כדור הסנדויץ' אני מכנה את בני ה-30-40 אשר מצד אחד הוריהם מבוגרים וזקוקים לטיפול ומהצד השני - יש להם משפחה צעירה שצריך להקים או לגדל, והם נמצאים (או בעצם אנחנו, כי אני מדברת עלי ועל שכמותי,) באמצע, נלחמים על קצת זמן פנוי בשביל עצמנו. הכל התחיל אך לפני כשבוע, יום בהיר אחד אמי שברה את רגלה, וביום אחד הפכתי מבת שלה למטפלת בה. רופאים, קניות, סידורים,נקיונות, אירוח המבקרים וכל השאר. כפי שראיתי בעצמי וכפי שכולם אומרים לי, אכן כמעט כל הנטל נופל על אחד מהצאצאים, בדרך כלל מי שהכי קרוב, ובדרך כלל על הבת. במקרה של משפחתי הצאצא זו אני. כבוד גדול הוא לטפל בהורים מזדקנים ואני שמחה שהכבוד הזה נפל בחלקי, אלא שיש עוד צדדים למטבע הזה, והצדדים האלה נעלמו מהשטח. אחי ואחותי שמצאו את עצמם עסוקים ו/או לא מתאימים. (כשהיה דיון על הירושה הם מצאו זמן להגיע..)
מה נסיונכם בדבר? אילו פתרונות ממשיים ניתן למצוא? |