איתקה היעד, פשוט תיהנו מהמסע, היעד אולי יגיע, אולי נפספס, אולי אנו לא יודעים מהו, אבל המסע הוא הכאן ועכשיו, הודאי והאמיתי, תהנו...
איתקה ( קונסטנטינוס קוואפיס)
אִם אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ לְאִיתָקָה בַּקֵּשׁ כִּי יֶאֱרַךְ מַסָּעֲךָ מְאד שוֹפֵעַ הַרְפַּתְקוֹת, שׁוֹפֵעַ דַּעַת. אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְהַקְּיקלוֹפִים אַל תִּירָא אֶת פוֹסֵידוֹן הַזוֹעֵם. לְעוֹלָם לא תִּפְגּש אוֹתָם בְּדַרְכְּך אִם מַחֲשַׁבְתְּךָ נִשֵּאת, אִם רֶגֶשׁ נעלֶה יִפְעָם בְּנַפְשְךָ וְאֶת גּוּפְךָ יַנְהִיג. לא תִרְאֶה אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְהַקִּיקְלוֹפִּים וְלא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַזוֹעֵם אִם רַק נַפְשְׁךָ לא תַּעֲמִיד אוֹתָם לְפָנֶיךָ. בַּקַשׁ כִּי יֶאֱרַךְ מַסַּעֲךָ מְאד. כִּי בְּבְקָרִים רַבִּים מְאד שֶל קַיִץ תִּכָּנֵס - בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל-כָּךְ! לִנְמָלים שֶלא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.בּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינְיקִיוֹת תַּעֲגן תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻבָּחוֹת לָרב,פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וּמִינִים שוֹנִים שֶׁל בְּשָמִים טוֹבִים כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָמִים טוֹבִים. עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם לִלְמד, לִלְמד מֵאֵלֶּה הַיוֹדְעִים.
וְכָל הַזְמַן חֲשׁב עַל אִיתָקָה כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָמָּה. אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲך מוּטָב שֶיִמָשֵךְ שָנִים רַבּוֹת שֶׁתַגִּיעַ אֶל הָאִי שֶלְּךָ כֶּשֶאַתָּה זָקֵן עָשִיר בְּכָל מַה שֶרָכַשְתָּ בַּדֶרֶךְ, לא תְּצַפֶּה שֶאִיתָקָה תֲּעֲנִיק לְךָ עשֶר. אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה אִלְמָלֵא הִיא לא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרך הִיא לא תּוּכַל לָתֵת לְךָ יוֹתֵר. וְגַם כִּי תִּמְצָאֶנָה עֲנִיָה - לא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶר תָּשוּב - חָכָם, רַב נִסָּיוֹן -אֲזַי תָּבִין הֵיטֵב מַהִי אִיתָקָה.
| 
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שי מקסים, שטומן המון בחובו.
אוהבת אותו מאוד.
והמעניין הוא, שכשאני פעם העלית אותו בפוסט,
כל אחד בחר לצטט ממנו שורה אחרת שנגעה אליו..
זה יפה, כי הוא מדבר לקשת רחבה של אנשים
ולפעמים אפילו, בזמנים שונים בחיים, אפשר להזדהות עם שורות שונות מהשיר....
אזלו כוכבי לבינתיים.
אני מכירה את התרגום הזה. לא מצליחה להחליט מה יפה יותר
איתקה
מאת קונסטנטינוס קוואפיס (1933 – 1863) כי תצא לאיתקהבקש כי תארך דרכך מאד.שתהיה מלאה הרפתקאות, שופעת תגליות.ליסטריגונים, קיקלופים,פוסידון הזועם – אל תירא מהם:לעולם לא יקרו אלה בדרכךכל עוד מחשבותיך נעלות,כל עוד רגשות נשגביםמדריכים את נפשך ואת גופך.ליסטריגונים, קיקלופים,פוסידון הפראי – לא תפגוש בםאלא אם כן תישאם בקרבך,אלא אם כן רוחך היא שתקימם לפניך. בקש כי תארך דרכך מאד.מי ייתן ותתעורר אל בקרי קיץ רבים,ובשמחה רבה, בחדווה,תדרוך כף רגלך בנמלים אותם תפקוד לראשונה.מי ייתן ותחנה במחוזות המסחר הפיניקייםותרכוש את הטובים שבטובין,אם הפנינה, האלמוג, הענבר וההובנה, גם בשמים משכרים מכל המינים –בשמים משכרים ככל שתוכל לשאת.ומי ייתן ותפקוד ערים מצריות לרובותלמד, ותוסיף דעת מחכמיהם. ותהא איתקה לנגדך תמיד,להגיע לשם זה ייעודך.ועל הכל, אל תאוץ לך הדרך.ולוואי ותארך מאד, שנים הרבה,ותגיע אל אותו אי ואתה שבע ימים,עשיר ככל אשר אספת בדרכך,ובלי לצפות שאיתקה תעשירך עוד. איתקה העניקה לך את הטיול המופלא.אלמלא היא לא היית יוצא כלל למסע.אין בה עוד. והיה כי תגלה ערוות עניה, לא איתקה הוליכתך שולל.וכך, לאחר שתקנה חכמה ותעתיר ניסיון,אז תשכיל להבין משמעותן של איתקות אלה. תרגום מתרגומים לאנגלית ולאיטלקית: דן פלדמן feldman@bezeqint.netנהנית...
רק שלפעמים גם נהנית לקטר
קודם כל תודה, כלכך נהניתי להפגש עם השיר הזה.
ועכשיו לשיר:
אני לא יכולה להמנע מלהבין את המסר ללא הארועים בסיפור
ולכן,
הדרך מציידת אותנו בכלים כשמשאת נפשנו היא איתקה.
כל עוד אנחנו בדרך, אנחנו צריכים להיות שם, להצטייד בחכמה ובאבנים הטובות.
את איתקה בבודאי שנמצא עניה, כי אנחנו משתנים והיא משתנה
שלא לומר, הפנטזיה היא פנטזיה והמציאות היא אחרת,
אך יש לזכור כי כל מה שאספנו (כוח, חכמה, אומץ, נסיון...)
ישרת אותנו בבנייתה של איתקה של דמיוננו.
בהצלחה!
אפשר גם להבין שאנו תוצר של הנדודים שלנו, של החיפושים, של הגילויים, אולי איתקה היא הגילוי של העצמי האמיתי שלך, אבל כזה שחייבים לעבור איזה מסע כדי לחשוף, השהייה במקום אחד לא תחשוף אותו, כי היא תשאיר אותך סטטי ומגובש לפי התכתיבים של המקום בו אתה תקוע.
השחרור הוא במסע, והמסע יוצר גילוי.
גבריאל, יהודי נודד.
:-)
מה שלמדתי מקוואפיס:
שהנדודים הם פנימיים
שכפי שאיתקה היא המסע, כך לא אעשה נכון אם אשליך את המסע שלי (או את העדרו) החוצה, על העיר, שהיא נכונה תמיד כפי שאינה נכונה תמיד.
נודדת תמיד. שנה טובה.
אני מניח שדקות לפני שיורד הוילון האחרון, עדיך להיזכר בימים הרחוקים ההם בהם נדדת והחכמת, מאשר לחשוב על הפספוס על כך שנשארת באותו המקום כל הזמן.
והנה גם - 'העיר' 1894
אתה אומר: "אלך לארץ אחרת, אלך לים אחר,
אמצא לי עיר אחרת יותר יפה מזאת
לכשלוון מועד כאן כל שארצה לעשות
כמו מת בתוך קברו כאן לבי נרקב.
כאן שתקה רוחי ומעופה עכב,
בכל אשר אפנה, בכל שאוכל לראות
אגלה כאן רק את חרבות חיי המשחירות
בעיר זו שבה כלו שנותיי כה מהר."
לא תגלה מקום חדש, כל חלופה היא מדומה
העיר תלך בעקבותיך. לעולם תסב
באותם הרחובות, באותן שכונות הזקנה תארוב
שער ראשך ילבין באותן דירות.
תמיד תהייה בעיר הזאת. אל תקווה לתמורות -
אין ספינה בשבילך, דרך מכאן תחפש אך שוא
כי כשכלית את ימיך כאן ועכשיו
בפנה נידחת זו, כלית אותם על פני כל האדמה.
[קוואפיס / ברונובסקי]
ואני חשבתי שהשתעממת...
המחמאה הזו תזכה אותך בתמונה שלך עושה קפוארה (מיד לאחר שיפתר העניין הטכני ההוא)
n !
גבריאל,
מהמעט שיצא לי להקשיב לך ולסיפורך..
no woder
שהנגיעה בדרך עצמה, ובעצמתה, לא זרה לך..
אהבתי..
נכון, אבל כייף להיזכר..:)
אני לא בני ולא בנימין, אני גבי, לכל הפחות...תודה !
שמח שהגעתי בעיתוי טוב...
"הדרך חכמה מן ההולך בה" - זה מקסים בעיני !פגשתי,
עכשיו אני כבר זקן ועשיר בחוכמה, עייפתי ממסעות, בא לי לישון...ZZZ...
קלאסיקה
שמע בני.....
איתקה איתך תמיד, לאורך כל מסע החיים, היא כנראה תשאר גם אחרי שנלך מכאן,
עבור אחרים.
*
בדיוק חשבתי על אותו דבר היום (-:
וגם אם תמצאנה עניה....היא לא רמתה אותך
הדרך חכמה מן ההולך בה
תודה מקסים
הדרך/המסע אל האיתקה מאפשרת לכל אחד מאיתנו גילויים אישים עמוקים אל האני האמיתי הפנימי של כל אחד מאיתנו אשר לאחריו אשר ניתקל בכאב פחד וסבל נבין את פישרו.
המסע בהחלט מרתק, האם כבר פגשת בו באיתקה שלך?