| מחכה ליום המחר, כתפילה חרישית חדשה לוגם לחיי רגעים אחרים לחלום לקוות בזכרון ימים רחוקים אובדים שחודרים לתוככי ליבי.... עמוק עמוק מבכה ימיי הנשכחים איתך ימי אהבה,ימי תפילה ימי עתיד שנחלמו יחד כגוף אחד. ואני רוצה אותך שוב לחוש לגעת בדמעותייך לנשק ללחייך קורא לך- אך את שם רחוקה--- באדמה. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוי כמה עצוב וחזק הוא שירך
אך יפה מאין כמוהו
אהבתי ♥ וככבתי*
אכן תוכן נוגע....כתיבה נפלאה
ימי עתיד שנחלמו יחד
ועכשיו ההווה והעתיד הם געגוע ארוך ומתמשך
יואל, כל מילה בשיר מבטאת אהבה רוך וגעגוע
חוסר אונים שם מתחת לאדמה ועל פני האדמה.
*
עצוב
אכן קשה. המילה האחרונה אינה מותירה מקום לספק.
לעניות דעתי היא מורידה מהשיר. יתכן שניתן היה בדרך אחרת לרמז למקרה, או אפילו להשאיר למחשבה של הקורא.
יואל -
עצוב וכל כך נוגע -
אולי לא תוכלו עוד לחוש יואל,
אבל בהחלט לשמר זיכרון,
לשוחח גם אם "בכאילו"
ותוכל לקוות שהיא שומעת
למרות שלא לידך באופן מוחשי.
אכן קשה יואל. אבל אפשרי.
ידידי
לעתים הגעגועים הם רועים מבלי עדרים
הזוכרים את המרחבים
ושיפעת מיי החיים
ויש ללכת על כורחנו
בשנים.
ימים טובים ומטיבים.
ההפרדה הזו,
קיר מחיצה ביניכם...
שיר נוגה
נוגע ללב.
רך ויפה..