נורבגיה יפיפיה במאי. ל. ואני נסענו לאוסלו ובלילהאמר כבר בכינו. מאושר.

עמדנו מול המחסום ההררי העצום והשחור, עם הכביש שמתפתל מעלה מעלה והמים שזולגים, כאילו ההרים בוכים. 

זה היה כל כך יפה ומרגש שהסתכלנו אחת על השניה ובכינו. ממש. 

אחר כך התחילו הפיורדים. אחד אחרי השני. 

את עוצרת את המכונית, הולכת כמה מטרים ובום - מצוק של 300-500 מטרים מעל מים כחולים. מדהים.

אחר כך כבר רצינו לראות את זה מלמטה. לגעת בקירות האנכיים , בעלי הזויות החדות.

אז לקחנו קאנו ומשוטים והתקרבנו כל פעם לקיר מרהיב אחר.

ואז, אחרי שדיברנו על היופי ועל בנים ועל שאיפות ומאוויים, פתאום היא אמרה לי : אני מחפשת גנים טובים. 

מה? שאלתי. אין גנים. יש בן אדם שתמיד מחובר אליהם.

לא. היא ענתה בבטחון. אני צריכה רק את הגנים.

היה כייף בנורווגיה.

כשחזרנו למשרד, חיכה לנו פרוייקט אצל הייטקיסט אחרי אקזיט.

תוך כדי תישאול מקצועי, היא חמקה לשרותים וחזרה מחייכת.

מה? שאלתי כשהלך להביא קפה.

אין שם מברשת שיניים שניה וגם לא מברשת שיער. הוא חי לבד ויש לו גנים טובים. ממש מה שאני מחפשת.היא אמרה.

כשסיימנו את העבודה, היא ביקשה להביא לו את הדו"ח לבדה.

הסכמתי. מה איכפת לי. העיקר שהעבודה הושלמה.

למחרת חזרה מאושרת.

מה קרה?שאלתי.

ישנתי אצלו. את יודעת שהוא אוכל רק על רוזנטל ושהמקרר שלו מפוצץ בגבינות צרפתיות וקוויארים? ויש לו גנים טובים.  ממש מה שאני מחפשת.

שבועיים אחרי זה, היא כבר היתה עם טבעת מפדני.

איך? שאלתי. 

מה הבעיה? ענתה. עשינו טיול רומנטי על חוף הים. 'במקרה' עצרנו ליד פדני וסיפרתי לו שאני אוהבת לדמיין למי אני נותנת תכשיטים שאני רואה בחלון הראווה. אחרי שנתנו מתנות דמיוניות לכל החברים ובני המשפחה וצחקנו המון, הוא שאל מה אני הייתי רוצה לקבל ואמרתי.

למחרת בבוקר זה היה מונח לי על יד הדלת.יש לו גנים טובים. אמרתי לך.  

חודשיים אחרי הם כבר דיברו על חתונה. בהתחלה, על משהו מיוחד בבית אחוזה בטוסקנה, אבל בסוף זה היה במול ים. לא הייתי, כי שלחו אותי לדרום אפריקה. 

אחר כך, לא נפגשנו כמעט חודש, כי היא נסעה לירח דבש במנהטן. זה תמיד היה חלום שלה. 

כשחזרה, התייצבה במשרד וכל הבנות יצאו מהמשרדים כדי לראות את ה CRV שקנה לה. בצבע זהב. מתנה לחתונה. 

נראה היה שהפנטזיה התממשה . לכולנו. סינדרלה חזרה מהתפוח הגדול, ממותגת כדבעי.

אבל אני ראיתי עננה מעל ראשה. אפורה.

מה? שאלתי כשהאחרות חזרו לעבוד.

 היה נורא. היא אמרה. שלושה שבועות של סיוט.

כל הזמן הוא היה צמוד אלי. נחמד ונדיב אבל ..הרגשתי שאני כבר לא יכולה לנשום. אני לא יודעת מה יהיה.

ומה עם הגנים הטובים?שאלתי.

את זוכרת את הפיורד, אחרי לילהאמר? שאלה. כשחתרנו בקאנו ואמרת שאין גנים. יש בן אדם שתמיד מחובר אליהם?? את צדקת.

בדצמבר, הם התגרשו.....

.