זהרורים
פוסטים אחרונים
- פוסט חושפני לנשים גרושות 1/1/17
- ההולכים בדרך 19/11/11
- אל הערפילים 12/6/11
- הוא כבר בא 24/10/10
- שמרי נפשך 27/7/10
- I will follow my heart 8/7/10
ארכיון
מופתע
| לבדי
פילסתי את דרכי
אל ליבך.
לבדי חצבתי בסלע העיקש
בציפורני, פרור אחר פרור,
פוררתי את לבני חומתך.
לבדי,
באגרופי הלמתי -
שיפתח, שיפתח.
בדמעותי,
דמעה רותחת,
אחת ועוד אחת,
שנה ועוד שנה,
עידן
מוססתי כל מכשולי האין סוף
שהצבת בנחישות
אל מול אהבתי.
עד שנדם ליבי.
לבדי ,
נושאת ארגזי חיי,
מלאי אבק
וספרים שכתבו אחרים.
נפתח ליבך,
מוצף בפלאי אהבתך,
מופתע
על דום ליבי.
|
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יקרה,
מכיוון ש"מי שאנו"
זה לא דבר מקובע.
יש ולאורך השנים מה שהיה נכון,
אינו עוד.
התאמות משתנות.
אנו צומחים וגדלים.
לפעמים ביחד עם זה שלצידנו,
ולפעמים נפתחים פערים.
לזהות, לנשום, לזהות, לנשום.
כן - זה עד כדי כך פשוט.
אהבה לך,
ותודה.
לפתוח את ליבו של האחר לאהבה
לסגור את ליבנו לאהבה
בתפיסה שלי יש לנו מוכנות נפשית
כאשר אנו נפגשים עם אדם שנמצא במוכנות נפשית זהה לשלנו
ניתן להגיע איתו לזרימה אדירה באהבה
אך כאשר הוא נמצא במקום ששונה מבחינת מוכנות
לא משנה כמה אהבתנו חזקה
השבר יגיע אם לא היום אז מחר...
לדעת לזהות
זה מאוד פשוט ובאותה נשימה מאוד מורכב
פשוט להקשיב
לנשמתנו לנשימתנו
שם יש את כל מה שנצטרך כדיי לדעת מה נכון עבורנו
ביום בו נדע להכיר את מי שאנו
נדע גם
מי מתאים לנו
*
רוני יקר,
אין מקום בדאגה.
פשוט אין שם מקום.
חיבוק גדול בחזרה.
מכיר את הסיפור שלך היטב. מכיר אישית,
מכמה זוויות שונות, בגוונים שונים, שיהיה מענין.
קראתי גם את כל התגובות, ואת התגובות שלך לתגובות,
ונראה לי שאת בסדר גמור, אשה חזקה וקסומה ויודעת.
נותנת מקום למצב הנוכחי, מתבוננת, מקבלת, לומדת...
את בסדר, טל יקירתי. זמנים קשים, אבל את בסדר.
מסיר כל דאגה בשביל לפנות מקום לחיבוק גדול.
עד שייגמר.
העצב רוצה להתעצב.
הוא בנו,
נניח לו לעשות את שיודע,
תוך נשימה.
יתעצב, ירגע,
ויתן מקום לרגש אחר.
כאשר אנו מונעים מרגש אחד,
אותו אנו חווים כלא נעים,
מל"התרגש",
אנו סוגרים את הדלת גם לאחרים,
אלו שאנו מקדמים בשמחה ובתודה.
עם העצב - אפשר להתעצב,
וגם לשמוח בו:
יש בי עוד גוון,
עוד צבע.
אני יודעת גם להיות בעצב.
גם בשמחה,
גם בכאב וגם באהבה.
חוסמים אחד - חוסמים את כולם.
מכולם אני לומדת.
באהבה.
יקרה לי את!
נראה לי שבזמן האחרון אני מדברת
כמו שלא דיברתי בחיים.
הכל רוצה לצאת ממני.
כל המילים שהיו שתוקות.
מודה לך על סבלנותך האין סופית.
ועל שאת כאן -
כל-כך קרובה.
כל-כך מקבלת.
המון המון המון אהבה לך.
כמה מדוייק, שמעון,
תודה.
כמה שנדמה לנו שסגרנו את כל הדלתות,
אטמנו את הפתחים,
קיבענו כל הבריחים,
תמיד השאר איזה פתח שלא שמנו לב.
איזה מזל.
תודה לך גו'יאה יקרה,
האם מעטים הנשכרים באהבה דו צדדית?
שנים רבות התחלתי להאמין שזה לא קיים,
שזו הפנטזייה הילדותית שלי,
שאני חיה בסרטים רומנטיים
וש.... יאללה תתבגרי כבר.
היום נראה לי שאפשר,
אפשר ליצור את זה,
מה שלא קיים בסרט הוא -
שיש כאן "עבודה" אינסופית של התבוננות עצמית וקבלה,
שלי, של זה שלצידי.
ושאלה אינסופית של עד כמה אני רוצה בזה,
עד כמה אני מחוייבת.
כל בוקר, כל רגע.
סיזיפי - אולי,
הו, אבל התמורה....
אהבה היא כמו אש -
צריך לשמור שלא תתפרץ ותכלה כל מה שבסביבה,
וצריך לשים לב להוסיף עצים כל הזמן כדי לשמר אותה.
לפעמים זרדים דקים, לפעמים בולי עץ ממש....
טל, שומרת הגחלת......
רומנטית ללא תקנה....
תודה אור.
חושבת שאין כאן מקום לצער.
יש כאב - זה נכון -
יש תחושת פספוס -
אבל,
יש כאן שיעור ענק.
וכש"מפסידים" - לא מפסידים את השיעור -
וזה טוב.
תודה על השיעור,
תודה שיש בי הכוחות להתמודד וללמוד אותו.
אהבה לך,
בוקר נפלא.
כן.
לנוח.
בקלות ובפשטות.
אוהבת.
אהבתי מאד.
מה גם שחיפוש משקפי שבקצה אפי מוכר לי .......
דום שתקה האישה
דום ופתח נפתח
ועצב עלה
ועד מתי . .?
לעיתים האושר מגיע דרך דלתות שלא ידעת כלל שהשארת פתוחות."
כח רצון בשביל שניכם
עצוב שכך
האם מעטים הנשכרים באהבה דו צדדית?
לפעמים מרגיז, הרודפת והנרדף ואז מחליפים תפקידים.
אך מה שלא צריך להיות. עדיף.
אור ואהבה לך.
כתבת מרגש, חזק.
כשדברים לא צריכים לקרות,
כנראה שהם לא קורים.
חיבוק ללב, תכונה מופלאה לו,
התרוקנות והתמלאות.
אהבה ממני (:
אמש הסתיים לו כנס עושים אהבה(כנס הטנטרה)
הפעם הוקדש לזוגות בלבד
כל זוג והסיבות בגללן הופיעה
מדהים לראות זוגות שבמקום להתגרש באו לחבר את אהבתם
באו לגעת ולדבר על דברים
שרותייך חיברן אותי לסיפורי האישי
ולסיבה שבגללה נוצרים פערים
שנים שרצית לשדרג והיית שם לבד
פתאום כשרוצה ללכת משהו מתעורר
שנים שהאגו לא נתן לכם לחבר אהבתכם
ועכשיו כהאגוה מאפשר, הלב סגור
לקבל אדם כמובן מאליו. פה תמון גזר הדין
אין לדעת מתיי ולמה אדם מתעורר לחיים
ולשאלה שעולה. איך לזהות שהשנייה מתקרבת?
ותשובתי בעניין:
ביחד אמיתי אוהב ומשדרג מונעה מהשנייה הגורלית להגיע.
במקומה אפשרות לחיות מאהבה
כתבת יפה, עמוק ורגיש
וכל כך מוכר לצערי
מישהו מחייך אלייך שם למעלה.
עד שנדם ליבי.
לא מרגישה שהוא נדם.
הוא רק רוצה לנוח
עייף....
אהבה וחיבוק.
לצערי ישנם אנשים שלא מבחינים באהבה עד שהיא נעלמת להם
לעתים קרובות מאוד אנו מחפשים את האושר כפי שאנו מחפשים את משקפינו כשהם מונחים על אפנו. - אנדרה מורואה
ושרק יתן לי בינה
להבדיל בין אלו לאלו.
תודה בילי יקרה,
מחבקת אותך הרבה.
היי טלטי!
לפעמים עקשנות משתלמת
לפעמים חבל על הזמן
שאת רוצה הוא לא
שהוא רוצה את לא
ולעפמים הכל זורם נפלא
בילי
יתכן איציק,
ואף סביר שהצדק עימך.
כמה עצוב.
תודה!
יתכן ואהב אך פחד להראות
וברגע שליבך נסגר ראה את ההפסד
מאוחר מידי .....
כל אחד והמגבלות שלו.
אני מכבדת את זה.
;)
אני יכול לעשות רק את המקסימום... :)
לפחות זה......
מה אכפת לנו מה כתבת ? חושבת שאני בכלל יכול להיות אובייקטיבי ?
מה שהכי מצא חן בעיניי בשיר הזה שלך, זה איך התגברת על כל מיני מכשולים
קטנים של בעיות ריתמוס שיכלו למוטט אותו, ואילו את מצאת לזה פתרונות מדוייקים.
יודע ומרגיש שזה בגלל הריתמוס הפנימי הפועם בתוכך.
בקשר לתוכן, עזבי, הוא לא באמת היה מופתע.
אנשים שליבם אבן אינם מופתעים.
לפחות אני הבן הראשון הפעם, גם זה משהו, לא ???..
תודה יקירתי,
יש עתות מערבולת
ועתות שקט....
כמו בחיים....
(:
תמיד נעים בחיבוקך.
חיבוק גם לך.
וואוו, כמה חזק !
הרגשתי מערבולת בפנים, ובסיום - שקט.
מחבקת אותך
נועה
את מדהימה -
עוד לא הספקתי לכתוב,
וכבר את כאן,
עם צחוק הגורל.....
תודה, יקירתי.
וכשאת התעייפת
הוא התעורר...
צחוק הגורל.
הכל בחיים שאלה של עיתוי, תזמון
ומינון. אהבתי מאד את מה שכתבת.