כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רומנטיקה זה אני!

    סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...

    ארכיון

    תכשיטי מזל - סיפור רומנטי מיוחד למיואשים - בהשראת ציור של אמנית הקפה רפאלה

    80 תגובות   יום שישי , 12/9/08, 18:09

    "את זה!", הצביעה הקונה הקשישה על התכשיט בחלון. "את זה אני רוצה לבת שלי.  נראה לי שזה יביא לה מזל". מזל משכה בעדינות את "לוע התמסח" פנימה אל החנות, ופרשה אותו ביראת כבוד על יריעת משי לבנה. "בחירה טובה!", שיבחה את האישה, כשהיא מלטפת באצבעותיה את הסיכה הירקרקה משובצת פנינים בוהקות בצורת שיניים חדות לכל אורך התכשיט. "לוע התמסח בולע את כל המזל הרע שמנסה להידבק לעונד אותו, וכך העונד מוקף רק מזל וברכה...".

      

    מזל זכרה את השעות הרבות שבהן עשתה ימים כלילות ושיבצה את הפנינים-שיניים בסיכה . לאחר מכן היה הטקס הקבוע שלה – טקס של דמיון מודרך במצב של מדיטציה, שבו קיבלה את המידע על ייחודו של כל תכשיט שיצרה, ועל סוג העזרה שיעניק לעונד אותו. וכעת נפרדה מ"לוע התמסח". מישהי עמדה ליהנות ממנו. מישהו שהמזל הטוב יגיע סוף סוף גם לחייה.

      

    אבל מתי יגיע המזל לחיי? חשבה במרירות. כיצד ייתכן שעם שם כמו שלי – המזל פשוט מסרב להגיע אלי? תמיד הילדה הכי יפה בגן...החיילת הכי יפה בצה"ל...הסטודנטית הכי מבריקה ב"בצלאל"...התכשיטנית הכי מצליחה בתל אביב –  אבל בגיל 41 – עדיין לבד. ללא אהבה. ומה הכי מרגיז? הרהרה. הכי מרגיז זה לצפות בכל אותם גברים נפלאים הנכנסים ל"תכשיטי מזל", וקונים בכל כך הרבה אהבה תכשיט שיביא מזל לאהובותיהם. בנות מזל שכמותן!

      

    . היא זכרה היטב את הגבר כסוף הצדעיים, בעל המראה ההדור, שקנה את "עין הטווס" לכלתו.  הוא סיפר לה שעומד לשאת את אשתו השנייה לאחר עשר שנים כואבות ובודדות כאלמן. הוא התאהב בה , במתווכת שמכרה לו את ביתו החדש בנאות אפקה. הוא חיפש מתנת נישואין מיוחדת עבורה, ומזל מכרה לו את הצמיד המרהיב ,שעין ירוקה במרכזו, וסביבו נוצות כחולות פרושות כזנב טווס. "זהו תכשיט שעבדתי עליו רבות", סיפרה לו. "עין הטווס תהפוך להיות העין השלישית של אשתך לעתיד. היא תזהיר אותה מכל צרה ופגע, ותשמור עליה כל החיים". האיש התרגש. "מזל שפגשתי אותך", אמר לה בקול רוטט. "אני מרגיש שתביאי לי מזל!"

      

    מזל התבוננה בו יוצא מהחנות, ופוסע מאושר לעבר מכוניתו. דקירה קטנה, כמעט בלתי מורגשת, פילחה את לבה. ומתי תורי? חזרה השאלה לנקר במוחה. מתי יגיע תורי לטיפ-טיפת מזל עם גבר? מבטה נמשך לעבר "צדפת ההפתעה", הדובדבן שבתכשיטיה. היום תמלא שנה מאז יצרה את אותו תכשיט ייחודי חבוי בתוך קופסה בדמות צדפה לבנה גדולה. שם, בפנים, על מצע קטיפה ורודה,  נח לו תליון בעל שלושה קריסטלים שקופים וזוהרים כאגלי טל באורו של ירח מלא. לתוכו הכניסה מזל את תקוותיה האחרונות. בדמיון המודרך ראתה את התכשיט מוגש לה, למזל, ומביא לה את המזל שחיכתה לו – חבר לחיים. כמובן, צריך היה מזל מיוחד כדי שיישאר בחלון התצוגה ולא יימכר, ועד כה זה מה שקרה. המזל חיכה לה – בחנות שלה.

      

    צלצול פעמוני הרוח ליד הדלת סימן לה שעוד לקוח נכנס. היא ניערה לאחור את תלתליה הבלונדיניים החדשים מאז יום הולדתה האחרון( כמה נמאס לה לשמוע על המראה האקזוטי, הכהה שלה! מה זה עזר לה בחיים?) שפתיה הוורודות ( לעולם לא תחזור לליפסטיק אדום! גם זו החלטה חדשה) נפשקו קמעה בחיוך המנומס המיועד למכירות.

     

     

     "אני רוצה את הצדפה הזאת", שמעה כבתוך חלום את קולו  של הגבר הזר,  שרכן אליה והצביע לעבר חלון התצוגה. כמעט זעקה בקעה מפיה. "לא! לא את צדפת ההפתעה! זה המזל שלי! הוא מחכה רק לי!". אבל שום קול לא הצליח לצאת מגרונה. "שמתי עין עליה כבר שנה שלמה! וסוף סוף אזרתי אומץ לקנות אותה עבור אישה, שאני רוצה להציע לה את לבי", התוודה הגבר בקול ערב שלא תאם כלל את הופעתו האפרורית, הממוצעת.

     

     

      מזל אמרה שהתכשיט לא למכירה. הממוצע אמר שישלם כל מחיר. מזל אמרה שהתכשיט כבר שמור למישהי, והאפרורי ביקש לדעת מי זאת, כדי שיציע לה מחיר כפול. מזל נקבה במחיר דמיוני. הזר החצוף לא הניד עפעף, ושלף את ארנקו התפוח. מזל חשה את הדם אוזל מפניה. בידיים רועדות אחזה בתכשיט. הכול נגמר...היא והחלומות המטופשים שלה על המזל שמחכה לה...

     

     

    היא הושיטה לו את הצדפה ארוזה בנייר המבהיק, עם המוטו – "תכשיטי מזל – והמזל כבר אצלך בבית!". אחר הסבה את ראשה להסתיר את הדמעות שבצבצו בעיניה, והמתינה לצלצול פעמוני הרוח שיבשר את יציאתו של הגבר יחד עם המזל שלה אחוז בכף ידו.  אבל הצלצול לא נשמע. מזל הפנתה את ראשה לעבר הדלת. הגבר עדיין עמד שם ועיניו  אינן מרפות ממנה. אחר צעד לכיוון הדלפק, והושיט לה את החבילה הארוזה. "זה בשבילך", אמר ברכות. את היא האישה שעליה אני חולם כבר שנה תמימה...."

     

     

    כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)

    הסיפור נכתב בהשראת ציור של חברתנו, האמנית רפאלה, המצורף בזה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (79)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/9/08 11:13:
      רומנטיקה, כוכבים ומזלות, אחלה. שפתיים יישק.
        20/9/08 11:07:

      צטט: המספרית 2008-09-12 18:31:52

      תודה, נילי אהובה, על תגובתך הרומנטית...

      כן, הציעו לנו את הרעיון, לי ולרפאלה...אנחנו שוקלות אותו. אם לא יהיה כבר מדי, נקבל אותו...

      תודה שנהנית!

      אלומה

       

       

      צטט: נ.י.ל.י 2008-09-12 18:22:43


      את גדולה!!!

      כל כך נהניתי מהקריאה!

      אין מה לעשות

      אני רומניטקנית אבודה!!!

      אוהבת את סיפורייך עד המילה האחרונה

      ותמיד מחכה לסיפור הבא!!!

      היה נפלא אם הייתן-את ורפאלה-מוציאות לאור

      את סיפורייך מלוות בתמונותיה של רפאלה

      אני רואה כאן הצלחה גדולה!!!

       

       

       

       

      אין ספק שהרעיון של נילי בהחלט עשוי להיות מוצלח. כמובן שאני כאן לעזור גם אם לא תפיקו את הספר הזה אצלינשיקה

      הסיפור  - קסם.

      יש כאן שיתוף פעולה מוצלח ומבורך בין רפאלה לבינך.

        19/9/08 13:26:

      הי מיכאל, ברוך הבא לבלוג שלי!

      חן חן על הפרגון! כיף לראות עוד מישהו שלא רק שלא סובל מהפי אנד, אלא אפילו נעזר בו

      לישון טוב...

      אלומה

       

      צטט: michael-ballak 2008-09-19 02:04:42

      איזו הגשמה. כתוב יופי עם הפי-אנד. עכשיו אלך נהדר לישון.

       

       

        19/9/08 02:04:

      איזו הגשמה. כתוב יופי עם הפי-אנד. עכשיו אלך נהדר לישון.

        18/9/08 21:35:

      מזל היקרה!!! אני לא מאמינה איזה מזל יש לי - הגעת לסיפור שחובר כאילו ממש בשבילך!!!

      והכי מדהים - גם את חברה של רפאלה, בעלת הציורים מעוררי ההשראה!

      אז תודה שהגעת אלי והבאת לי עוד מזל...ובעיקר - תודה על הניתוח הנפלא של הסיפור!

      שובי בכל עת!

      אלומה

       

       

      צטט: .a.m. מזל 2008-09-18 21:26:21

      על מצע קטיפה ורודה,  נח לו תליון בעל שלושה קריסטלים שקופים וזוהרים כאגלי טל באורו של ירח מלא.

       

      אלומה יקירתי

      אני מאוד שמחה שהפנת אותי לסיפור , 

      כל כך מרגש לראות את הציורים ולקרוא את כתבייך,

      את כותבת בצורה כל כך נפלאה שלרגע הרגשתי כאילו גם אני עמדתי בחנות התכשיטים והבטתי במה שקורה.....

      התיאורים ממש ממש מוחשיים וכמעט שבא לי גם לגעת בתכשיטים.

      כל הכבוד לך

      מבטיחה שאחזור לקרוא  שוב את סיפורייך 

      נהניתי מכל רגע

      תודה ושנה נפלאה

      מזל

       

       

        18/9/08 21:26:
      על מצע קטיפה ורודה,  נח לו תליון בעל שלושה קריסטלים שקופים וזוהרים כאגלי טל באורו של ירח מלא.

       

      אלומה יקירתי

      אני מאוד שמחה שהפנת אותי לסיפור , 

      כל כך מרגש לראות את הציורים ולקרוא את כתבייך,

      את כותבת בצורה כל כך נפלאה שלרגע הרגשתי כאילו גם אני עמדתי בחנות התכשיטים והבטתי במה שקורה.....

      התיאורים ממש ממש מוחשיים וכמעט שבא לי גם לגעת בתכשיטים.

      כל הכבוד לך

      מבטיחה שאחזור לקרוא  שוב את סיפורייך 

      נהניתי מכל רגע

      תודה ושנה נפלאה

      מזל

       

        18/9/08 20:43:

      אלי היקר!!!

      זה פשוט מדהים מה שאמרת!!! בכלל לא חשבתי על זה, ונראה לי שאתה הוא זה שהבנת את סיפורי-

      עוד יותר ממני!

      איזה עומק של חשיבה וניתוח! אכן, אנחנו חייבים לשחרר אחיזה, ואז פותחים את כל הדרכים

      למימוש מאוויינו.

      תודה, ידיד יקר על שהעשרת אותי בתגובתך!

      אלומה

       

      צטט: רוקם 2008-09-18 14:02:58


      מסתבר שגברת מזל החזיקה בידה את המזל

      ודווקא להחזיק אותו ולתפוס אותו הוא זה שמנע

      את יכולת ההשפעה וההנאה מהמזל

      ורק כאשר היטיבה והסכימצה להוציאו מתחת ידיה

      התברר לה כי מכאן. ואילך מתחיל המזל לתת אותותיו

       

      מוסר ההשכל הוא, שהמזל וההצלחה טמונים

      באדם ועל האדם פשוט

      לדעת לשחרר מעט את האחיזה בדברים

      המונעים את אפשרות הפריחה והליבלוב של

      האושר

       

       

       

        18/9/08 20:41:

      חן חן,יהודית יקירה, על תגובתך המעמיקה כתמיד!

      תמיד אני לומדת ממך עוד על הסיפורים שלי!

      אלומה

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-09-16 07:19:19


      מדהימה ויפה כתיבתך. יש בה עומק והיא מכניסה את הקורא מיד לאוירת הסיפור. אשוב מתוקה. שיהיה לך יום נהדרנשיקה

       

       

        18/9/08 14:02:


      מסתבר שגברת מזל החזיקה בידה את המזל

      ודווקא להחזיק אותו ולתפוס אותו הוא זה שמנע

      את יכולת ההשפעה וההנאה מהמזל

      ורק כאשר היטיבה והסכימצה להוציאו מתחת ידיה

      התברר לה כי מכאן. ואילך מתחיל המזל לתת אותותיו

       

      מוסר ההשכל הוא, שהמזל וההצלחה טמונים

      באדם ועל האדם פשוט

      לדעת לשחרר מעט את האחיזה בדברים

      המונעים את אפשרות הפריחה והליבלוב של

      האושר

       


      מדהימה ויפה כתיבתך. יש בה עומק והיא מכניסה את הקורא מיד לאוירת הסיפור. אשוב מתוקה. שיהיה לך יום נהדרנשיקה
        14/9/08 21:15:

       חן חן, הו, כינרת שלי!!!

      תגובתך, כמו תמיד, מיוחדת ומרגשת!

      יש סיכוי שתכתבי בקרוב איזה פוסט חדש? כולנו מחכים!

      אלומה

       

      צטט: כנרת שלי 2008-09-14 21:09:49


      היי מספרית,

       

       

      ספור מרגש עד דמעות ולכן קבלי נא כוכב שימתיק את הדמעות.

       

       

       

      אילנה

       

       

        14/9/08 21:09:


      היי מספרית,

       

       

      ספור מרגש עד דמעות ולכן קבלי נא כוכב שימתיק את הדמעות.

       

       

       

      אילנה

        14/9/08 21:05:

      לאילנתי יקירתי!!

      חן חן על הפרגון הנרגש, כהרגלך...תענוג לקבל תגובות כמו שלך,

      ומבטיחה להכין לך עוד ועוד ממשקה האלים לנשמתך...

      איחולי שנה מתוכשטת וקסומה גם לך1

      אלומה

       

      צטט: אילנה בהט 2008-09-14 09:13:07

      אלומה המדהימה!

      איזה כיף עם הרומנטיקה שלך...

      ממש נקטר לנשמה...

      לגמתי,

      נהנתי,

      אהבתי וככבתי.

       

      שתהיה לך שנה עם המון תכשיטים מופלאים וקסומים.

      והציור של רפאלה? מ ד ה י ם!

       

      באהבה,

      אילנה 

       

       

        14/9/08 17:10:

      הי נתן!

      תודה על התרומה לדיון!

      כיף לי שנהנית!

      אלומה

       

       

      צטט: נתן אמסטר 2008-09-14 07:54:49

      הי אלומה,

       

      יופי של סיפור

      , יש תקווה,

      הפתעות מגיעות מעבר לפינה כאשר אנו לא מצפים לכך

      סיפור סינדרלה מודרני

      נהניתי

      נתן

       

       

        14/9/08 17:09:

      חלק מהפסיכולוגיה של הזמן זה להגיע מתי שהוא חושב לנכון שהכי טוב בשבילך-

      ולא מתי שאתה חושב...

      יש דברים נסתרים...

      תן ליקום לעבוד...הוא חכם!

      חן חן על הפרגון!

      אלומה

       

       

       

      צטט: אדם אדם 2008-09-14 07:43:10

      גם אני ממתין למזל.  ואולי  כמו באגדות המזל מגיע מאוחר או מוקדם לעולם אין לדעת  כוכבית לענקית

       

       

        14/9/08 09:13:

      אלומה המדהימה!

      איזה כיף עם הרומנטיקה שלך...

      ממש נקטר לנשמה...

      לגמתי,

      נהנתי,

      אהבתי וככבתי.

       

      שתהיה לך שנה עם המון תכשיטים מופלאים וקסומים.

      והציור של רפאלה? מ ד ה י ם!

       

      באהבה,

      אילנה 

        14/9/08 07:54:

      הי אלומה,

       

      יופי של סיפור

      , יש תקווה,

      הפתעות מגיעות מעבר לפינה כאשר אנו לא מצפים לכך

      סיפור סינדרלה מודרני

      נהניתי

      נתן

        14/9/08 07:43:
      גם אני ממתין למזל.  ואולי  כמו באגדות המזל מגיע מאוחר או מוקדם לעולם אין לדעת  כוכבית לענקית
        13/9/08 22:15:

      הי מיקי היקר!

      תודה שנהנית!

      שבוע אור גם לך!

      אלומה

       

       

      צטט: mikiasi 2008-09-13 21:59:46

      נהנתי מאוד מהקריאה

      אשוב עם כוכב כי מגיע לך יקירה.

      שבוע טוב מבשר טוב שפע אור ואהבה.

       

       

        13/9/08 22:15:

      שרה יקירתי!

      חן חן על תגובתך המפורטת והמרגשת!

      אין ספק, תגובה לטעמי...

      תמיד שמחה לגרום לך הנאה!

      אלומה

       

       

      צטט: sir13 2008-09-13 21:40:55

      כמייטב המסורת הרונמטית

      מבית מדרשה של הכותבת

      המוכשרת ובהשראת הציור של

      הציירת הנפלאה רפאלה!

      ואהבתי ,התרגשתי,

      הזדהיתי..והסוף .................

      ממש לפי טעמי!

      ולחיי הרומנטיקה!

      שלך.באהבה.שרה

       

       

        13/9/08 21:59:

      נהנתי מאוד מהקריאה

      אשוב עם כוכב כי מגיע לך יקירה.

      שבוע טוב מבשר טוב שפע אור ואהבה.

        13/9/08 21:40:

      כמייטב המסורת הרונמטית

      מבית מדרשה של הכותבת

      המוכשרת ובהשראת הציור של

      הציירת הנפלאה רפאלה!

      ואהבתי ,התרגשתי,

      הזדהיתי..והסוף .................

      ממש לפי טעמי!

      ולחיי הרומנטיקה!

      שלך.באהבה.שרה

        13/9/08 21:08:

      צטט: המספרית 2008-09-13 20:17:23

      אכן חם כאן בפוסט שלי על ציפי לבני ושאול מופז והלילה עוד צעיר!

      והנה הלינק, ברשותך אלומה.... (אנשים מתעצלים לחפש, אז צריך לעזור להם...)

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=622279

      חן חן בני היקר, על תגובתך המלומדת, המעמיקה, היסודית, ואיך לא - שופעת ההומור!

      שיהיה לך שבוע נפלא בחיקם החם של ציפי ושאול....(מי שלא מבין אותי, שייכנס לבלוג המשעשע של בני!)

      אלומה

       

       

      צטט: בני יעקבי 2008-09-13 20:06:54

      צטט: המספרית 2008-09-13 16:58:46

      ענת יקרה,

      יש מיתוס שהדיכאון, העצב והסבל הם האירועים היותר חזקים בחיינו.

      ולא היא.

      הכול בעין המסתכל. אנחנו חיים בחברה שבה התקשורת שוטפת לנו את המוח בסיפורי דיכי יומם ולילה, ולכן נדמה לנו שזה מה שצריך להוות את תשתית חיינו.

      אנו חיים בחברה שמקדשת את השכול, הכאב והדמע. זה בשבילך "חזק"?

      בשבילי זו תעודת עניות להתייחס לזה כאל אירוע חזק יותר משמחה.

      הסיפור לא יהיה חזק יותר אם מזל תישאר בבדידותה -

      הוא פשוט ייראה לך יותר "בסדר", ובקנה אחד עם התפיסה שהסבל הוא המרכיב העיקרי בחיינו.

      הארכתי בתגובתי כדי שגם קוראים אחרים יכירו את תפיסתי והשקפת עולמי, שעליה אני בונה את

      סיפוריי - כמו גם את חיי -

      אני בונה את חיי מרגעים שמחים, חייכניים ושופעי תקווה.

      יש גם רגעים אחרים, אבל לא בא לי לכתוב עליהם סיפורים...

      תודה על התייחסותך המעמיקה לסיפורי!

      אלומה

      צטט: ענת** 2008-09-13 09:19:32

      הסיפור מעולה.

      התאכזבתי מהסוף.

      אם היית משאירה את מזל בבדידותה, הסיפור היה הרבה יותר חזק.

      אבל את כותבת נהדר.

      *

      יצאתי מבולבל: היא התחתנה (כמו שאלומה דיווחה) או נשארה לבד (כמו שביקשה ענת)? לא, כי מאוד חשובה לי האמת העיתונאית...(-: אלומה, הייתכן שלא דיווחת לנו אמת? (-:

      • טוב. צחקנו, אז אפשר לדון בסוגיה בכובד ראש. הבנתי את שתיכן.
      • ראשית, הסיפור כתוב נהדר. בזה אין מחלוקת, כך אני מבין.

      ענת, אני דווקא מסכים עם אלומה. אם הסוף שלה היה בנוי כך שנבין מה עומד לקרות, זה היה עלול להיות סוף בנאלי, כמעט סיפור אגדה לילדים. אבל אלומה בנתה פה סוף מפתיע שכביכול היה אמור להוביל לעוד אכזבה לאותה "מזל הבלתי ממוזלת". היא יצרה כאן הפתעה, שהיא עצמה מהווה מעין שורת מחץ, שיא הסיפור (פאנצ' ליין, בלעז). אין צורך בטרגדיה שענת מציעה. יש מספיק ענין גם ככה.

      • חוץ מזה, תראי כמה נחת היא גרמה לעשרות בנות בשבת. ממש עונג שבת. אז מי יכול להתווכח עם זה?
      • אלומה - שאפפפפפפפפו!

        13/9/08 20:19:

      חן חן לך, פיר יקרה, על תגובתך המפרגנת!

      אמן ואמן...אהבה - זה כל מה שאנחנו צריכים, ופול מקרטני בא במיוחד להגיד לנו את זה...

      אלומה

       

       

      צטט: פיר 2008-09-13 17:38:47


      מרגש במיוחד ומעודד ליום שבת

      שתהיה אהבה לכולנו. אמן !

       

       

        13/9/08 20:17:

      חן חן בני היקר, על תגובתך המלומדת, המעמיקה, היסודית, ואיך לא - שופעת ההומור!

      שיהיה לך שבוע נפלא בחיקם החם של ציפי ושאול....(מי שלא מבין אותי, שייכנס לבלוג המשעשע של בני!)

      אלומה

       

       

      צטט: בני יעקבי 2008-09-13 20:06:54

      צטט: המספרית 2008-09-13 16:58:46

      ענת יקרה,

      יש מיתוס שהדיכאון, העצב והסבל הם האירועים היותר חזקים בחיינו.

      ולא היא.

      הכול בעין המסתכל. אנחנו חיים בחברה שבה התקשורת שוטפת לנו את המוח בסיפורי דיכי יומם ולילה, ולכן נדמה לנו שזה מה שצריך להוות את תשתית חיינו.

      אנו חיים בחברה שמקדשת את השכול, הכאב והדמע. זה בשבילך "חזק"?

      בשבילי זו תעודת עניות להתייחס לזה כאל אירוע חזק יותר משמחה.

      הסיפור לא יהיה חזק יותר אם מזל תישאר בבדידותה -

      הוא פשוט ייראה לך יותר "בסדר", ובקנה אחד עם התפיסה שהסבל הוא המרכיב העיקרי בחיינו.

      הארכתי בתגובתי כדי שגם קוראים אחרים יכירו את תפיסתי והשקפת עולמי, שעליה אני בונה את

      סיפוריי - כמו גם את חיי -

      אני בונה את חיי מרגעים שמחים, חייכניים ושופעי תקווה.

      יש גם רגעים אחרים, אבל לא בא לי לכתוב עליהם סיפורים...

      תודה על התייחסותך המעמיקה לסיפורי!

      אלומה

       

       

      צטט: ענת** 2008-09-13 09:19:32


      הסיפור מעולה.

      התאכזבתי מהסוף.

      אם היית משאירה את מזל בבדידותה, הסיפור היה הרבה יותר חזק.

      אבל את כותבת נהדר.

      *

       

       

      יצאתי מבולבל: היא התחתנה (כמו שאלומה דיווחה) או נשארה לבד (כמו שביקשה ענת)? לא, כי מאוד חשובה לי האמת העיתונאית...(-: אלומה, הייתכן שלא דיווחת לנו אמת? (-:

      טוב. צחקנו, אז אפשר לדון בסוגיה בכובד ראש. הבנתי את שתיכן.

      ראשית, הסיפור כתוב נהדר. בזה אין מחלוקת, כך אני מבין.

      ענת, אני דווקא מסכים עם אלומה. אם הסוף שלה היה בנוי כך שנבין מה עומד לקרות, זה היה עלול להיות סוף בנאלי, כמעט סיפור אגדה לילדים. אבל אלומה בנתה פה סוף מפתיע שכביכול היה אמור להוביל לעוד אכזבה לאותה "מזל הבלתי ממוזלת". היא יצרה כאן הפתעה, שהיא עצמה מהווה מעין שורת מחץ, שיא הסיפור (פאנצ' ליין, בלעז). אין צורך בטרגדיה שענת מציעה. יש מספיק ענין גם ככה.

      חוץ מזה, תראי כמה נחת היא גרמה לעשרות בנות בשבת. ממש עונג שבת. אז מי יכול להתווכח עם זה?

      אלומה - שאפפפפפפפפו!

       

       

        13/9/08 20:06:

      צטט: המספרית 2008-09-13 16:58:46

      ענת יקרה,

      יש מיתוס שהדיכאון, העצב והסבל הם האירועים היותר חזקים בחיינו.

      ולא היא.

      הכול בעין המסתכל. אנחנו חיים בחברה שבה התקשורת שוטפת לנו את המוח בסיפורי דיכי יומם ולילה, ולכן נדמה לנו שזה מה שצריך להוות את תשתית חיינו.

      אנו חיים בחברה שמקדשת את השכול, הכאב והדמע. זה בשבילך "חזק"?

      בשבילי זו תעודת עניות להתייחס לזה כאל אירוע חזק יותר משמחה.

      הסיפור לא יהיה חזק יותר אם מזל תישאר בבדידותה -

      הוא פשוט ייראה לך יותר "בסדר", ובקנה אחד עם התפיסה שהסבל הוא המרכיב העיקרי בחיינו.

      הארכתי בתגובתי כדי שגם קוראים אחרים יכירו את תפיסתי והשקפת עולמי, שעליה אני בונה את

      סיפוריי - כמו גם את חיי -

      אני בונה את חיי מרגעים שמחים, חייכניים ושופעי תקווה.

      יש גם רגעים אחרים, אבל לא בא לי לכתוב עליהם סיפורים...

      תודה על התייחסותך המעמיקה לסיפורי!

      אלומה

       

       

      צטט: ענת** 2008-09-13 09:19:32


      הסיפור מעולה.

      התאכזבתי מהסוף.

      אם היית משאירה את מזל בבדידותה, הסיפור היה הרבה יותר חזק.

      אבל את כותבת נהדר.

      *

       

       

      יצאתי מבולבל: היא התחתנה (כמו שאלומה דיווחה) או נשארה לבד (כמו שביקשה ענת)? לא, כי מאוד חשובה לי האמת העיתונאית...(-: אלומה, הייתכן שלא דיווחת לנו אמת? (-:

      טוב. צחקנו, אז אפשר לדון בסוגיה בכובד ראש. הבנתי את שתיכן.

      ראשית, הסיפור כתוב נהדר. בזה אין מחלוקת, כך אני מבין.

      ענת, אני דווקא מסכים עם אלומה. אם הסוף שלה היה בנוי כך שנבין מה עומד לקרות, זה היה עלול להיות סוף בנאלי, כמעט סיפור אגדה לילדים. אבל אלומה בנתה פה סוף מפתיע שכביכול היה אמור להוביל לעוד אכזבה לאותה "מזל הבלתי ממוזלת". היא יצרה כאן הפתעה, שהיא עצמה מהווה מעין שורת מחץ, שיא הסיפור (פאנצ' ליין, בלעז). אין צורך בטרגדיה שענת מציעה. יש מספיק ענין גם ככה.

      חוץ מזה, תראי כמה נחת היא גרמה לעשרות בנות בשבת. ממש עונג שבת. אז מי יכול להתווכח עם זה?

      אלומה - שאפפפפפפפפו!

        13/9/08 18:06:

      זהו?

      כוכב לסיפור? ואפס תגובה?

      אז איך אאמין לך שנהנית, אם לא אמרת מילה????

      יש טענות כרגיל לגבי ההפי אנד - את מסכימה? אפשר לקבל איזו דעה ממך????

      מחכה....

      אלומה

       

       

      צטט: נעמה ארז 2008-09-13 16:46:53


      כוכב לספור, לציור כבר נתתי בעבר.

       נעמה

       

       

        13/9/08 18:04:

      777 יקר!

      חן חן לך על תגובתך המרגשת!

      שבת נפלאה גם לך,

      אלומה

       

       

      צטט: 7777777777777 2008-09-13 13:01:18

      *-

      סיפור מרגש ומיוחד תודה שבת שלום לך.

       

       

        13/9/08 18:03:

      ידידת אמת יקרה!

      קיראי את תגובתה של ריקיטריקי על הקשר בין דמיון למציאות...

      תודה שנהנית!

      אלומה

       

       

      צטט: ידידת אמת 2008-09-13 12:28:45


      מקסים............ואני תוהה האם יש סיכוי שזה יקרה בחיים האמיתיים שלנו?

      אשוב עם כוכב ענק...נשיקה

       

       

        13/9/08 17:38:


      מרגש במיוחד ומעודד ליום שבת

      שתהיה אהבה לכולנו. אמן !

        13/9/08 17:09:

      הי ריקי אהובה!

      תודה על תגובתך החשובה!

      כיף לראות שאני לא היחידה שמאמינה שדמיון יוצר מציאות!

      אלומה

       

       

      צטט: ריקיטריקי 2008-09-13 10:54:20


      אלומה הסיפור כל כך רומנטי וכתוב כל כך יפה ....

      והאמת - הדמיון יוצר מציאות - ויש לי אינספור הוכחות

       

      *

       

       

        13/9/08 16:58:

      ענת יקרה,

      יש מיתוס שהדיכאון, העצב והסבל הם האירועים היותר חזקים בחיינו.

      ולא היא.

      הכול בעין המסתכל. אנחנו חיים בחברה שבה התקשורת שוטפת לנו את המוח בסיפורי דיכי יומם ולילה, ולכן נדמה לנו שזה מה שצריך להוות את תשתית חיינו.

      אנו חיים בחברה שמקדשת את השכול, הכאב והדמע. זה בשבילך "חזק"?

      בשבילי זו תעודת עניות להתייחס לזה כאל אירוע חזק יותר משמחה.

      הסיפור לא יהיה חזק יותר אם מזל תישאר בבדידותה -

      הוא פשוט ייראה לך יותר "בסדר", ובקנה אחד עם התפיסה שהסבל הוא המרכיב העיקרי בחיינו.

      הארכתי בתגובתי כדי שגם קוראים אחרים יכירו את תפיסתי והשקפת עולמי, שעליה אני בונה את

      סיפוריי - כמו גם את חיי -

      אני בונה את חיי מרגעים שמחים, חייכניים ושופעי תקווה.

      יש גם רגעים אחרים, אבל לא בא לי לכתוב עליהם סיפורים...

      תודה על התייחסותך המעמיקה לסיפורי!

      אלומה

       

       

      צטט: ענת** 2008-09-13 09:19:32


      הסיפור מעולה.

      התאכזבתי מהסוף.

      אם היית משאירה את מזל בבדידותה, הסיפור היה הרבה יותר חזק.

      אבל את כותבת נהדר.

      *

       

       

        13/9/08 16:46:


      כוכב לספור, לציור כבר נתתי בעבר.

       נעמה

        13/9/08 15:21:

      חן חן ,אורית יקרה, על תגובתך המופלאה...

      אלומה

       

       

      צטט: אורית1420 2008-09-13 09:17:48

      מזל שנותרו אנשים עם תקוה

      תודה על הכתיבה המופלאה

       

       

        13/9/08 15:20:

      החיים הם כמו בסיפורים, כי הסיפורים לקוחים מהחיים...

      אלומה

       

       

      צטט: העין השלישית 2008-09-13 08:49:09


      אח אח אח

      לו רק היו החיים כמו בסיפורים

      כמה כיף לקרוא

       

       

        13/9/08 13:01:

      *-

      סיפור מרגש ומיוחד תודה שבת שלום לך.

        13/9/08 12:28:


      מקסים............ואני תוהה האם יש סיכוי שזה יקרה בחיים האמיתיים שלנו?

      אשוב עם כוכב ענק...נשיקה

        13/9/08 10:54:


      אלומה הסיפור כל כך רומנטי וכתוב כל כך יפה ....

      והאמת - הדמיון יוצר מציאות - ויש לי אינספור הוכחות

       

      *

        13/9/08 10:32:

      הי ארי, תודה על העצה, נשקול את זה...

      חן חן על הפרגון!

      אלומה

       

       

      צטט: אוסטין 2008-09-13 00:31:27


      מתי?

      מתי סוף סוף תפרסמו

      ספר משותף המכיל סיפורים בהשראת ציורים

      וההיפך?

      סוף שבוע קסום

      ארי

      *

       

       

        13/9/08 09:19:


      הסיפור מעולה.

      התאכזבתי מהסוף.

      אם היית משאירה את מזל בבדידותה, הסיפור היה הרבה יותר חזק.

      אבל את כותבת נהדר.

      *

        13/9/08 09:17:

      מזל שנותרו אנשים עם תקוה

      תודה על הכתיבה המופלאה

        13/9/08 08:49:


      אח אח אח

      לו רק היו החיים כמו בסיפורים

      כמה כיף לקרוא

        13/9/08 00:31:


      מתי?

      מתי סוף סוף תפרסמו

      ספר משותף המכיל סיפורים בהשראת ציורים

      וההיפך?

      סוף שבוע קסום

      ארי

      *

        13/9/08 00:28:

      צטט: light life 2008-09-12 19:42:17

      היי יקירתי.......

      מתה על הסיפורים הרומנטים שלך....

      גם אני רוצה הפיאנד כזה.........

      מתי יגיע תורי?

      בידידות רבה לארה

       

       

      כל דבר בעיתו.....

       .קריצה

      ארי

        12/9/08 23:34:

      מרום יקרה, ברוכה הבאה לבלוג שלי!

      חן חן על הפרגון!

      אשמח לשובך בכל עת עם או בלי כוכבים.

      אלומה

       

       

      צטט: marom-design 2008-09-12 22:36:44


      סיפור מקסים..מבטיחה לבקר אותך שוב

      אזלו כוכביי

      שבת שלום:-)

       

       

        12/9/08 22:36:


      סיפור מקסים..מבטיחה לבקר אותך שוב

      אזלו כוכביי

      שבת שלום:-)

        12/9/08 22:20:


      תודה מיוחדת למככבים בסתר!

      לקובי וקנין,

      לסוזי סורפריז (ברוכה הבאה לבלוג שלי!)

      ולגדולה מכולם, ההשראה שלי - ר פ א ל ה!!!

      שבת של מזל לכולכם!

      אלומה

        12/9/08 22:14:

      חן חן , עופר היקר!

      אלומה

       

      צטט: ofer ben z 2008-09-12 21:22:25

      יפה מאוד

       

       

        12/9/08 22:13:

      אפרתוש!

      אז אנחנו לא רק חולקות את אותו מקצוע, אלא גם את אותה תפיסה...

      כיף לנו להיות חברות!

      תודה!

      אלומה

       

       

      צטט: אפרת jeki 2008-09-12 21:04:33


      וזה בשבילך יקירה

      אני רומנטיקנית

      לא פחות מה....

      אפרת*****

       

       

        12/9/08 22:12:

      חלומית יקרה!

      איזו תגובה מפתיעה...ומתוקה!

      תודה!

      אלומה

       

       

      צטט: חלום ומימושו 2008-09-12 20:38:16


      איתך זה כמו לרקוד לעבר 

      אותה הפתעה מתוקה 

      שמחכה בפתח של משהו חדש נשיקה

       

       

        12/9/08 22:11:

      הי בנצי!

      טוב, לרקוד לא הלכתי אתך בסוף (מקווה בשבוע הבא!), אז לפחות נפגשנו בסיפור...

      חן חן על תגובתך המפרגנת,

      אלומה

       

       

      צטט: raz benzi 2008-09-12 19:56:04

      סיפור מחמם לב!

      הלוואי עלינו!

      נו.........בסדר...בסדר....!

      גם כוכב!

       

       

        12/9/08 22:10:

      לאיריס היקרה, תודה על תגובתך הצבעונית והססגונית!

      חן חן על הפרגון. כבר סיכמנו ששתינו חולקות את אותה השקפת עולם רומנטית...

      לכן אנחנו חברות, לא?

      שבת נפלאה וממוזלת!

      אלומה

       

       

      צטט: קשתית 8 2008-09-12 19:51:05


      אלומה מספרת הסיפורים

      פנטסטי מקסים אהבתי ....

      סיפור כלבבי

       

       

      כוכב לסוף טוב הכל טוב ולכשרונך הנהדר

      שבת שלום איריסנשיקה

       

       

       

        12/9/08 22:08:

      לארה יקרה מאוד!

      מה, לא הבנת, שכל מי שקורא את הסיפורים שלי -מכניס את האנרגיות שלהם לתוך חייו?

      תתכונני....כשתקראי 50 סיפורים שלי, גם ההפי אנד שלך יגיע!

      בינתיים פשוט תיהני...ותודה לך!

      אלומה

       

      צטט: light life 2008-09-12 19:42:17

      היי יקירתי.......

      מתה על הסיפורים הרומנטים שלך....

      גם אני רוצה הפיאנד כזה.........

      מתי יגיע תורי?

      בידידות רבה לארה

       

       

       

        12/9/08 22:08:

      רומנטיקה  במיטבה

       

       נשיקהרגוע

        12/9/08 22:06:

      תודה, עטרה חמודה, על תגובתך המרגשת!

      אלומה

       

       

      צטט: atara * f 2008-09-12 19:24:21


      יא מרגשת אחת !

       

       

        12/9/08 22:05:

      רשמתי לפני, דסיקה היקרה, ומעכשיו אשתדל ליצור משבצת קבועה של סיפור לשבת.

      לגבי ההפי אנד - אין צורך לבקש - אני לא יודעת לכתוב משהו אחר...

      חן חן על המשוב החם!

      אלומה

       

      צטט: דסיקה 2008-09-12 18:55:26

      אוהבת סיפורים לשבת ועוד עם הפי-אנד!

      כתבת מקסים, אהבתי*

       

       

        12/9/08 22:04:

      הדס אהובה!

      כיף לי שנהנית!

      תודה על תגובתך האגדית...

      אלומה 

       

      צטט: הדס שטייף 2008-09-12 18:49:18


      כרגיל...

      מתה על אגדות....

      לשבת.... שווה במיוחד.

      שבת מלכה.

      הדס

       

       

        12/9/08 22:03:

      אלקבץ היקרה!

      תודה על תגובתך הנרגשת והמאוהבת...

      אלומה

       

       

       

      צטט: אלקבץ 2008-09-12 18:40:00

      *

      וואו

      וואו

      ועוד פעם וואו

      התאהבתי בך !!!


       

       

       

        12/9/08 22:01:

      שושי היקרה!

      חן חן לך על הפרגון!

      שבת ממוזלת גם לך!

      אלומה

       

       

      צטט: שושי פולטין 2008-09-12 18:39:41


      אוי אלומה ,

      איזה יפה את מספרת סיפורים,

      ואיזה כיף שהסיפור מסתיים כך!

      *

      שבת שלום

      והרבה מזל!

       

       

        12/9/08 22:00:

      רנסנסה היקרה!

      את צודקת. אני פשוט אוהבת תיאורים, מה לעשות.

      את צודקת במאה אחוז. התיקון שלך הרבה יותר איכותי משלי.

      חן חן על שידעת להעריך את קמצוץ העומק שניסיתי להכניס בסיפור מסוג זה!

      אלומה

       

       

      צטט: רנסנסה 2008-09-12 18:38:34


      מוצאת חן בעיניי הדרך שלך להעניק קמצוץ של עומק גם לסיפור מסוג כזה. במקרה הזה - הענקת את הנופך המיוחד בתיאור התקשור של מזל עם התכשיטים שהיא יוצרת.

       

      הייתי מרוצה יותר אם במקום המשפט הזה: "היא ניערה  לאחור את גלי שערה הבלונדיני שהסתלסלו מעל עיניה הירוקות, ויישרה את החגורה על מותניה הדקות. שפתיה האדומות נפשקו קמעה בחיוך המנומס המיועד למכירות" - 

      הייתה מופיעה גרסה מקוצרת. למשל: "היא ניערה לאחור את שערה, יישרה את החגורה על מותניה והעלתה על שפתיה את החיוך המנומס המיועד למכירות".

       

       

       

       

        12/9/08 21:22:
      יפה מאוד
        12/9/08 21:04:


      וזה בשבילך יקירה

      אני רומנטיקנית

      לא פחות מה....

      אפרת*****

        12/9/08 20:38:

      איתך זה כמו לרקוד לעבר 

      אותה הפתעה מתוקה 

      שמחכה בפתח של משהו חדש נשיקה

        12/9/08 19:56:

      סיפור מחמם לב!

      הלוואי עלינו!

      נו.........בסדר...בסדר....!

      גם כוכב!

        12/9/08 19:51:


      אלומה מספרת הסיפורים

      פנטסטי מקסים אהבתי ....

      סיפור כלבבי

       

       

      כוכב לסוף טוב הכל טוב ולכשרונך הנהדר

      שבת שלום איריסנשיקה

       

        12/9/08 19:42:

      היי יקירתי.......

      מתה על הסיפורים הרומנטים שלך....

      גם אני רוצה הפיאנד כזה.........

      מתי יגיע תורי?

      בידידות רבה לארה

       

        12/9/08 19:24:

      יא מרגשת אחת !
        12/9/08 18:55:

      אוהבת סיפורים לשבת ועוד עם הפי-אנד!

      כתבת מקסים, אהבתי*

        12/9/08 18:49:


      כרגיל...

      מתה על אגדות....

      לשבת.... שווה במיוחד.

      שבת מלכה.

      הדס

        12/9/08 18:40:

      שכחתי להוסיף שההצעה ל"תיקון" באה משום שאנחנו כבר יודעים שהיא יפה... ועדיף להשאיר משהו לדמיון של הקורא, לא?
        12/9/08 18:40:

      *

      וואו

      וואו

      ועוד פעם וואו

      התאהבתי בך !!!


       

        12/9/08 18:39:


      אוי אלומה ,

      איזה יפה את מספרת סיפורים,

      ואיזה כיף שהסיפור מסתיים כך!

      *

      שבת שלום

      והרבה מזל!

        12/9/08 18:38:


      מוצאת חן בעיניי הדרך שלך להעניק קמצוץ של עומק גם לסיפור מסוג כזה. במקרה הזה - הענקת את הנופך המיוחד בתיאור התקשור של מזל עם התכשיטים שהיא יוצרת.

       

      הייתי מרוצה יותר אם במקום המשפט הזה: "היא ניערה  לאחור את גלי שערה הבלונדיני שהסתלסלו מעל עיניה הירוקות, ויישרה את החגורה על מותניה הדקות. שפתיה האדומות נפשקו קמעה בחיוך המנומס המיועד למכירות" - 

      הייתה מופיעה גרסה מקוצרת. למשל: "היא ניערה לאחור את שערה, יישרה את החגורה על מותניה והעלתה על שפתיה את החיוך המנומס המיועד למכירות".

       

       

        12/9/08 18:35:

       כוזרון מפרגנון, שלא לומר מתוקון כמו שוקון!

      להרדים אותך עם סיפור בקולי הערב?

      אין סיכוי.

      אין סיכוי שתירדם כשאני לידך...

      אלומה

       

      צטט: הכוזרי 2008-09-12 18:29:37


      אלו אלו

      הפעם איכזבת אותי לטובה

      כלומר גם במקרים שקדמו

      כלומר אהבתי גם את הסיפור וגם את הציור

      כלומר

      שאת אין עליך

      יום אחד אבקש ממך שתקריאי לי סיפור שלך וככה אני רוצה להירדם.

      מתוקה את יותר מסוכרזית

      ואת ההפתעה של הקפה

      אני סתם קפה הפוך שמדבר שטויות

       

       

        12/9/08 18:33:

      תודה, סיגל יקרה (מקווה שלא טעיתי בשם הפעם...), על תגובתך המקסימה!

      אכן.......לי זה תמיד קורה - המזל הולם בי בחוזקה ברגע הכי פחות צפוי...

      אלומה

       

       

      צטט: me2u2 2008-09-12 18:24:18

      מקסים

      מקסים

      מקסים

      זה מראה שהמזל מגיע בדיוק כשלא מצפים לו *

       

       

        12/9/08 18:31:

      תודה, נילי אהובה, על תגובתך הרומנטית...

      כן, הציעו לנו את הרעיון, לי ולרפאלה...אנחנו שוקלות אותו. אם לא יהיה כבר מדי, נקבל אותו...

      תודה שנהנית!

      אלומה

       

       

      צטט: נ.י.ל.י 2008-09-12 18:22:43


      את גדולה!!!

      כל כך נהניתי מהקריאה!

      אין מה לעשות

      אני רומניטקנית אבודה!!!

      אוהבת את סיפורייך עד המילה האחרונה

      ותמיד מחכה לסיפור הבא!!!

      היה נפלא אם הייתן-את ורפאלה-מוציאות לאור

      את סיפורייך מלוות בתמונותיה של רפאלה

      אני רואה כאן הצלחה גדולה!!!

       

       


      אלו אלו

      הפעם איכזבת אותי לטובה

      כלומר גם במקרים שקדמו

      כלומר אהבתי גם את הסיפור וגם את הציור

      כלומר

      שאת אין עליך

      יום אחד אבקש ממך שתקריאי לי סיפור שלך וככה אני רוצה להירדם.

      מתוקה את יותר מסוכרזית

      ואת ההפתעה של הקפה

      אני סתם קפה הפוך שמדבר שטויות

        12/9/08 18:24:

      מקסים

      מקסים

      מקסים

      זה מראה שהמזל מגיע בדיוק כשלא מצפים לו *

        12/9/08 18:22:


      את גדולה!!!

      כל כך נהניתי מהקריאה!

      אין מה לעשות

      אני רומניטקנית אבודה!!!

      אוהבת את סיפורייך עד המילה האחרונה

      ותמיד מחכה לסיפור הבא!!!

      היה נפלא אם הייתן-את ורפאלה-מוציאות לאור

      את סיפורייך מלוות בתמונותיה של רפאלה

      אני רואה כאן הצלחה גדולה!!!