"את זה!", הצביעה הקונה הקשישה על התכשיט בחלון. "את זה אני רוצה לבת שלי. נראה לי שזה יביא לה מזל". מזל משכה בעדינות את "לוע התמסח" פנימה אל החנות, ופרשה אותו ביראת כבוד על יריעת משי לבנה. "בחירה טובה!", שיבחה את האישה, כשהיא מלטפת באצבעותיה את הסיכה הירקרקה משובצת פנינים בוהקות בצורת שיניים חדות לכל אורך התכשיט. "לוע התמסח בולע את כל המזל הרע שמנסה להידבק לעונד אותו, וכך העונד מוקף רק מזל וברכה...". מזל זכרה את השעות הרבות שבהן עשתה ימים כלילות ושיבצה את הפנינים-שיניים בסיכה . לאחר מכן היה הטקס הקבוע שלה – טקס של דמיון מודרך במצב של מדיטציה, שבו קיבלה את המידע על ייחודו של כל תכשיט שיצרה, ועל סוג העזרה שיעניק לעונד אותו. וכעת נפרדה מ"לוע התמסח". מישהי עמדה ליהנות ממנו. מישהו שהמזל הטוב יגיע סוף סוף גם לחייה. אבל מתי יגיע המזל לחיי? חשבה במרירות. כיצד ייתכן שעם שם כמו שלי – המזל פשוט מסרב להגיע אלי? תמיד הילדה הכי יפה בגן...החיילת הכי יפה בצה"ל...הסטודנטית הכי מבריקה ב"בצלאל"...התכשיטנית הכי מצליחה בתל אביב – אבל בגיל 41 – עדיין לבד. ללא אהבה. ומה הכי מרגיז? הרהרה. הכי מרגיז זה לצפות בכל אותם גברים נפלאים הנכנסים ל"תכשיטי מזל", וקונים בכל כך הרבה אהבה תכשיט שיביא מזל לאהובותיהם. בנות מזל שכמותן! . היא זכרה היטב את הגבר כסוף הצדעיים, בעל המראה ההדור, שקנה את "עין הטווס" לכלתו. הוא סיפר לה שעומד לשאת את אשתו השנייה לאחר עשר שנים כואבות ובודדות כאלמן. הוא התאהב בה , במתווכת שמכרה לו את ביתו החדש בנאות אפקה. הוא חיפש מתנת נישואין מיוחדת עבורה, ומזל מכרה לו את הצמיד המרהיב ,שעין ירוקה במרכזו, וסביבו נוצות כחולות פרושות כזנב טווס. "זהו תכשיט שעבדתי עליו רבות", סיפרה לו. "עין הטווס תהפוך להיות העין השלישית של אשתך לעתיד. היא תזהיר אותה מכל צרה ופגע, ותשמור עליה כל החיים". האיש התרגש. "מזל שפגשתי אותך", אמר לה בקול רוטט. "אני מרגיש שתביאי לי מזל!" מזל התבוננה בו יוצא מהחנות, ופוסע מאושר לעבר מכוניתו. דקירה קטנה, כמעט בלתי מורגשת, פילחה את לבה. ומתי תורי? חזרה השאלה לנקר במוחה. מתי יגיע תורי לטיפ-טיפת מזל עם גבר? מבטה נמשך לעבר "צדפת ההפתעה", הדובדבן שבתכשיטיה. היום תמלא שנה מאז יצרה את אותו תכשיט ייחודי חבוי בתוך קופסה בדמות צדפה לבנה גדולה. שם, בפנים, על מצע קטיפה ורודה, נח לו תליון בעל שלושה קריסטלים שקופים וזוהרים כאגלי טל באורו של ירח מלא. לתוכו הכניסה מזל את תקוותיה האחרונות. בדמיון המודרך ראתה את התכשיט מוגש לה, למזל, ומביא לה את המזל שחיכתה לו – חבר לחיים. כמובן, צריך היה מזל מיוחד כדי שיישאר בחלון התצוגה ולא יימכר, ועד כה זה מה שקרה. המזל חיכה לה – בחנות שלה.
צלצול פעמוני הרוח ליד הדלת סימן לה שעוד לקוח נכנס. היא ניערה לאחור את תלתליה הבלונדיניים החדשים מאז יום הולדתה האחרון( כמה נמאס לה לשמוע על המראה האקזוטי, הכהה שלה! מה זה עזר לה בחיים?) שפתיה הוורודות ( לעולם לא תחזור לליפסטיק אדום! גם זו החלטה חדשה) נפשקו קמעה בחיוך המנומס המיועד למכירות.
"אני רוצה את הצדפה הזאת", שמעה כבתוך חלום את קולו של הגבר הזר, שרכן אליה והצביע לעבר חלון התצוגה. כמעט זעקה בקעה מפיה. "לא! לא את צדפת ההפתעה! זה המזל שלי! הוא מחכה רק לי!". אבל שום קול לא הצליח לצאת מגרונה. "שמתי עין עליה כבר שנה שלמה! וסוף סוף אזרתי אומץ לקנות אותה עבור אישה, שאני רוצה להציע לה את לבי", התוודה הגבר בקול ערב שלא תאם כלל את הופעתו האפרורית, הממוצעת.
מזל אמרה שהתכשיט לא למכירה. הממוצע אמר שישלם כל מחיר. מזל אמרה שהתכשיט כבר שמור למישהי, והאפרורי ביקש לדעת מי זאת, כדי שיציע לה מחיר כפול. מזל נקבה במחיר דמיוני. הזר החצוף לא הניד עפעף, ושלף את ארנקו התפוח. מזל חשה את הדם אוזל מפניה. בידיים רועדות אחזה בתכשיט. הכול נגמר...היא והחלומות המטופשים שלה על המזל שמחכה לה...
היא הושיטה לו את הצדפה ארוזה בנייר המבהיק, עם המוטו – "תכשיטי מזל – והמזל כבר אצלך בבית!". אחר הסבה את ראשה להסתיר את הדמעות שבצבצו בעיניה, והמתינה לצלצול פעמוני הרוח שיבשר את יציאתו של הגבר יחד עם המזל שלה אחוז בכף ידו. אבל הצלצול לא נשמע. מזל הפנתה את ראשה לעבר הדלת. הגבר עדיין עמד שם ועיניו אינן מרפות ממנה. אחר צעד לכיוון הדלפק, והושיט לה את החבילה הארוזה. "זה בשבילך", אמר ברכות. את היא האישה שעליה אני חולם כבר שנה תמימה...."
כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) הסיפור נכתב בהשראת ציור של חברתנו, האמנית רפאלה, המצורף בזה. |
תגובות (79)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין ספק שהרעיון של נילי בהחלט עשוי להיות מוצלח. כמובן שאני כאן לעזור גם אם לא תפיקו את הספר הזה אצלי
הסיפור - קסם.
יש כאן שיתוף פעולה מוצלח ומבורך בין רפאלה לבינך.
איזו הגשמה. כתוב יופי עם הפי-אנד. עכשיו אלך נהדר לישון.
אלומה יקירתי
אני מאוד שמחה שהפנת אותי לסיפור ,
כל כך מרגש לראות את הציורים ולקרוא את כתבייך,
את כותבת בצורה כל כך נפלאה שלרגע הרגשתי כאילו גם אני עמדתי בחנות התכשיטים והבטתי במה שקורה.....
התיאורים ממש ממש מוחשיים וכמעט שבא לי גם לגעת בתכשיטים.
כל הכבוד לך
מבטיחה שאחזור לקרוא שוב את סיפורייך
נהניתי מכל רגע
תודה ושנה נפלאה
מזל
מסתבר שגברת מזל החזיקה בידה את המזל
ודווקא להחזיק אותו ולתפוס אותו הוא זה שמנע
את יכולת ההשפעה וההנאה מהמזל
ורק כאשר היטיבה והסכימצה להוציאו מתחת ידיה
התברר לה כי מכאן. ואילך מתחיל המזל לתת אותותיו
מוסר ההשכל הוא, שהמזל וההצלחה טמונים
באדם ועל האדם פשוט
לדעת לשחרר מעט את האחיזה בדברים
המונעים את אפשרות הפריחה והליבלוב של
האושר
מדהימה ויפה כתיבתך. יש בה עומק והיא מכניסה את הקורא מיד לאוירת הסיפור. אשוב מתוקה. שיהיה לך יום נהדר
היי מספרית,
ספור מרגש עד דמעות ולכן קבלי נא כוכב שימתיק את הדמעות.
אילנה
אלומה המדהימה!
איזה כיף עם הרומנטיקה שלך...
ממש נקטר לנשמה...
לגמתי,
נהנתי,
אהבתי וככבתי.
שתהיה לך שנה עם המון תכשיטים מופלאים וקסומים.
והציור של רפאלה? מ ד ה י ם!
באהבה,
אילנה
הי אלומה,
יופי של סיפור
, יש תקווה,
הפתעות מגיעות מעבר לפינה כאשר אנו לא מצפים לכך
סיפור סינדרלה מודרני
נהניתי
נתן
נהנתי מאוד מהקריאה
אשוב עם כוכב כי מגיע לך יקירה.
שבוע טוב מבשר טוב שפע אור ואהבה.
כמייטב המסורת הרונמטית
מבית מדרשה של הכותבת
המוכשרת ובהשראת הציור של
הציירת הנפלאה רפאלה!
ואהבתי ,התרגשתי,
הזדהיתי..והסוף .................
ממש לפי טעמי!
ולחיי הרומנטיקה!
שלך.באהבה.שרה
יצאתי מבולבל: היא התחתנה (כמו שאלומה דיווחה) או נשארה לבד (כמו שביקשה ענת)? לא, כי מאוד חשובה לי האמת העיתונאית...(-: אלומה, הייתכן שלא דיווחת לנו אמת? (-:
טוב. צחקנו, אז אפשר לדון בסוגיה בכובד ראש. הבנתי את שתיכן.
ראשית, הסיפור כתוב נהדר. בזה אין מחלוקת, כך אני מבין.
ענת, אני דווקא מסכים עם אלומה. אם הסוף שלה היה בנוי כך שנבין מה עומד לקרות, זה היה עלול להיות סוף בנאלי, כמעט סיפור אגדה לילדים. אבל אלומה בנתה פה סוף מפתיע שכביכול היה אמור להוביל לעוד אכזבה לאותה "מזל הבלתי ממוזלת". היא יצרה כאן הפתעה, שהיא עצמה מהווה מעין שורת מחץ, שיא הסיפור (פאנצ' ליין, בלעז). אין צורך בטרגדיה שענת מציעה. יש מספיק ענין גם ככה.
חוץ מזה, תראי כמה נחת היא גרמה לעשרות בנות בשבת. ממש עונג שבת. אז מי יכול להתווכח עם זה?
אלומה - שאפפפפפפפפו!
מרגש במיוחד ומעודד ליום שבת
שתהיה אהבה לכולנו. אמן !
כוכב לספור, לציור כבר נתתי בעבר.
נעמה
*-
סיפור מרגש ומיוחד תודה שבת שלום לך.
מקסים............ואני תוהה האם יש סיכוי שזה יקרה בחיים האמיתיים שלנו?
אשוב עם כוכב ענק...
אלומה הסיפור כל כך רומנטי וכתוב כל כך יפה ....
והאמת - הדמיון יוצר מציאות - ויש לי אינספור הוכחות
*
הסיפור מעולה.
התאכזבתי מהסוף.
אם היית משאירה את מזל בבדידותה, הסיפור היה הרבה יותר חזק.
אבל את כותבת נהדר.
*
מזל שנותרו אנשים עם תקוה
תודה על הכתיבה המופלאה
אח אח אח
לו רק היו החיים כמו בסיפורים
כמה כיף לקרוא
מתי?
מתי סוף סוף תפרסמו
ספר משותף המכיל סיפורים בהשראת ציורים
וההיפך?
סוף שבוע קסום
ארי
*
כל דבר בעיתו.....
.
ארי
סיפור מקסים..מבטיחה לבקר אותך שוב
אזלו כוכביי
שבת שלום:-)
תודה מיוחדת למככבים בסתר!
לקובי וקנין,
לסוזי סורפריז (ברוכה הבאה לבלוג שלי!)
ולגדולה מכולם, ההשראה שלי - ר פ א ל ה!!!
שבת של מזל לכולכם!
אלומה
רומנטיקה במיטבה
וזה בשבילך יקירה
אני רומנטיקנית
לא פחות מה....
אפרת*****
איתך זה כמו לרקוד לעבר
אותה הפתעה מתוקה
שמחכה בפתח של משהו חדש
סיפור מחמם לב!
הלוואי עלינו!
נו.........בסדר...בסדר....!
גם כוכב!
אלומה מספרת הסיפורים
פנטסטי מקסים אהבתי ....
סיפור כלבבי
כוכב לסוף טוב הכל טוב ולכשרונך הנהדר
שבת שלום איריס
היי יקירתי.......
מתה על הסיפורים הרומנטים שלך....
גם אני רוצה הפיאנד כזה.........
מתי יגיע תורי?
בידידות רבה לארה
יא מרגשת אחת !
אוהבת סיפורים לשבת ועוד עם הפי-אנד!
כתבת מקסים, אהבתי*
כרגיל...
מתה על אגדות....
לשבת.... שווה במיוחד.
שבת מלכה.
הדס
שכחתי להוסיף שההצעה ל"תיקון" באה משום שאנחנו כבר יודעים שהיא יפה... ועדיף להשאיר משהו לדמיון של הקורא, לא?
*
וואו
וואו
ועוד פעם וואו
התאהבתי בך !!!
אוי אלומה ,
איזה יפה את מספרת סיפורים,
ואיזה כיף שהסיפור מסתיים כך!
*
שבת שלום
והרבה מזל!
מוצאת חן בעיניי הדרך שלך להעניק קמצוץ של עומק גם לסיפור מסוג כזה. במקרה הזה - הענקת את הנופך המיוחד בתיאור התקשור של מזל עם התכשיטים שהיא יוצרת.
הייתי מרוצה יותר אם במקום המשפט הזה: "היא ניערה לאחור את גלי שערה הבלונדיני שהסתלסלו מעל עיניה הירוקות, ויישרה את החגורה על מותניה הדקות. שפתיה האדומות נפשקו קמעה בחיוך המנומס המיועד למכירות" -
הייתה מופיעה גרסה מקוצרת. למשל: "היא ניערה לאחור את שערה, יישרה את החגורה על מותניה והעלתה על שפתיה את החיוך המנומס המיועד למכירות".
אלו אלו
הפעם איכזבת אותי לטובה
כלומר גם במקרים שקדמו
כלומר אהבתי גם את הסיפור וגם את הציור
כלומר
שאת אין עליך
יום אחד אבקש ממך שתקריאי לי סיפור שלך וככה אני רוצה להירדם.
מתוקה את יותר מסוכרזית
ואת ההפתעה של הקפה
אני סתם קפה הפוך שמדבר שטויות
מקסים
מקסים
מקסים
זה מראה שהמזל מגיע בדיוק כשלא מצפים לו *
את גדולה!!!
כל כך נהניתי מהקריאה!
אין מה לעשות
אני רומניטקנית אבודה!!!
אוהבת את סיפורייך עד המילה האחרונה
ותמיד מחכה לסיפור הבא!!!
היה נפלא אם הייתן-את ורפאלה-מוציאות לאור
את סיפורייך מלוות בתמונותיה של רפאלה
אני רואה כאן הצלחה גדולה!!!