איך לא לכעוס על טעויות ? איך לא לפחד מהפחד ?
איך לא לכעוס על טעויות ? איך לא לפחד מהפחד ? לכעוס על טעות שעשית / לפחד מהפחד. הטעות הגדולה ביותר שהאדם יכול לעשות, היא לפחד מהפחד או לכעוס בהווה בגלל טעות שקרתה בעבר. ולמה הכוונה ב"לפחד מהפחד" ? לפעמים האדם פתאום קולט שהוא מפחד ממשהו, והדבר הזה בעצמו יוצר לו פחד נוסף, מאחר שהוא מפחד מכך שיש לו פחד, הוא נלחץ מכך שיש לו פחד, הוא חרד מכך שיש לו פחד. וזהו כמובן הפחד מהפחד, דהיינו שהאדם מפחד מעצם זה שהוא נמצא בתחושה של פחד. הדבר מתייחס גם לשאר תכונות האופי שיש לאדם. לדוגמא, האדם פתאום קולט שהוא לחוץ ואז הוא נלחץ מהלחץ ומכך שהוא לחוץ. האדם קולט שהוא כועס ואז הוא מוסיף כעס על כעס וכועס על עצמו על זה שהוא כועס. יש לאדם חרדה כלשהי, ואז הוא נכנס לחרדה נוספת מכך שהוא בחרדה. האדם לא רגוע מכך שהוא לא רגוע וכיו"ב. בכל המקרים האלו, האדם בעצם מגלה שהוא עושה טעות ואז הוא עושה את הטעות הגדולה באמת של לכעוס על עצמו או להלחץ מכך שהוא במצב של לחץ. מה עושה אדם שמתעורר מחלום מפחיד שבו אנשים אכזריים רצו לפגוע בו. מה הוא עושה כאשר הוא מגלה שמה שהפחיד אותו קרה רק בחלום. האם הוא ימשיך לכעוס על מה שעשו לו אותם אנשים בחלום ? האם הוא ינסה לקחת את האקדח שלו, לחזור לתוך החלום ולחסל את אותם האנשים הרעים שרצו לפגוע בו תוך כדי החלום ? ברור שלא ! אז מה הוא כן יעשה ? הוא ילך לשתות כוס מים ולהתעורר ולהבין שזה היה רק חלום ולא מציאות. כאשר האדם מתעורר מהחלום המפחיד, תחושת הפחד *לא* נעלמת מידית, התחושה עדיין קיימת. אבל מה עושים לגבי תחושת הפחד הזאת שנוצרה בתוך החלום, האם נלחצים ממנה ? ברור שלא ! פשוט מנסים להתעורר ולחזור למציאות האמיתית. כאשר האדם עושה טעות כלשהי, הרי שבאותו הרגע שהוא עשה את הטעות / פחד מאיזו שטות, באותו הרגע הוא היה במצב של שינה תודעתית, הוא לא היה הוא. לדוגמא: אדם נוסע על הכביש ופתאום בגלל חוסר תשומת לב הוא עושה תאונה. למה זה קרה ? כי הוא לא היה על הכביש ! הראש והמחשבות שלו היו במקום אחר. האדם הוא השכל שלו, וכאשר האדם תוך כדי נסיעה חושב על מה שקרה לו בעבודה, אז באותו הרגע הוא נמצא בעבודה. כאשר הוא חושב על מה שהוא יגיד לאשתו כאשר הוא יגיע הביתה, הגוף שלו אומנם נמצא על הכביש, אבל הוא עצמו נמצא במקום אחר. ואז כמובן מגיע הבום של התאונה. אין אדם עושה טעות אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. אדם משוגע הוא אדם שאינו מודע לעצמו. הוא נמצא בגוף של עצמו, אבל אין לו שום מודעות לעצמו (לפחות לא במה שנראה כלפי חוץ). כאשר אדם עושה טעות כלשהי, זה נובע רק מרוח שטות ושיגעון רגעי שנכנס בו. אז מה עושים כאשר מתעוררים והתודעה של האדם חוזרת לעצמו ? פשוט צריך להתעשת ולהמשיך הלאה, בדיוק כמו שמתעוררים מחלום רע שממשיכים הלאה אל המציאות האמיתית, שבה החלום הרע איננו. זה לחלוטין לא משנה מה קרה באותו חלום, זה לא משנה מה היו ההתלבטויות שלך תוך כדי החלום, כגון האם לקפוץ מהמטוס עם המצנח או בלי המצנח. מיד ברגע שאתה מתעורר מהחלום, ההתלבטות לגבי האם לקפוץ מהמטוס עם מצנח או בלי, אינה רלוונטית. לא משנה מה קרה תוך כדי החלום וכמה הוא היה נראה מציאותי, ברגע שקלטת שזה חלום, אתה קם ממנו. וגם אם הגוף עדיין עם תחושה של לחץ וכולי, הדבר היחיד שעושים זה להתעורר עוד יותר. אבל כמובן שלא מנסים להמשיך לישון, לחזור לתוך החלום ולשנות שם משהו, כי זהו רק חלום. לכעוס על טעות שקרתה או לפחד ממצב של פחד, זה בדיוק כמו לנסות להמשיך לישון ולשנות את החלום. במקום להתעורר, להמשיך לישון ולהילחם באותם האנשים תוך כדי החלום. כפי שכבר התבאר אין לו לאדם בעולמו, אלא את הרגע הזה בלבד, כל השאר הוא דמיון. כאשר לוחם נמצא בשדה הקרב זה לחלוטין לא משנה מה המצב שאליו הוא נקלע, הוא תמיד מסתכל רק קדימה. גם אם הוא לא צפה שיקרה מה שקורה, גם אם הוא פתאום קלט שהוא בכלל נכנס בטעות לגוב האריות, זה לחלוטין לא רלוונטי לחשוב מה קרה לפני רגע. הדבר היחיד שקיים הוא הרגע הזה בלבד. גם אם נפצעת, גם אם איבדת חלק מגופך, כאשר אתה בשדה הקרב אין לזה שום משמעות, המשמעות היחידה היא מה עושים כרגע וכיצד אתה מסוגל להיות נחוש ולהציל את עצמך כרגע. כל השאר הוא רק דמיון וחלום. בכל פעם שקורה לאדם משהו נגד רצונו, הרי שזאת מלחמה. הוא רוצה משהו, אבל המציאות נלחמת בו ועושה אחרת. מי שרוצה לעבור את שדה הקרב של החיים ולצאת מהם בלי פגע ולנצח את המלחמה, עליו להסתכל תמיד רק על הרגע הזה בלבד. הרגע הקודם איננו, הוא קיים רק בחלום ובדמיון. אין דרך לחזור אחורה בזמן, בדיוק כמו שאין דרך לחזור אל תוך החלום שחלמת ולשנות שם משהו. כמובן שזה גם לא רלוונטי לנסות לחזור לתוך החלום, וכך גם זה לא רלוונטי להתעסק עם משהו שכבר קרה. הדבר היחיד שקיים הוא הרגע הזה בלבד, והשאלה הרלוונטית היחידה, היא איך אתה מתחיל התחלה חדשה ומה אתה עושה כרגע ברגע הזה בלבד, בלי שום קשר למה שקרה ברגע הקודם. ילד שנולד בשכונת מצוקה, האם בגלל זה נגזר עליו להידרדר לפשע ? ילד שנולד למשפחה אמידה, האם נגזר עליו להצליח ? ברור שלא ! ביד האדם בחירה חופשית מה לעשות עם המצב הנתון שאליו הוא הגיע, הכל נתון לבחירתו של האדם. אתה יכול להיות עם המון כסף ולא מאושר ואתה יכול להיות עם מינוס גדול בבנק ומאושר. הכל נתון לבחירה חופשית של האדם. לא משנה מהו המצב ההתחלתי שבו אתה נמצא, כן משנה מה אתה עושה איתו. אין לך בחירה על העבר, או על הרגע הבא, יש לך בחירה רק על הרגע הזה. הרגע הקודם והרגע הבא אינם קיימים, הדבר היחיד שקיים הוא הרגע הזה בלבד. האדם נולד מחדש בכל רגע ורגע אל תוך המציאות שבה הוא נמצא. אין שום משמעות למה קרה לפני רגע או למה נדמה לך שיקרה לך בעוד הרגע. הדבר היחיד שמשנה הוא, זה מה אתה עושה ברגע הזה עם המצב הנתון ברגע הזה. האם אתה בוחר להתעורר ולהתגבר על הפחד, או להמשיך לישון ולנסות להילחם באותם אנשים שרצו לפגוע בך תוך כדי החלום. כאשר האדם מגלה שהוא נמצא במצב של טעות כלשהי, במצב של כעס / לחץ / פחד כלשהו, יש לאדם בחירה חופשית באותו הרגע. הוא יכול לבחור האם להתעורר מהשינה ולראות שהוא בריא ושלם בגופו ושהכל טוב, הוא שהוא יכול להמשיך לדמיין ולחיות בחלום שבו הוא נמצא. כאשר אדם קולט שהוא מפחד משטות כלשהי, כאשר האדם קולט שהוא במצב של טעות כלשהי, הדבר המיידי שהוא צריך לעשות זה להיות *שמח*, מאחר שהוא גילה את הטעות וקלט שהפחד שלו הוא שטותי. אדרבה, ככל שעשית טעות גדולה יותר, כך תהיה *שמח* עוד יותר מכך שגילית את הטעות הזאת. כי כדי לעשות טעות כ"כ גדולה, צריך לישון שינה תודעתית מאוד עמוקה ולהיות לא מודע לחלוטין לעצמך כדי לעשות כזאת טעות, או כדי לפחד משטות כזאת. אז כאשר אתה מתעורר וקולט שבעצם עשית טעות מאוד גדולה ושבעצם אתה מפחד מאיזה פחד דמיוני, באותו הרגע אתה צריך להיות *שמח* מכך שקלטת את הטעות. בדיוק כמו שהאדם שמח כאשר הוא מתעורר מהחלום המפחיד וקולט שזה רק חלום, כך צריך האדם לשמוח ולהירגע מכך שהוא קלט את הטעות שלו ! כאשר אתה קולט שאתה עושה טעות, אתה אמור להירגע מכך שאתה קולט את הטעות. אך כמובן לא להוסיף טעות על טעות ולהמשיך לכעוס על עצמך, כי זה בעצמו יוצר טעות נוספת. לסיכום: לכעוס על טעות שקרתה, לפחד מהפחד, להיות חרד מחרדה וכיו"ב, זאת הטעות הגדולה האמיתית שהאדם עושה. תכף שאדם קלט שהוא עושה טעות ושהוא מפחד מאיזו שטות, מיד הוא צריך לעשות התחלה חדשה ולהיות שמח על כך שהוא מבין שהוא עושה טעות. וללכת לשתות מים קרים כדי להתעורר, כדי להעביר את הפחד לגמרי, דהיינו לשבת עם עצמו בישוב הדעת ולהעיר את עצמו תודעתית עוד יותר ולהיות רק רגוע ושמח. כי אין לו לאדם אלא את הרגע הזה בלבד, והשאלה היחידה הרלוונטית, היא מה אתה עושה כרגע ברגע הזה בלבד. בהצלחה.
רַק צָרִיךְ לִשְׁכּחַ כָּל זאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם עַצְבוּת מַזִּיק מְאד מְאד ! וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ [רוצה להיות חיובי], אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלּא כְּסֵדֶר, זֶהוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן הַדָּבָר, וְהַדָּבָר לְהֵפֶךְ, שֶׁלּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה, כִּי כָל מִלְחָמָה הוּא הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁלּא כְּסֵדֶר וְזֶהוּ: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה", כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְךָ שֶׁלּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן אֵצֶל הָעוֹלָם הַשִּׁכְחָה הִיא חִסָּרוֹן גָּדוֹל בְּעֵינֵיהֶם, אֲבָל בְּעֵינַי יֵשׁ בְּהַשִּׁכְחָה מַעֲלָה גְּדוֹלָה ! כִּי אִם לא הָיְתָה שִׁכְחָה, לא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר... אִם הָיָה זוֹכֵר כָּל מַה שֶּׁעָבַר לא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָרִים אֶת עַצְמוֹ... בְּשׁוּם אפֶן, גַּם הָיוּ מְבַלְבְּלִים אֶת הָאָדָם מְאד כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו. אֲבָל עַכְשָׁו עַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה נִשְׁכָּח מַה שֶּׁעָבַר. וְאֶצְלוֹ [אצל רבי נחמן עצמו], הַדֶּרֶךְ [שבה הוא מתנהג היא] שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָבַר וְהָלַךְ, נִפְסָק וְהוֹלֵךְ לַחֲלוּטִין וְאֵינוֹ חוֹזֵר בְּדַעְתּוֹ עוֹד כְּלָל, וְאֵינוֹ מְבַלְבֵּל כְּלָל עַצְמוֹ עוֹד בַּמֶּה שֶּׁכְּבָר עָבַר וְהָלַךְ וְכוּ'. וְעִנְיָן זֶה הוּא דֶּרֶךְ עֵצָה טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד..., כִּי עַל פִּי רב יֵשׁ לְהָאָדָם בִּלְבּוּלִים רַבִּים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת מְאד מִמַּה שֶּׁחָלַף וְעָבַר... שֶׁאָז בָּאִים עָלָיו כָּל הַבִּלְבּוּלִים וּמְעַרְבְּבִים וּמְעַקְּמִים אֶת דַּעְתּוֹ מִמַּה שֶּׁכְּבָר עָבַר... בַּאֲשֶׁר כִּי לא טוֹב עָשָׂה בְּעִנְיָן זֶה... וְכָךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת... כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לְכָל אָדָם בְּעַצְמוֹ. עַל כֵּן הַשִּׁכְחָה הִיא עֵצָה טוֹבָה גְדוֹלָה מְאד לָזֶה, שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר הַדָּבָר, יַעֲבִיר וִיסַלֵּק אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, וְיַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה לְגַמְרֵי וְלא יַתְחִיל לַחֲשׁב עוֹד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד. קרא עוד על נחישות , שמחה , להיות מודע לעצמך , עבודה , שכל ודעת , עצבות , מציאות , טעויות , ישוב הדעת , כעס , הווה , מודעות , דמיון , יעוץ , לחיות את הרגע , גוף האדם , תכונות אופי , חרדות , עבר , אימון אישי , פחדים פוביות , פחד מהפחד , כסף , בחירה חופשית , ילדים , שינה חלומות , לחץ , רוגע , התחלות חדשות , רגשות תחושות ועוד ... מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il לחץ כאן >> |
וקבל הסבר איך להוסיף חיוביות לקפה שלך ...