יהי  זכרה ברוך

קשה לי

עם העיסוק המילולי

באסון

שיר מצמרר

**

לחשכה סביב

אפרת

נוראית המחשבה שצריך לפחד מהורים,

ממי שהכי צריך לדאוג לך, לשמור עליך,

וזה כאילו כל כך טרוויאלי

ומסתבר ששום דבר כבר אינו טרוויאלי.

כל דגי הזהב שבעולם

לא יכולים לעזור כעת,

וגם לא אנחנו.

כתבת מדהים אדם. נוגע עד מאד.

שבוע טוב אדם

החזרת אותי לרוז

שצריך שנחזור ונחזור

ונִלמד ונֵלמד

שלא יהיו עוד ילדים

שנשכיב לישון בעפר הארץ

כמו שאמרת בחיל ורעדה

נומי
הפרחים בכל כוח הצבעים
ישקיטו פחדייך 

מהורים

שבוע טוב אדם

החזרת אותי לרוז

שצריך שנחזור ונחזור

ונִלמד ונֵלמד

שלא

הבעת באופן חזק ,כואב,וברור

את הזעזוע שכולם חשים

כלפי הסיפור הטרגי הזה

שהפך לסמל של התעללות ורצח

חסר רחמים

בחסר ישע.

כולנו עם רוז והילדים האומללים שנולדו

לאנשים הלא נכונים.

נומי
הפרחים בכל כוח הצבעים
ישקיטו פחדייך 

מהורים

אדם זה אחד השירים החזקים שקראתי.

לרגע חזרתי לפחדי הילדות

כשקראנו את סיפורי האחים גרים.

והנה המפלצות שבאגדות אכן קיימות,

וכאן אין סוף טוב...

הירקון ממשיך להגיר את מימיו אל הים התיכון

בו היינו כולנו אך לא מזמן רוחצים,צוהלים

בחום יולי אוגוסט.

והחום או המים השתיקו הכל.גם אותנו.

שבתי:

*

             כל כך עצוב  -  כל כך נורא

              

מ צ מ ר ר !!!!

עוד אשוב

שטוטה

מצמרר ומצמית!!

היטבת לתאר את רחשי הלב

של אלו הראויים להיקרא בני-אדם

תודה רבה

המלה הורים,  ההקשרים המשפחתיים,

 מאד מטרידים אותי בהקשר הזה.

"סבא שלה"  "אמא שלה"    סבא ?  אמא ?    

האם  באמת מאותו הזן שלנו הם ?.

האם  "בני אדם", ראויים הם להקרא ? 

יפה כתבת.. ועצוב ..

אף אחד לא ישכח את רוז הקטנה, המסכנה...

יהי זכרה ברוך..

( וכמה עצוב שלא ניתן לנחם את המשפחה המפלצתית שלה )

היטבת  לבטא

היטבת לתאר את הזוועה.

ריגשת,

איריתה

אזלו מילותי,

ועכשיו נותרו רק

פרחים ומילים

תלויים ומפוזרים

ליד העץ בפארק.

עצוב.

כתוב נוגה וכואב.

*פנינה

שב"ש.

לכעס הזה אין לי מילים

תודה על שלך

בס"ד

עצוב....

עצוב מאוד...

לפחות מצאו אותה...

והנבל יקבל את עונשו...

יהי זכרה ברוך...

תודה לך חבר יקר!!!

וגם:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=620697

אדם קדם יקר -

הילדה של אף אחד

"נומי ילדה
הפרחים בכל כוח הצבעים
ישקיטו פחדייך מהורים"

נוגע כל כך וטרגי כל כך -

עֵינַיִם כְּחוּלוֹת
הַיַּלְדָּה שֶׁל אַף אֶחָד
שָׁמַיִם בּוֹכִים

לימים טובים ויפים

שיר חזק ונוגע בנפש.

נקווה שלא יהיו עוד

הורים כאלה בלי רגש.

בע"ה

תודה רבה לך...*

ההשלכה הזאת אל עולם האגדות... צובטת  ומצמררת.

לו היתי דג ,פיה ,בת ים  או מלאך ......

היתי מצילה אתך רוז היקרה

וגם אם לא היתי כל אותם דברים היתי מאמצת אותך .

יהיה זיכרה ברוך ונשמתה צרורה בצרור החיים

אמן.

איריס   *

אל מלא רחמים,ה' יקום דמה,

עד מתי אלוהים? מפי עוללים ויונקים יסדתה עוז

ובני בלייעל רוצחים ומתעללים בילדיך וזקינך

מחה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמך תשיב.

שבת שלום ומבורכת בשפע אור ואהבה.

נומי
הפרחים בכל כוח הצבעים
ישקיטו פחדייך 

מהורים

..........

שיר יפה ועצוב למדי אך מספר סיפור אמיתי, לצער כולנו.*

בסיפור הזה יש תחושה של החמצה. שאפשר היה למנוע, לעזור, לעשות משהו למען האומללה ...

לקחתה מן הבית ההוא הארור עוד בזמן.

פניה של רוז ישתקפו עוד זמן רב בעיני המצפון הקולקטיבי.

שבת שלום !

החייזרים
היוצאים מחורים שחורים
מתחזים לדמות אנשים

כן....

שיר עוצמתי. תודה רבה.

תודה לך

על הנגיעות האנושיות

שאתה מעביר כאן

בכאב

ובצער

תודה על משיכות המכחול במילים

הצובעות את ההוייה

בעוד שכבה של תובנה ותחושה

כמה חבל

כמה כואב

יפה הבעת את העצב.

אדם יקירי

כמה עצוב

כמה כזק הבעת

כמה כמה

"נומי ילדה
הפרחים בכל כוח הצבעים
ישקיטו פחדייך מהורים"

כואב מאוד

שבת שקטה

שלך

מחבקת