה של עשן שהביאוה לזרום במחשבותיה. ככה זה הקירבה מרחיקה לעיתים.

      בשיחות טלפון במיוחד. יש תחושה של קירבה למרות הניתוק הפיסי.

      היית עסוקה בסוף שבוע...

       

       

       

      מה זה עסוקה?

      מזל שלא שכחתי לנשום.

        14/9/08 08:33:

      צטט: שקט על עקב גבוה 2008-09-13 23:28:01


      זה דברי החולין והשיגרה בארומה של עשן שהביאוה לזרום במחשבותיה. ככה זה הקירבה מרחיקה לעיתים.

      בשיחות טלפון במיוחד. יש תחושה של קירבה למרות הניתוק הפיסי.

      היית עסוקה בסוף שבוע...

       

        13/9/08 23:28:


      זה דברי החולין והשיגרה

      בארומה של עשן שהביאוה לזרום במחשבותיה.

       

      ככה זה הקירבה מרחיקה לעיתים.

        13/9/08 19:37:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-09-13 12:12:44

      תחושה של רצון בהול מבפנים, מהבטן. וגם של ענן חרדה, כמו עשן הסיגריה. ואלה עוטפים גרעין יקר של אהבה.

      ארטישוקה, אח,  איזה פסיכולוגית את תהיי...מצויינת.

       

        13/9/08 19:32:

      צטט: א י ל ה 2008-09-13 06:49:46


      מיקרו ומקרו, תמיד מיקרו ומקרו. סוג של שני קצוות של קיום. ואיפשהו על הציר הזה - כל פעם במקום אחר, בהתאם לסיטואציה - תמיד אפשר למצוא נחמה. אתה כותב נוגע. אבל את זה אתה כבר יודע.

      :)

       

      את צודקת. הכל נע בין שני קצוות המחוברים זה לזה כמו מקל. עונג וכאב. ובהתאם למשקל התלוי בקצוות צריך להסיט את נקודת האיזון. תודה על ההארה החשובה הזאת ובכלל..

       

        13/9/08 19:28:

      צטט: ביליבי 2008-09-13 00:57:46

      כתיבה רגשית מהבטן. דיברתם על ענין אחד, אבל חשבתם על עניין אחר. זה מול זה. מעניין. בילי

      הי בילי, long time no talk. בדיוק זה. לדבר מהבטן ולחשוב עם הראש. תמיד יש שני קולות או יותר בתוך כל אחד מאיתנו בו זמנית. לא?

      תחושה של רצון בהול מבפנים, מהבטן. וגם של ענן חרדה, כמו עשן הסיגריה.

       ואלה עוטפים גרעין יקר של אהבה.

       

       

        13/9/08 09:41:

      צטט: יואל עיני 2008-09-12 22:48:48

      צטט: forrest gump 2008-09-12 11:45:06


      ולי התנגן השיר הזה בראש כל עת הקריאה.

      לך תבין אסוציאציות .....  (-:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=mcWR8nn4PTs

       

      נאחזים בקירבה כשהעולם הולך ומתפורר

      לבה גועשת מסביב והם מקפצים מקרקע בוערת אחת לשניה

      (בו\ערת - סיגריה)

       

      Fade

       

      הי, שכחתי שהיו לו פעם שערות על הראש! ( ושאשתו ריטה נראתה כמו עופרה חזה, כמעט). שיר חזק מאוד. איך יצא להם כשהיו כאלה צעירים? תודה על הלינק והתסריט ובכלל. 

       

      יצא לדן תורן, שכתב את המילים (-:

       

       

        13/9/08 06:49:


      מיקרו ומקרו, תמיד מיקרו ומקרו.

      סוג של שני קצוות של קיום.

      ואיפשהו על הציר הזה - כל פעם במקום אחר, בהתאם לסיטואציה - תמיד אפשר למצוא נחמה.

       

      אתה כותב נוגע.

      אבל את זה אתה כבר יודע.

      :)

       

        13/9/08 00:57:

      כתיבה רגשית מהבטן. דיברתם על ענין אחד, אבל חשבתם על עניין אחר. זה מול זה. מעניין. בילי
        12/9/08 23:49:

      צטט: יואל עיני 2008-09-12 23:29:52

      צטט: ניפי 2008-09-12 23:26:56

      צטט: יואל עיני 2008-09-12 22:52:04

      למה את מתכוונת? "שברור שיש קשר קרוב בין הדמויות"? שהן קרובות זו לזו? אני קצת עייף ושורפות לי העיניים מכמות הבצל שחתכתי וטיגנתי. כל הבית מלא אדים...

       

      אני אסביר לך בהרחבה בפרטי :)) ובקשר לאדי הבצל, אתה יכוול לפתוח חדר טיפולים למצוננים למשל

      טיפול באדי בצל... ובמקום עוגיות ותה (כמו בספא) תגיש אורז וסלטים מעשה ידיך להתפאר :) 

      את צוחקת אבל מיכל עזבה את אזור המטבח דומעת ומושכת באף. בחורה רגישה.

       

       

      אני בטוחה שתטפל בה יפה :) 

        12/9/08 23:29:

      צטט: ניפי 2008-09-12 23:26:56

      צטט: יואל עיני 2008-09-12 22:52:04

      למה את מתכוונת? "שברור שיש קשר קרוב בין הדמויות"? שהן קרובות זו לזו? אני קצת עייף ושורפות לי העיניים מכמות הבצל שחתכתי וטיגנתי. כל הבית מלא אדים...

       

      אני אסביר לך בהרחבה בפרטי :)) ובקשר לאדי הבצל, אתה יכוול לפתוח חדר טיפולים למצוננים למשל

      טיפול באדי בצל... ובמקום עוגיות ותה (כמו בספא) תגיש אורז וסלטים מעשה ידיך להתפאר :) 

      את צוחקת אבל מיכל עזבה את אזור המטבח דומעת ומושכת באף. בחורה רגישה.

       

        12/9/08 23:26:

      צטט: יואל עיני 2008-09-12 22:52:04

      צטט: ניפי 2008-09-12 15:58:11

      אינטימיות כתובה כל כך נפלא כתמיד וזה ממש לא מובן מאליו וגם לא במקרה, כנראה שאתה כותב לרוב על אינימיות שעובדת ועוברת דרך הטקסט, כך שברור שיש קשר קרוב בין הדמיות שלך... וחוצמזה, הסוף העלה בי אסוציאציות פרוידיאניות העישון והיניקה... ריגרסיה לשלב האורלי... אולי תלות של המעשנת בזה שנמצא מעבר לקו...

      למה את מתכוונת? "שברור שיש קשר קרוב בין הדמויות"? שהן קרובות זו לזו? אני קצת עייף ושורפות לי העיניים מכמות הבצל שחתכתי וטיגנתי. כל הבית מלא אדים...

       

      אני אסביר לך בהרחבה בפרטי :))

       

      ובקשר לאדי הבצל, אתה יכוול לפתוח חדר טיפולים למצוננים למשל

      טיפול באדי בצל...

      ובמקום עוגיות ותה (כמו בספא)

      תגיש אורז וסלטים מעשה ידיך להתפאר :) 

        12/9/08 22:55:

      צטט: לי-את 2008-09-12 16:12:40


      פששש תומיש את ממש עובר!! יואל, הכל ברור, אבל מה אתה עושה עם זה חוץ מלהתפנן על דקות האבחנה שלך? חוץ מלפרוט על נימיי הרגש המפותח מידיי שלך?

      הלוואי שהכל היה ברור לי-את חמדתי. הלוואי. ומה שיש לא מספק אותך? את רוצה את הספר המלא? ס-ב-ל-נ-ו-ת. עובדים על זה.

       

        12/9/08 22:52:

      צטט: ניפי 2008-09-12 15:58:11

      אינטימיות כתובה כל כך נפלא כתמיד וזה ממש לא מובן מאליו וגם לא במקרה, כנראה שאתה כותב לרוב על אינימיות שעובדת ועוברת דרך הטקסט, כך שברור שיש קשר קרוב בין הדמיות שלך... וחוצמזה, הסוף העלה בי אסוציאציות פרוידיאניות העישון והיניקה... ריגרסיה לשלב האורלי... אולי תלות של המעשנת בזה שנמצא מעבר לקו...

      למה את מתכוונת? "שברור שיש קשר קרוב בין הדמויות"? שהן קרובות זו לזו? אני קצת עייף ושורפות לי העיניים מכמות הבצל שחתכתי וטיגנתי. כל הבית מלא אדים...
        12/9/08 22:48:

      צטט: forrest gump 2008-09-12 11:45:06


      ולי התנגן השיר הזה בראש כל עת הקריאה.

      לך תבין אסוציאציות .....  (-:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=mcWR8nn4PTs

       

      נאחזים בקירבה כשהעולם הולך ומתפורר

      לבה גועשת מסביב והם מקפצים מקרקע בוערת אחת לשניה

      (בוערת - סיגריה)

       

      Fade

       

      הי, שכחתי שהיו לו פעם שערות על הראש! ( ושאשתו ריטה נראתה כמו עופרה חזה, כמעט). שיר חזק מאוד. איך יצא להם כשהיו כאלה צעירים? תודה על הלינק והתסריט ובכלל. 

       

        12/9/08 17:27:


      קצת כבד לא ככ ברור

      אבל לא הכל חייב להיות ברור לי

      עצם הקריאה אותך מגרה את חושי החשיבה

      כמו משחק ממכר נהיה לקרוא אותך..

      וזה לא העיקר לנצח אמרנו

      היחד החיבור לקהל והאמפטיה העיורת

      ההרגל והקסם עושים את שלהם

        12/9/08 16:12:


      פששש תומיש את ממש עובר!!

       

      יואל, הכל ברור, אבל מה אתה עושה עם זה חוץ מלהתפנן על דקות האבחנה שלך? חוץ מלפרוט על נימיי הרגש המפותח מידיי שלך?

       

        12/9/08 15:58:

      אינטימיות כתובה כל כך נפלא כתמיד

       

      וזה ממש לא מובן מאליו וגם לא במקרה, כנראה

      שאתה כותב לרוב על אינימיות שעובדת

      ועוברת דרך הטקסט,

      כך שברור שיש קשר קרוב בין הדמיות שלך...

       

      וחוצמזה, הסוף העלה בי אסוציאציות פרוידיאניות

      העישון והיניקה...

      ריגרסיה לשלב האורלי...

      אולי תלות של המעשנת בזה שנמצא מעבר לקו...

       

       

       

       

       

       

       

        12/9/08 11:52:

      צטט: יואל עיני 2008-09-12 11:34:54

      צטט: תומיש 2008-09-12 11:20:51
      או, כן. (אני חושבת שפעם שניה).

      ואיך שכחתי את היומ הולדת שלך...

       

       

       


      למה שכחת?

      היום זה היום!

       

      12.9 לפני 25 שנה.

       

       

        12/9/08 11:45:


      ולי התנגן השיר הזה בראש כל עת הקריאה.

      לך תבין אסוציאציות .....  (-:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=mcWR8nn4PTs

       

      נאחזים בקירבה כשהעולם הולך ומתפורר

      לבה גועשת מסביב והם מקפצים מקרקע בוערת אחת לשניה

      (בוערת - סיגריה)

       

      Fade

       

        12/9/08 11:34:

      צטט: תומיש 2008-09-12 11:20:51
      או, כן. (אני חושבת שפעם שניה).

      ואיך שכחתי את היומ הולדת שלך...

       

        12/9/08 11:20:


      או, כן.

       

      (אני חושבת שפעם שניה).

       

       

        12/9/08 11:14:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2008-09-12 11:03:07

      יואל, המשפט האחרון בפוסט עשה לי סדר בדברים... מסתבר שלכל מצב, קשה ככל שיהיה, יש גם פן חושני.

      נו מה?  כמו בג'ינגל "קח פסק זמן, טעם מתוק לחיים"?

       

        12/9/08 11:11:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2008-09-12 10:53:42


      הרגשתי כאילו יש כאן שני סיפורים נפרדים: כל מה שקורה בינו לבינה מנקודת ראותו; והפסקה השלישית (ואולי גם סוף השנייה) המתארת מציאות מקומית קשה. לא נוצר חיבור בין שני הדברים. אבל אהבתי בכל זאת.

      את צודקת. טעות שלי , עורכת יקרה. החלפתי שתיים שלוש מילים כדי לעשות את שני הדברים יותר הגיוניים. תודה לך על חדות הראיה דליה

       

        12/9/08 11:03:

      יואל,

       

      המשפט האחרון בפוסט עשה לי סדר בדברים...

      מסתבר שלכל מצב, קשה ככל שיהיה, יש גם פן חושני.


      הרגשתי כאילו יש כאן שני סיפורים נפרדים:

       

      כל מה שקורה בינו לבינה מנקודת ראותו;

       

       והפסקה השלישית (ואולי גם סוף השנייה) המתארת מציאות מקומית קשה.

       

      לא נוצר חיבור בין שני הדברים.

       

      אבל אהבתי בכל זאת.

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין