| כאב הגדילה. בנפשי טרם הגלידו הפצעים,בדרך רצופה בחתחתים.כאב עמום ובלתי נודע,עוטף את כולי במין מרה שחורה. כיצד זה הגעתי עד הלום?האם זהו רק חלום.אך בפתח הדלת המציאות טופחת,את עיניי לרווחה פותחת. את יסורי גופי כבר עברתי מזמן,אחרת כיצד זה הגעתי עד לכאן.בחדרי ליבי מהדהד לו הקול,הנשמה זועקת מעומס העול. מחפשת היא דרך ענווה,קצת מרגוע וטיפה שלווה.שלא תצטרך עוד לכאוב,שיהיה לה קצת טוב. את אמוני אשים באלהים,אגיע איתו לחוף מבטחים.הרוח תנשב בספינת הנשמה,גם היא תמצא לבסוף נחמה.דרך הרוח נמצאת השלווה,ממלאת היא תבל ומלואה. גם אני את זאת השלווה אמצא,קצת סבלנות והרבה אהבה. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה